הכירו אותם: אלו ראשי המחאה בקריות שמוציאים אלפים לרחובות

תוכלו לראות אותם בכל שבת בצומת בית המשפט בקריון, עומדים עם אלפי המפגינים שמגיעים באופן קבוע כבר 16 שבועות כדי למחות נגד הרפורמה המשפטית. מבחינתם, הדרך רק התחילה למרות השיחות בבית הנשיא, בהן אף אחד מראשי המחאה לא מאמין.

"הטענה שהחקיקה הוקפאה היא טענת סרק", אומר מימון פאר, אחד ממובילי המחאה בקריות. הוא עו"ד לענייני רשויות בן 58, מתגורר בקריית ביאליק, כיהן בעבר כחבר מועצת העיר, ופעיל חברתי מוכר בקריות והסביבה. את ההפגנות הוא מארגן יחד עם ארבעה חברים נוספים מתחילת הדרך, שהחלו לפעול כחודש אחרי שהחלו המחאות בתל אביב ובחיפה.

"הקריות התעוררו טיפה מאוחר – כחודש אחרי – אבל התעוררו", אומר פאר.

איך ההפגנות בקריות התחילו?

"שושה טובי, חברה שלנו, יזמה קבוצה בשבת בבוקר. בערב היו כמה מאות בצומת צבר, שם התחלנו, ובשבת שאחר כך הצטרפו לקבוצה מעל אלף איש. הציבור הקרייתי רק חיכה שמישהו ידליק את הגפרור. הקמנו צוות והתחלנו לגלגל את זה. נכנסו ביחד תחת האלונקה. שבוע אחרי כבר התחלנו להתארגן עם זמבורות, נואמים, הגברה, דגלים".

ומאיפה הכסף? פאר מסביר כי הוא מגיע מתרומות: "אנשים תורמים בצורה נדיבה וגם מעט עזרה מהמרכז", הוא מתכוון למחאה הגדולה בתל אביב.

כבר 16 שבועות שאתם מפגינים, כשבעצם יש משא ומתן בין האופוזיציה לקואליציה בבית הנשיא בנושא הרפורמה. עד מתי תפגינו?

"עד שתהיה הכרזה רשמית, אמירה מפורשת והסרה של הצעות החוק משלחן הכנסת – רק אז יהיה אפשר להגיד שהחקיקה הוקפאה. אנחנו חושבים שהלהבה צריכה לבעור כל הזמן. האנשים שבאים לכאן כל מוצאי שבת נמצאים על המשמר. כל עוד אנחנו ברחובות יהיה קשה להעביר את החוקים. ראינו איך המחאה עצרה את פיטורי גלנט, לכן היא צריכה להמשיך להיות חיה וקיימת כל עוד יש סיכון".

איך לדעתך צריך לשפר את מערכת המשפט?

"אין ארגון שאין מה לשפר בו, השאלה היא אם המהפכה המשפטית הזו משרתת את חיי האזרח? התשובה היא לא. כדי לשפר צריך כח אדם מיומן שישפר את זמני הטיפול בכל תיק, זה לשפר. אם יש דברים נקודתיים אז משפרים אבל כמי שנמצא כל יום בבתי משפט אני חושב שהעליהום על המערכת לא מוצדק".

"לא האמנתי שיגיעו כל כך הרבה אנשים"

"נהיה שם עד שהחקיקה תיקבר", מוסיף יובל סטרוסטה בן ב-45 מקריית ביאליק, טכנולוג שמתמחה בבינה מלאכותית ומקדיש את זמנו לקידום פרויקטים ולארגון ההפגנה. "תוך אפס זמן החלטתי להצטרף לארגון ההפגנות, נשאבתי לזה מהרגע הראשון", הוא משחזר.

שבוע אחרי שבוע לרתום אלפי מפגינים שיצאו לרחוב הוא לא עניין של מה בכך, אז איך בכל זאת הם את זה? יובל מסביר איך זה עובד: "יש לנו קבוצות ווטסאפ, יש לנו טיק-טוק למרות שקשה להוציא את הצעירים", מסביר יובל. "אבל אני חושב שזה הזמן של הדור שלי לצאת ולהילחם על המדינה והמחאה בוערת מעצמה, מכיוון שצצים חוקים כל הזמן, ואנחנו נהיה שם עד שנסיר את האיום על הדמוקרטיה, עד שהחקיקה תיקבר".

"האמת, לא האמנתי שיגיעו כל כך הרבה אנשים", הוא מגלה. "היו שבתות שהגענו ל-8,000 איש. אנחנו לא ציפינו להגיע לכאלה מספרים, זה המון אנשים".

ובכל זאת, יש ירידה במספרים.

"כמו שאמרתי, הגענו למספרים שלא ציפינו, אז עכשיו יש קצת ירידה והשבוע אולי תהיה עלייה כי כל יום קורה משהו בממשלה הזאת".

איך אתם משלבים את הארגון עם העבודה? זה כמו עבודה במשרה מלאה.

"הארגון לא פשוט, למרות שזה אולי נראה פשוט. בסך הכל סומכים עליך שתהיה שם, זה הרבה עבודה, המון עבודה, אבל זה חלק מהעניין וזה הזמן שלנו לעשות".

"אנשים תורמים אלפי שקלים"

שלמה אברמוביץ' בן ה-66 מקריית חיים, עיתונאי לשעבר, סופר ומשורר, הוא הוותיק מבניהם, והוא מספר כי מה שהוביל אותו לארגן את ההפגנות זה הפטריוטיות שלו למדינה.

