זו לא הפעם הראשונה שבן בלומנפלד, הבעלים של פנסיון זמיר בחיפה, נרתם לסייע לכלבים שמגיעים מאזורי אסון. אחרי מלחמת לבנון השנייה והשריפה בכרמל, גם כעת לא מותיר את ההולכים על 4 ללא טיפול
צ'רציל, צ'ואי ולילי הגיעו בעקבות צו 8, אוסלו וצוקי באו מראש הנקרה ופרא וגבר עשו את כל הדרך מעוטף עזה עד לפנסיון זמיר שבחוף דדו. הפנסיון הוא בבעלותו של בן בלומנפלד, שאימץ לחיקו עשרות כלבים שבעליהם גויסו בצו 8 או שפונו מאזורי סמוכי גדר בצפון ובדרום הארץ. "כלבים חייבים סביבה מאוזנת ורגועה", הוא מסביר בעודנו יושבים בפנסיון הממוקם בטיילת חוף דדו.
איך קרה החיבור הזה עם מפוני הדרום והצפון?
"לצערי, הארץ הזו מלאה באירועים ולכן זו לא פעם ראשונה שאני עושה דברים כאלה. זה התחיל במלחמת לבנון השנייה, אסון שריפת הכרמל ועכשיו, שזה האסון הגדול ביותר שקרה לנו. פרסמתי בפייסבוק שמי שצריך עזרה עם הכלב יוכל לקבל אותה אצלנו. זה התחיל עם לקוחות שלי שגויסו בצו 8 והמשיך עם כלבים ממשפחות בצפון ובדרום. כרגע, הגיעו 19 כלבים סך הכל שהגיעו בעקבות המלחמה".
הכלבים מרגישים שהמצב לא תקין?
"בהחלט! בוא נאמר שהכלבים מגיעים בצורת בעייתית", יעידו נביחות כלב שהגיע מהדרום לפני שעתיים. "הם מגיעים ממשפחה שנמצאת בלחץ, הכלב קולט את הלחץ ולא יודע איך לפרש אותו, ולא עלינו, כלבים שהגיעו מאזורים שבהם היו פיצוצים ואזעקות, שזה דבר שמאד מפחיד ומבלבל כלבים".
איך זה משפיע על הכלב?
"פחד, הסתגרות, רעידות, כל רעש קטן יכול להקפיץ. זה מצב מאד מאתגר".
הדיסוננס בין המצב החיצוני לשלווה המורגשת היטב בפנסיון שממקום למרגלות הים, בולט במיוחד. "אני לא איש גדול של רוח אבל כן, יש פה שלווה מסוימת שתורמת לכלבים".
מה מניע אותך להירתם לעזור?
"זה או זה או לקחת נשק ולרדת", הוא משיב, "אבל בגילי כבר לא לוקחים אותי".
שותפים לעשייה: סשה קרוביאקוב, בת אל רסקין, יובל יוספסון, נטלי קליין וסרגיי איסקיאן.
