ניסים סוויסה נבחר לתפקיד יו"ר הוועד רק בשבוע שעבר אך את השוק הוא מכיר עשרות שנים. הילד שגדל בין הסוחרים כואב את המצב כיום, ומפנה אצבע מאשימה: "יש הזנחה מכוונת של העירייה"
הילד שגדל בואדי סאליב, החל לעבוד בשוק הפשפשים כשהיה בן 10 ("את כל חוכמת החיים שלי שאבתי מהשוק"), סוגר מעגל עם בחירתו ליו"ר ועד השוק בשבוע שעבר. בראיון שמתקיים בזולה שמאחורי החנות ששימשה כמטה בחירות, מספר ניסים סוויסה על העבר כילד שגדל ברחוב סטנטון, ההווה הלא אפשרי של השוק, והשאיפות לעתיד תוסס וחי.
"אנשים לא יודעים שהשוק עובד"
"יש פה הזנחה מכוונת של העירייה", הוא מפנה אצבע מאשימה, "אין עוד מקום כזה בכל הארץ והם לא מפרסמים אותנו ברשתות החברתיות, לא שמים אותנו על מפה התיירות, כלום. למה? הם רואים אותנו כסוג ג', קליש זרקה אותנו לקרשים. היה תקציב של 600 אלף שקל שהעירייה הקציבה והיא לקחה אותו, לא יודע מה היא עשתה איתו".
קל להתבלבל. יום שבת בשוק הפשפשים הוא אחד המקומות העמוסים בעיר אבל ההפרדה בין אמצע השבוע לסופו – ברורה ואטומה. "אין קשר ביננו לבין יום שבת", הוא מסביר, "יש זכיין של העירייה שמטפל בכל נושא הבסטות והוא לוקח את הכסף אליו. אנחנו, בעלי החנויות, עובדים כל השבוע ובאמצע השבוע מת, יש פה אולי 4 אנשים בקושי. אנשים בכלל לא יודעים שהשוק עובד".
השוק עצמו מכיל בין 100-80 סוחרים, חלקם סגורים בשבת מטעמי דת. "50% מאיתנו עובדים וחלק לא, והם לא מרוויחים בכלל. השאיפה שלנו להביא לסוחרים פרנסה".
איך עושים את זה?
"פרסום, קוסמטיקה, צביעה של הגדרות, של המדרכות, להביא לפה ירידים של בירה ואוכל. תראה את האמפי שבנו פה", הוא מצביע לכיוון האמפי הסמוך – רחב, מזמין, ירוק, "מאז שבנו לא עשו איתו כלום. למה?!"
"נעשה כל דבר שישנה מצב רוח ותודעה"
סוויסה מדבר והכאב נשמע בקולו. את השוק הוא מכיר מאז שהיה ילד. "נולדתי פה", הוא מספר, "אווירה של 15 נפשות בבית. לא היו הרבה אפשרויות, אבא לא יכל לפרנס את כולם אז יצאנו לעבוד בגיל קטן.
"בגיל 10 אני כבר סוחר בשוק – עוזר לזה, מביא להוא, כל החיים שלי אני פה. כל חוכמת החיים שלי היא מהשוק. מאז שאני ילד ועד היום הצלליות של השוק בעיניים שלי. גדלתי פה, לאן אני אלך?!"
ללכת הוא לא מתכוון אלא דווקא להישאר במקום בו גדל ("זה היה חממה של מרוקאים וקצת רומנים, התנאים היו קשים אבל היה לנו הכל"), ולהילחם עבורו: "אנחנו נעשה כל דבר כדי לשנות את מצב הרוח והתודעה.
"אני חולם על שוק פשפשים עם שילוט מסודר, פרסום, בתי מלון שמחזיקים תוכניות עם המלצות להגיע לשוק. תראה למשל את שלומי", הוא מצביע על אחד הסוחרים, "הוא בונה מנורות וינטג' משנות ה-60. אם תיירים יבואו לראות אותו בזמן עבודה זה אטרקציה שלא קיימת באף מקום בארץ".
חוץ משלומי, מי הם סוחרי שוק פשפשים?
"יש הכל מהכל: יש חלק שלא מצאו את עצמם בחיים והגיעו לפה; יש חלק שהיו בפשע, באו לפה, מצאו פרנסה ונשארו; חלק שגדלו פה; חלק דור שני לסוחרים. זה משפחה אחת וכולם רוצים שיהיה פה שינוי דרסטי. שתהיה פה אווירה אמיתית של חג".
מעיריית חיפה טרם נמסרה תגובה.
