היי אנשים, שלום לכם, אמרו לי לכתוב כמה מילים על עצמי. עוד לא התחלתי וכבר אני יודע שזה יהיה ארוך. אני זה נושא מרתק, אני יכול לדבר על עצמי שעות. טוב נו, בואו נתחיל...תחזיקו מעמד. אני זה שקם כמה שעות לפניכם כדי לקרוא את העיתונים לפניכם, לשתות את הקפה לפניכם וגם זה שבורח מהבית הרבה לפני שהאישה והילדים מתעוררים. אחרי כמה שנים בבית צבי וניסיון טראומטי על בימת התיאטרון (נשבע לכם שהשתתפתי פעם בהצגה של תיאטרון תנועה שבה דרשו ממני ללבוש טייטס) הגעתי למסקנה שלורנס אוליבייה אני לא אהיה. מאחר וגם הסיכויים להתקבל למכון וייצמן או להיות מדען טילים היה קלוש, החלטתי לנצל את המשאב היחיד שאלוהים נתן לי בנדיבות את הקול שלי. כעבור זמן קצר גיליתי שאין לי בעצם שום דבר חשוב לומר והבנתי שזה אומר שאני צריך להיות שדרן רדיו. אני נמנה על מה שניתן לכנות דור המייסדים של רדיו חיפה (ברקע מתנגנת עכשיו נעימת עמוד האש ואני מקשקש על אותו התדר כבר מ 1991. ברדיו חיפה הכרתי גם את אשתי לימור ואפילו שידרנו לפני כמה שנים תכנית בוקר ביחד (שיין על הבוקר, זוכרים?) מאז כבר החלפתי המון תכניות, סגנונות, שותפים לשידור...רק את לימור לא הסכמתי להחליף. היום אנחנו חולקים דירה בחיפה עם עומרי ומיקה שטוענים בתוקף שהם הילדים שלנו ושמבחינתם אין תירוצים, אין פתקי החלפה ואין החזרות. אני מצידי ממשיך לעשות מה שאני יודע לעשות הכי טוב ומה שאני הכי אוהב (כאילו...רדיו? דא!) ולפעמים אני מצליח אפילו להתפרנס מזה. אני אוהב לכתוב (אפילו הייתי כתב אמיתי למגזין ותרבות כמה שנים בעיתון ושילמו לי על זה). אני מאוד אוהב גם טלוויזיה. בשנים האחרונות השתתפתי בעריכת והגשת מגזין החדשות המקומי, אבל אם אתם לא רואים אותי שם יותר, זה בגלל שהחלטתי שטלוויזיה יותר כייף בסלון. בכלל, אני הרבה יותר יפה ברדיו. אני אוהב אוכל טוב (וזה כולל בשר! לא לחינם אלוהים הציב אותי בראש שרשרת המזון) יין טוב וגם שוקולד. בשבתות אנחנו מטיילים בשטח (אין כמו בוץ ואבק כדי לגמור את סוף השבוע נקי) ויש לנו כלבה יפיפייה שאימצנו מצער בעלי חיים וקראנו לה שוּשה. אני גם אוהב מאוד מוסיקה, אבל את המוסיקה שאני אוהב לא מרשים לי להשמיע ברדיו. נו טוב, גם לא מרשים לי לשמוע אותה בבית. אז אני שומע אותה באוטו, רק כשאני לבד. הקולנוע שאני אוהב נע בין טרנטינו וסקורסזה ובין לוק באסון ופרידריך גוּטה (מי שביים, הפיק והשתתף בסרט השבדי: הלו גיברת תפתחי זה אני האינסטלאטור). במילים אחרות, אנשים צריכים למות בסרט וכדאי שהם יהיו הרעים. ו...אה, אם אין דם אז לפחות שמישהי תתפשט. היום אני משדר את איזה בוקר עם ארז יעקבי ויוסי פרץ אחי ואם אתם לא מאזינים אז זאת הבעיה שלכם. זהו, אני דברתי מספיק. עכשיו תורכם. יש כאן מייל שאתם יכולים להשתמש בו כדי לכתוב לי כל מה שעולה בדעתכם, לשאול שאלות, לבקש בקשות ולהעיר הערות. אני מבטיח לענות לכל אחד ואחד מכם. הרי זה לא שיש לי משהו ממש חשוב לעשות אחרי שאני יוצא מהאולפן. היי, היה ממש כייף לדבר איתכם. למה אתם כל כך שקטים? נרדמתם? הלווו...יש מישהו בבית? אוף איתכם....