בעקבות ימי הלחימה הסוערים ומטחי הרקטות לדרום הארץ, משפחת שיר הגיעה לחיפה ושוכנה בדירה על ידי אגודת מכבי חיפה: "אני עובד במפעל חיוני ולא יכול להרשות לעצמי להיות פה זמן ממושך"
משפחות רבות הגיעו לחיפה מאזורי הלחימה, בעיקר בדרום הארץ. ארגונים שונים, בתי מלון, בתי הארחה ואנשים פרטיים מעניקים להם קורת גג בטוחה, והפוגה מהשהות במרחבים מוגנים. אחת מהמשפחות היא משפחת שיר מאשקלון. האב, אלדד, הגיע יחד אשתו וילדיהם בני ה-8, 13 ו-14, לדירה שארגנה להם אגודת מכבי חיפה. בנו הקטן של אלדד הוא בעל צרכים מיוחדים.
"ביום הראשון, בשבת בבוקר, התעוררנו לאזעקות", משחזר אלדד. "הילד התחיל להיכנס ללחץ, לטראומה ולבכות. רצינו לצאת מהעיר ומצאו לי את הדירה בחיפה. הילדים היססו ופחדו לצאת מהבית מאשקלון, אמרתי להם שהכל יהיה בסדר".
כאן, בעיר הצפונית, הם זוכים למעט שקט בימים אלו ומעט הפוגה: "יש פה שקט, דואגים לנו, עושים עבורנו עולם ומלואו שיהיה לנו טוב ושלא יחסר לנו כלום". על העיר שממנה הגיעו הוא מספר: "אשקלון היא אחת הערים הכי מסובכות שיש במלחמה הזו. באחד הימים נפל טיל שני בניינים ליד הבניין שאנחנו גרים בו והילדים עדיין בחששות. הקטן לא רוצה לחזור, אני עובד בקרלסברג – זה מפעל חיוני ואני לא יכול לאבד את מקום העבודה שלי. זה מאוד מאוד קשה. בנתיים אני פה. דיברתי עם המנהל שלי ומקווה שיהיה בסדר".
מה אתם עושים כאן בחיפה?
"יוצאים קצת לגן שעשועים, קניון, אבל גם פה מבוהלים, הרבה עסקים סגורים ורוב הזמן בבית. אשתי עובדת אבל היא פה איתנו, אני מרגיש שפתחנו לנו את הדלת ונתנו לנו מעבר. אני לא יכול להודות להם. אין לי הכנסה, אני לא יכול להרשות לעצמי להיות פה זמן ממושך. עולים כל מיני דברים בראש ואני רק מקווה שיהיה בסדר".