"כל מה שיכולתי לעשות למען המדינה עשיתי, וגם עכשיו אני עושה", הוא מסביר. "אני בעל ניסיון רחב בניהול מאבקים ציבוריים, ולכן באופן טבעי מצאתי את עצמי חלק מהמאבק הזה. אני במאבק מההתחלה בכמה מישורים: בארצי אני מעורב מההתחלה; יש את מחאת הסופרים והמשוררים שגם תרמתי את חלקי; ולפני 16 שבועות בעצה אחת עם מרכז חורב, החלטנו להקים הפגנות גם בקריות. ההפגנות שלנו הלכו והתפתחו עד שהגענו בשיא גם ל-8,000 מפגינים".

"אני חושב שמה שקרה למדינת ישראל ב-22 השבועות האחרונים לא קרה מעולם", מאמין אברמוביץ'. "נכון שהייתה את מחאת הקוטג' שהייתה משמעותית, אבל היא לא נמשכה זמן רב. פה יש לנו תהליך סוציולוגי. איך קרה שאנשים שהיו מרכז שמאל או מרכז ימין רך, שהיו אדישים ואפילו לא תמיד הלכו להצביע, פתאום הפכנו להיות כל כך חזקים וכל כך נחושים? זו דרמה".

איך עובד הארגון שלכם?

"יש לנו ישיבות שבועיות, בין היתר אנחנו דואגים להביא דוברים, והצלחנו להביא נואמים מהשורה הראשונה: הבאנו את בוגי יעלון, רם בן ברק, את ראשי מחאות ההייטק, טייסים במיל' ועוד. הקהל שלנו מאוד נאמן, מגיעים גם כשיורד גשם. מעבר לזה, מלבד הקריות הצטרפו אלינו חבר'ה מכפר ביאליק, מצפה עדי, מצפה אביב, קיבוץ אפק, רמת יוחנן, אושה, כפר מסריק. כל מי שבסביבה של הקריות מגיע אלינו.

"אנחנו גם מסייעים להתרמות. הרבה אנשים תורמים וזה מצטבר לאלפי שקלים ולפעמים עשרות אלפים".

קשה לרתום אנשים כל שבוע?

"תמיד קשה לרתום אנשים. פה זה אתגר כפול כי זה נמשך באופן אינטנסיבי כבר שבועות ארוכים, לא היה דבר כזה בהיסטוריה של המחאות בישראל. מה שיפה זה שזו מחאה ספונטנית שבאה מלמטה. יש היום כבר 160 מוקדים של הפגנות ברחבי הארץ, ומה שמאפיין את כל המוקדים זה שזה אנשים כמונו. אנשים שחשבו ואמרו 'הנה, עוד נקודה על המפה' והם עושים את זה".

"זאת מלחמה על הבית, זה כמו מילואים"

מוני כרמלי בן ה-62 מקריית ים נמצא בהפגנות מאז שהתחילו והוא לא מתכוון להרפות. במקצועו, הוא מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הטכניון, סמנכ"ל פיתוח של חברת הייטק בתחום הרפואי.

איך אתה מוצא זמן גם לארגון ההפגנה ולעבודה?

"אני מתייחס לזה כמו למילואים, זאת מלחמה על הבית. אני מרגיש את ההשפעות של המהפכה המשטרית הזאת בכל התחומים בהם אני עוסק וזאת ממש מלחמה".

תסביר.

"אני רואה את ההשקעות, כלומר את היעדר ההשקעות. אני שומע משקיעים, אני מדבר עם עמיתים שלי. מעבר למהפכה המשטרית אני מדבר גם על התקציב, אני מדבר עם משקיעים מחו"ל שאומרים לי שהתחרפנו לגמרי, שבמקום לתת תקציב לחדשנות נתנו את זה לחברה שלא מייצרת".

יש טענה שההפגנות שלכם הומוגניות מדי.

"תראי, אני רואה חובשי כיפה, אני רואה דרוזים, אני רואה מכל גווני האוכלוסייה, בטח מגוון פוליטי. אני עצמי בוחר ליכוד לשעבר, אני איש ימין, הייתי בנוער התחייה. אני חושב שבכל מקום שהממשלה נוגעת לא צומח יותר עשב – אם זה המהפכה המשטרית, אם זה התקציב שאנשים עדיין לא מבינים שהוא מכה אנושה.

"כמה זמן את חושבת שתעשיית ההייטק תצליח להתקיים בלי שישקיעו בה כספים? אני אישית מכיר מהנדסים שעושים רילוקיישן והלב נקרא. מה שיהיה פה זה מרד הנפילים, אנשים עוזבים ויעזבו".

"זה או להילחם או לרדת מהארץ"

גארי זאיאץ בן ה-43 מקריית מוצקין, פעיל במחאה עוד מאז שהתחילה בחיפה. הוא מייסד של חברת סטרטאפ בתחום פתרונות באנרגיה סולרית. "אני לא בטוח שהילדים שלי יוכלו להמשיך לחיות בישראל, אז אני נלחם, ונילחם עד שנראה גניזה של החקיקה", הוא מסביר. "אני מסתכל על עצמי ועל חברים מעולמות ההייטק, זה או להילחם או לרדת מהארץ. אני מעדיף להילחם".

זה עד כדי כך קיצוני?

"אני יודע שיש משקיעים שהיו על הגדר ולקחו צעד אחורה. ברגע שלוקחים צעד אחורה קשה מאוד להחזיר אותם. מעבר לזה לקחו כסף מהרשות לחדשנות ונתנו לחברה שלא מייצרת למשק. זה לא רק הרפורמה, זה גם התקציב. בלי הרפורמה לא היה תקציב כזה הזוי".

תכירו: אלו ראשי המחאה החיפאית שהוציאו עשרות אלפים לרחוב