פחות מיממה לאחר פתיחת התערוכה לכבודה של ענבר התבשרה משפחתה על הירצחה, והיצירות קיבלו משמעות חדשה: "רצינו שיכירו אותה, ומי שיכיר – ירצה לשחרר אותה בוודאות"

עומר מוזר פרסום: 12:30 - 18/12/23
ענבר היימן | צילום: באדיבות המשפחה)
ענבר היימן ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

"קשה לי, קשה לי שהכל מהיר ומתחלף, שכל לחיצה מובילה לעוד סרטון ועוד תמונה. קשה לי לראות אותך מצלמת אוכל קר שהגיע חם, שאתה מרענן את הדך כדי לראות מי צפה או איזשהו חיפוש אחרי אידיאולוגיה לא ברורה, כשאתם אומרים 'את לא זמינה', והכל זול, החיקוי של החיקוי של המקור, קצת שינויים ופילטרים חדשים".

הטקסט הנ"ל נכתב על ידי ענבר היימן ז"ל, תושבת שכונת הדר בחיפה שנחטפה ממסיבת הנובה ונרצחה בשבי החמאס, ומוצג בתערוכה 'עולם ורוד' במתנ"ס השכונתי. "רצינו לתת פוקוס על העולם היצירתי שלה", מספרת מריה בירמן, שיחד עם ברי ארד אצרה את התערוכה. "רצינו שאנשים ייחשפו לעולמות התוכן שהעסיקו אותה וגם עבודות שאמנים אחרים יצרו בהשראתה".

מריה בירמן, אוצרת התערוכה לזכר ענבר ז
מריה בירמן, אוצרת התערוכה | צילום: עומר מוזר

הפתיחה הרשמית של התערוכה הייתה ביום חמישי האחרון, כאשר ענבר עוד נחשבה כחטופה אך בשבת הגיעה הבשורה על מותה. "לא האמנו, מעסקת החטופים יצאנו אופטימיים ועם מחשבה שבנגלה הבאה ענבר תחזור. אף אחד לא שיער שזה מה שיקרה", מעידה בירמן.

בעצם, תערוכה שהייתה אמור להיות מקום לגעגוע הפכה לזיכרון?

"התלבטנו מאד על האווירה בחדר", היא מספרת בעודנו יושבים בחדר המלא בעבודות יפיפיות שנוצרו על ידי אמנים שונים. "רצינו להדגיש את החיות שלה, שיכירו אותה, ומי שיכיר – ירצה לשחרר אותה בוודאות".

טקסט שכתבה ענבר ז
טקסט שכתבה ענבר ז"ל | צילום: עומר מוזר

היימן ז"ל הייתה צריכה להתחיל את השנה הרביעית בלימודי תקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו. במקביל ללימודיה, היא עבדה כמורה ממלאת מקום לאמנות בסניף מטו"ס של הריאלי בחיפה, ועבדה בצהרון בסניף הדר. היא התגוררה בהדר יחד עם בן זוגה נועם אלון, שפעל רבות על מנת להחזירה הביתה.

קומיקס, החלל החיצון וחתולים

כדי להכיר אותה, עשיתי סיבוב בחדר שמראה את עבודותיה של ענבר ומציג על קירותיו עבודות בטכניקות שונות. "זה מתוך שיעור איור שלנו", מריה מצביעה על קומיקס צבעוני. "היא מספרת את החוויה שלה בתור אמן גרפיטי, שנפגשת עם חברים, בוחרת ספוט, מאיירת על קירות ומתחמקת מהמשטרה תוך כדי".

עבודותיה של ענבר ז
חוויותיה בתור אמן גרפיטי. עבודותיה של ענבר | צילום: עומר מוזר

מוטיב נוסף שחוזר בעבודותיה ובא לידי ביטוי בקולאז'ים דיגיטליים ורישום – הוא החלל החיצון וחייזרים. "היא המציאה דמויות, ציירה חייזרים שונים שלכולם היא קראה 'חזי', דמיינה עולמות רחוקים מתוך מחשבה שיש עוד חיים איפשהו שאפשר לחגוג איתם, וגם חתולים, היא מאד אהבה חתולים".

בחדר השני מעבר למסדרון נמצאות עבודות שונות שיצרו חבריה ללימודים וזרים שדמותה נגעה לליבם. "הדיוקן הזה עשוי כולו מ-200 מילים שמכרים וחברים של ענבר תיארו מי היא בעיניהם", נכתב מתחת לעבודה טיפוגרפית של מור סולומון ושיר רוזנטל, בעוד שחר עמית, חברה ללימודים, כותב: "ענבר היא האדם הראשון לחלוק איתו עבודה בתהליך, ואת היצירה המוגמרת, ואת האפקט החדש שגילית, וגם איזה רגע קשה בחיים שכל מה שאפשר וכדאי לעשות זה לשתות דרינק, לדבר שעות, בפגישה שמתחילה בבכי ונגמרת בצחוק ובהבטחה לפגישה הבאה ובהקדם".

עבודות בהשראתה של ענבר ז
עבודות בהשראתה של ענבר | צילום: עומר מוזר

ביציאה מהחדר, רגע לפני העזיבה של המקום, הוצב ספר, שבו מבקרים יוכלו לכתוב ומילותיהם צובטות יותר מכל עבודה: "שולחים לך כוחות ובטוחים שתחזרי בקרוב", רשמה אחת. "בטוחה שאת חזקה ותשרדי את זה, מתגעגע אלייך", רשם אחר. והמילים האלה, שאיבדו את משמעותן, מזכירות שבסוף, כמו שנכתב באחת העבודות, לא הכל ורוד.

התערוכה הוקמה ונוצרה בשיתוף ומימון קהילת הדר. ניתן לצפות בתערוכה במתנ"ס שברחוב טבריה 15, חיפה.

עבודות בהשראתה של ענבר ז
'לא הכל ורוד'. עבודה בהשראתה של ענבר | צילום: עומר מוזר
התערוכה לזכרה של ענבר ז
עבודותיה של ענבר ז"ל מתוך התערוכה | צילום: עומר מוזר