הריאלי קיים טקס זיכרון ותפילה להשבת החטופים

בבית הספר הריאלי נערך אמש (רביעי) טקס זיכרון לנרצחי ונופלי בוגרי בית הספר ותפילה להשבת החטופים, בהם כמה מהבוגרים, בהשתתפות המשפחות.

בפתח בית הספר הוצבו תמונותיהם של הנופלים והנרצחים: רס"ן אריאל בן משה, מחזור צ"ד, 2013, רס"ן רועי צ'אפל, מחזור צ"ז, 2016, סרן דקל סוויסה, מחזור צ"ט, 2018, סמל ראם בטיטו, מחזור ק"ג, 2022, רון ויינברג, מחזור צ"ח, 2017, סמ"ר עמית פלד, מחזור ק"א, 2020, סמל אמיר איל, מחזור ק"ג, 2022.

לצידן הוצבו תמונותיהם של החטופים שלמדו בבית הספר: ענבר היימן, מדריכה במועדונית של סניף הדר; עודד ליפשיץ, בוגר מחזור ל"ח, 1957 ועומר נאוטרה, בנו של רונן נאוטרה, בוגר מחזור ס"ג, 1982.

"התכנסו כאן הערב, קהילת בית הספר הריאלי העברי בחיפה והפנימייה הצבאית לפיקוד, במלאת 40 יום לשבת השחורה, כדי לכבד את זכרם של שבעה מבוגרינו שנפלו ונרצחו ולהתפלל לשלומם של שלושה החטופים מבני משפחת הריאלי", פתח מנכ"ל בית הספר יוסי בן דב והקריא את שמות הבוגרים שנפלו ונרצחו ושמות החטופים.

"גם ברגעים אלה, רבים מבנינו ובנותינו נמצאים בחזית", המשיך בן דב. "ליבנו ומחשבותינו איתם, ואנו מייחלים לחזרתם בשלום". בסיכום דבריו הוסיף: "משפחת בית הספר הריאלי העברי והפנימייה הצבאית לפיקוד מחבקת את המשפחות השכולות, מתפללת לשובם המהיר של החטופים ומאחלת רפואה שלמה לפצועים".

לאחר מכן, בזה אחר זה, עלו לדבר נציגי משפחות הנופלים. משה, אביו של סרן דקל סוויסה ז"ל אמר קדיש והטקס הסתיים בשירת התקווה.

"לא למדנו כלום והמחיר נורא"

רון כתרי, לשעבר מנכ"ל הריאלי ודובר צה"ל, אמר לרדיו חיפה: "התחושות קשות מאוד. 1,400 נרצחים זה בלתי נתפס, 239 חטופים, ובסך הכל הכואב הזה שבעה בוגרי הריאלי ועוד שלושה בין החטופים. עצוב לנו מאוד. אי אפשר לתאר את עומק העצר. אני מחבק את המשפחות, זה אסון כבד. הנה, לא למדנו כלום. טעינו והמחיר נורא".

חכם, מנהיג וצנוע

סמל ראם בטיטו ז"ל, לוחם בגדוד 51 של גולני, נפל בשבת השחורה, יחד עם חבריו הלוחמים לאחר שנפגעו מפצמ"ר שנפל לידם. לאחר שסיים את לימודיו בריאלי הוא החל בקורס טיס, בהמשך עבר לסיירת גולני ומשם לגדוד 51. בן 19 בנפלו.

דקלה דנינו, אימו של ראם ספדה לו: "האמת שזה הזוי לי מאוד אני יושבת ומסתכלת ואומרת אולי זה חלום, נשמע באמת קלישאה שאומרים בטקסים כאלה או במעמדות כאלה אבל זה הכי הזוי לי בעולם. רציתי להגיד 'נעים מאוד, קוראים לי דקלה ואני האמא המשוגעת של ראם מאיר בטיטו… הוא היה מתעצבן והיה אומר שאני אובססיבית, ולי זה קרה הנורא מכל – איבדתי את הדבר היחיד שהיה רק שלי, גדל ברחם שלי.

"ראם מאיר בטיטו שלי התחנך בפנימייה הצבאית משנת 2019 בפלוגת סופה. את האולם אני מכירה רק מטקסי הצטיינות במסלול של פיזיקה, אנגלית ומתמטיקה, ציוני הבגרות היו מטורפים ואני שם לא לחצתי, כמעט לא התערבתי, כי ידעתי מה שכולם ידעו – שראם ילד חכם שנון ואינטליגנט ברמות אחרות. כולם היו מריעים כשהיה עולה לבמה 'בטיטו בטיטו' ומוחאים לו כפיים והכל היה בהצנע לכת.

"ראם הגיע לפנימייה הצבאית כי רצה ללמוד בריאלי. אמר לי 'אמא מכאן יצאו הוגי דעות, אנשים עם משמעות ואני אהיה אחד מהם'. מנהיגות ידע עצום ודרך ארץ היו מנת חלקך, כל כך הרבה שאיפות. הכל היה מתוכנן, הכל נעצר בשבת הקדושה של ה-7.10. למה קדושה? כי מות קדושים קרה בשבת הקדושה. הבנתי שאלוהים לוקח את הטובים ביותר אליו ומעתר את כסא הכבוד בנשמות גבוהות ומיוחדות. ראם יקר שלי תמיד תישאר בני שלי, בן בכור, השם העניק לך כוח גשמי להעניק על עם ישראל ואת הכוח הרוחני במסירות הנפש להתקשר אלי רגע לפני.

"תודה לך בני היקר שהארת את חיינו בזויות שונות ומגוונות בהיבטים אחרים לחיים. לא נשכח את חברנו הלוחמים את הפצועים והחטופים שאנו מתפללים לשלומם מידי יום אשרי העם שאלה הם לוחמנו ובנינו גאה בך ומבטיחה להמשיך את דרכך והנצחתך כמוך לא היה ולא יקום מלכים א".