על רקע מכתבם של ארבעה רבנים נגד עסקת החטופים, ד"ר מיכה פרי מאוניברסיטת חיפה מסביר את הדיון בנושא במקורות היהודיים, ומדוע גם המשנה קובעת כי יש לפדות את השבויים: "הלקח מההיסטוריה הוא שיש פוגרומים אבל יש גם תקווה"

עומר מוזר פרסום: 13:58 - 24/11/23
משפחות החטופים | צילום: הגר בדר
משפחות החטופים | צילום: הגר בדר

"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוע הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות", כך מובאת משנתו של הרמב"ם בספר ההלכה זרעים, ומהדהדת בחוזקה בימים בהם עסקאות להחזרת חטופינו, הנמצאים כבר 49 יום בשבי עזה, נמצאת על סיפה.

"הרמב"ם כתב את זה בחצי השני של המאה ה-12 במצרים", מסביר ד"ר מיכה פרי, מרצה להיסטוריה יהודית בימי הביניים באוניברסיטת חיפה, "והוא כותב על זה פעמיים: אין מצווה גדולה מפדיון שבויים וגם אין מצווה רבה כפדיון שבויים. הוא מתבסס על כתבי חז"ל. הוא הגיע לזה כי בנוסף להיותו רופא, פוסק הלכה ופילוסוף, הוא גם היה איש פוליטי וראש יהודי מצרים בתקופה בה נפלו יהודים רבים. לפעמים קהילות שלמות נפלו בשבי על ידי הצלבנים בזמן מסעות הצלב".

השבויים שימשו אז וגם כיום כערך, כמטבע להחלפה בתור כלכלת מלחמה. "היה סחר שלם בשבויים בימי הביניים – לתפוס שבויים כדי למכור אותם או בתור עבדים או שהקהילה שלהם תפדה אותם חזרה תמורת סכום כסף גדול. הקהילה, מצידה, כמסר של ערבות הדדית ורצון להשאיר את חבריה בתוכה, תעשה הכל כדי להחזיר את שבוייה".

ד
ד"ר מיכה פרי | צילום: באדיבות המצולם

איך קובעים מחיר של שבוי?

"כמו כל דבר, לפי כמה שמוכנים לשלם".

המתח בין מצוות פדיון שבויים לשלמות וביטחון הארץ

על רקע זה וההבנה של העצמת מצווה זו, מגיעה תמיהה על מכתבם של ארבעה רבנים שונים מגדולי הרבנים בציבור הדתי – הרב דוד ליאור, הרב דוד דרוקמן, הרב יצחק גינזבורג והרב אליהו זייני –  בו הם טוענים שלמרות שתורת ישראל מעצימה את מצווה פדיון השבויים, אין להסכים לסחטנות של חמאס שתגרור צרות חמורות בעתיד ומזכירים את תוצאות עסקת שליט שבמהלכה שוחרר יחיא סינאוור, העומד בראש החמאס כיום ועומד מאחורי הטבח הנוראי בשביעי לאוקטובר.

איך ההתנגדות שלהם מתיישבת עם המצווה שהם מכירים היטב?

"המשנה אומרת ש'אין פודין את השבויים יותר על כדי דמיהן', זאת אומרת שאין לשלם על שבוי ממה שהוא באמת שווה והסיבה היא שאם תשלם הון תועפות על שבוי אז אתה מסתכן שירצו בכוונה לשבות יהודים אחרים בשביל למכור אותם".

מיצג למען החטופים בסמי עופר | צילום: שירות רדיו חיפה
מיצג למען החטופים בסמי עופר | צילום: שירות רדיו חיפה

לסייג הזה שהציבה המשנה נמצאה פרצה שאומרת שכן פודים את השבויים, בכל מחיר, בגלל שמדובר בסכנות נפשות. "הפרצה מייצרת מקום של ספק ובמקום כזה, חייבים לפדות", מציין מיכה, "המשנה גם מוסיפה: 'אין מבריחין את השבויים', כלומר אין להוציא בכח את השבויים, ולמה? כי במצב כזה השובים יכולים להתעלל ולהתאכזר למי שכן נשאר בשבי. את החלק הזה לא שמעתי מאף אחד מהציונות הדתית. אין בשיקולים שלהם הרבה מהיהדות".

מההיסטוריה שאתה מכיר, אנחנו יכולים להיות אופטימיים לגבי החזרת החטופים?

"כן, בהחלט כן. אנחנו רואים את המאמצים של הקהילות היהודיות שמשקיעות הון עתק בפדיון השבויים. הלקח מההיסטוריה הוא שתי הפנים האלה: יש פוגרומים, יש אלימות ויש אכזריות נוראית שתמיד תהיה אבל יש גם שיקום, תקומה ותקווה".