בעלי העסקים הסמוכים למרכז חורב לא שיערו איך המחאה המתמשכת תשפיע עליהם. אצל חלקם ההכנסות עלו וחלקם נפגעו כלכלית, אך לעיתים המצב הופך לבלתי נסבל: "קראו 'בושה' רק בגלל שהקפה התעכב"
צומת מרכז חורב הפכה סמל למאבק נגד הרפורמה המשפטית ומרכזת אליה בכל מוצאי שבת (פלוס הפגנות באמצע שבוע). עשרות אלפי המוחים הופכים לקוחות פוטנציאלים בעיני העסקים מסביב, שמתמודדים עם המצב שנכפה עליהם ב-7 החודשים האחרונים.
"מצדנו שהמחאה תמשיך עוד שנה"
לפלאפל הנשיא הממוקם בלב ההפגנות, סמוך לצומת, לא חסר לקוחות גם באמצע שבוע אך כשהבינו את היקף האנשים, זיהו את הפוטנציאל והחליטו לפתוח גם במוצאי שבת. "פתחנו במיוחד וזה משתלם", אומרים בעלי הפלאפל, ארתור יחיאיב ואנדרי פלקו, "מעיפים 200 פיתות בערב, עושים קופה של יום שלם בשעתיים".
באותן השעתיים – ילדים צובאים על הדלפק, הלחץ מעיק, התור רועש ומחזה של מפגין המחזיק בידו האחת דגל ישראל ובשנייה פיתה פלאפל הוא דבר שכיח. ארתור ואנדרי הם חלק מהחוויה. "לא היה לי חופש בכלל מאז שהתחילו ההפגנות אבל אני לא מתלונן, כל עוד יש עוד עבודה אני מבסוט", אומר אנדרי.
על הלקוחות שמגיעים הוא אומר: "אוהבים אותנו, מתייחסים יפה, מפגינים באים אלינו במיוחד גם מחוץ לעיר".
יש לך הזדהות עם המחאה?
"זה לא מעניין אותי", אנדרי מודה, "מצידי, שהמחאה תמשיך עוד שנה קדימה".
"אני חוזרת אחרי כל הפגנה בוכה ומרוקנת"
"בהתחלה, לא באמת הבנו מה קורה ומי נגד מי", משחזרת נטלי לביא, בעלת בית הקפה 'קפאין'. "מההפגנה השנייה התחלנו לתגבר וזה עדיין לא הספיק. כמות העוברים והשבים מביאים איתם לחץ עצום על בית הקפה, על הצוות ואין לנו יכולת להכיל את עשרות אלפי האנשים. בגלל שאצלנו הכל טרי ונעשה במקום, זה לוקח זמן ולאנשים לא תמיד יש סבלנות".
חוסר הסבלנות של המוחים הגיע לשיא בשבת שעברה: "מצאתי את עצמי עומדת, בוכה כמו ילדה בת 4 ומבקשת מזוג לצאת מהמקום אחרי שקראו לי 'בושה', 'ביזיון' ועוד קללות, רק בגלל שנגמרה החמאה והתעכב הקפה".
30 כוסות קפה יוצאות בדקה במוצאי שבת, הלחץ אדיר, עובדים קורסים אבל הקופה רושמת. "יש עלייה בהכנסות", היא אומרת, "אבל גם עלייה בהוצאות. אני לא מקטרת על הפרנסה אבל רק מבקשת מאנשים – תבינו את הסיטואציה. אל תוציאו את כל ההתלהמות עלינו, תכבדו אותנו".
"מוכן להפסיד כסף בשביל שהמחאה תנצח"
הקליניקה הביתית של קלינאי התקשורת לירן אהרון ואשתו ברחוב הנטקה הסמוך לצומת אמנם סגורה במוצאי שבת, אבל לא ניצלה מחוסר הוודאות והשיבושים בעקבות ההפגנות הספונטניות המתרחשות על פי אירועי היום.
"קודם כל, זה משפיע על החיים באופן כללי", מספר לירן. "ביום שבת אני חייב לצאת עד 16:00 ולחזור אחרי 22:00 כי אחרי זה זוועה – מלחמה על חניות וריבים ברחוב. מבחינת העסק, קרו מקרים שבגלל ההפגנות בחמישי ההורים מאחרים לטיפול או לא יכולים להגיע, ולוותר על טיפול מהסוג זה משמעותי".
כך למשל בהודעת ווטסאפ שקיבל לירן, הודיעה לקוחה כי לא תגיע לטיפול שנקבע למחרת בעקבות השיבושים בתנועה: "אני מפחדת מהתנועה שלא אספיק להגיע בזמן".
כמה זה במספרים?
"הפסדתי באזור ה-2,000 שקל בחודש וחצי האחרון", הוא משתף אבל מבהיר: "אם זה המחיר הקטן שאני צריך לשלם עבור המחאה, אין לי בעיה. מבחינתי, שאני אפסיד כסף אבל המחאה תנצח".
