הצלם דניאל רולידר התלווה במשך כמה חודשים אל האנשים שפועלים בסיזיפיות כדי לטפח את הגנים המרשימים שמחוץ למקדש הבהאי בחיפה, וחזר עם מסקנות. צפו בגלריה
במשך כמה חודשים אינטנסיביים תיעד הצלם דניאל רולידר אירועי חדשות, אלימות והפגנות עד שהרגיש שזה עולה לו בבריאות. "הגעתי לתשישות נפשית", הוא מספר, "הבנתי שהפרויקט הבא שאצלול אליו חייב להיות בשביל הנשמה".
הנשמה של דניאל נעה על קו חיפה-טבעון. בדרך, רולידר ראה את הגנים הבהאים המוכרים. "הבנתי שבתוך המקדש לא אוכל לצלם", מסביר, "יש עולם שלם בפנים שיורד 7 קומות מתחת לאדמה שאי אפשר לצלם אז חשבתי 'מה אפשר לצלם בחוץ?'".
ובחוץ – מדשאות מוריקות, טרסות גיאומטריות, פרחים צבעוניים, עצים גזומים, הכל מסודר במין אסתטיקה שנראה שאלוהים בכבודו ובעצמו סידר. אבל לא, זהו מעשה ידיהם של בני אדם – הגננים של גני הבהאים. "הכרתי מישהו שהכיר את הגנן הראשי ובאותו הזמן שלחתי מייל מפורט עם הרעיון לתעד את הגננים. להפתעתי, הם ענו מהר ונענו לשיתוף הפעולה".
כמה גננים יש בגנים הבהאיים?
"באזור 130 גננים בהאים ועוד עשרות של צוות מקומי המורכב ממוסלמים ונוצרים שיש להם קשר וחיבור למקום", הוא אומר מניסיון של חודשים שהתלווה אליהם למשמרות. "יש צוותים שונים שאחראיים על אזורים שונים בגן והם עובדים כל יום מהבוקר עד הצהריים. אבל הם לא רואים את זה כיום עבודה, ככה הם משרתים את האל, זו התרומה שלהם לקהילה ולעבודת האל".
למה האסתטיקה משחקת תפקיד כל כך חשוב?
"מבחינת הבהאים יש לאסתטיקה החיצונית תפקיד חשוב כי היא הולכת יד ביד עם האסתטיקה הפנימית. המטרה – ליצור סביבה אידיאלית לחיות בו", הוא מוסיף, "כשהגעתי בפעם הראשונה, שאלתי אם מוסיפים לגן משהו חדש כמו שביל או מזרקה והם ענו שלא. הכל זה עבודת תחזוקה סיזיפית ומונוטונית שמכניסה אותך למצב מדיטטיבי ומחברת למשהו נעלה ממך".
ספר על איזה פריים שאהבת במיוחד.
"הרעיון הוא לצלם משהו מאד מוכר אבל באופן אחר", הוא מפרט, "מאד רציתי לתפוס את המבט של חיפה עם שדרות בן גוריון, בניין דגון והמפרץ אבל בהקשר של הגינון והיה לי קשה כי השטח החקלאי נמצא בצדדים. יום אחד, קלטתי את הגננים גוזמים איזה דקל ומזיזים את הענפים ונוצר לי רגע שהוא עובר בול באמצע הטרסות וידעתי שיש לי את זה".
צפו בגלריה
