כמעט שלושה חודשים הם חיים כפליטים במלונות שבדרך כלל מגיעים אליהם לחופשה. הגעגועים למקום המוכר, הרצון לפרטיות והחיבוק שהם מקבלים בחיפה – כך נראים חייהם של המפונים. הכירו את שירלי פרץ שעברה עם משפחתה למלון דן פנורמה

אודיה שווץ פרסום: 10:01 - 27/12/23
משפחת פרץ | צילום: אלבום פרטי
משפחת פרץ | צילום: אלבום פרטי

את שגרת היום שלה מתחילה שירלי פרץ (37) משלומי, המתגוררת עם משפחתה בדן פנורמה בחיפה, עם ריף, בנה בן השנתיים וחצי, אותו היא לוקחת לגן הפרטי בדניה 'הוד הכרמל', שקיבל אותו בזרועות פתוחות וללא תשלום. לאחר מכן היא חוזרת למלון ודואגת שלכל המפונים יש מה שהם צריכים, הכל עם חיוך ואהבה, כחלק מתפקידה כאחראית מטעם המועצה.

שירלי מתגוררת בשני חדרים במלון עם בעלה שמואל, איש צבא, ושלושת ילדיהם יהב (10), עתי (7) וריף (2.5). אימה מתגוררת בחדר אחר. אל המלון הם הגיעו לאחר פינוי היישוב שלומי על ידי המדינה, אך גם הם, כמו אחרים, עזבו את הבית עוד קודם לכן: "כמו כולם ראיתי בטלוויזיה את הבלגאן. ב-8.10 נסעתי עם הילדים לאחותי בנתניה, משם עברנו מאח לאחותי וזה לא פשוט. התסכול גדול, זה לא הבית שלך".

בהמשך, התושבים ביישוב קיבלו הודעה על פינוי ראשון לירושלים אך פרץ המתינה ולבסוף קיבלה אישור על פינוי לחיפה. תחילה הם אוכלסו במלון אחר ובהמשך עברו לדן פנורמה.

"הרגשנו כמו בחלום שתכף נתעורר ממנו"

על הימים הראשונים בחיפה מספרת שירלי: "זו הרגשה כמו של חלום שתכף מתעוררים ממנו, ואז את רואה חדשות ומבינה שזה לא הולך להיות בקרוב". לקח זמן עד שהילדים נכנסו למסגרות, הילדים כבר השתגעו. "היה כאוס גדול, ואני החלטתי שצריך לעשות משהו כדי לגרום לאנשים שהות יותר טובה".

שירלי פרץ ובנה | צילום: רדיו חיפה
"התסכול גדול". שירלי ובנה בחדר במלון | צילום: רדיו חיפה

עוד בסדרת הכתבות 'עקורים':
>>> הכירו את משפחת בן שטרית משלומי
>>> הכירו את משפחת מצוינים מקיבוץ דן
>>> הכירו את משפחת אביטן משדרות
>>> הכירו את משפחת בלינקר משלומי


תוך כדי השיחה מתקשרת אליה אישה שלנה במלון, גם היא תושבת שלומי, שמבקשת עזרה במציאת פעילויות ותעסוקה למבוגרים קשישים שנמצאים במקום. מסתיימת השיחה ושירלי ממשיכה: "אם היית פוגשת אותי לפני שבועיים הייתי אומרת לך 'די, אני לא יכולה יותר'. אבל הילדים בריאים, יש לי בית לחזור אליו, יש אנשים שחוו דברים יותר גרועים. אז כן, אנחנו ישנים עם התינוק במיטה, וזה לא אידיאלי… החלונות גבוהים ואין סורגים אז אני מפחדת לשים אותו במיטה ליד החלון".

"לא מבינים את המהות של ילד מפונה"

שגרת היום יום של שירלי כוללת בעיקר טיפול ודאגה לדיירי המלון בכל מה שהם צריכים. כאמור, בבוקר היא לוקחת את בנה התינוק לגן הפרטי. ילדיה הגדולים נמצאים איתה במהלך היום ולא הולכים למסגרות חינוך. בהמשך, הם אוכלים ארוחת צוהריים וערב במלון. בעלה,  שמשרת בצה"ל, חוזר למלון בערב.

עכשיו, כשהילדים ללא מסגרות, הם כל הזמן מתרוצצים. רק בזמן שהייתי עם שירלי הם יצאו החוצה לרכב על סקטבורד וחזרו לפחות שלוש פעמים. ברור שהפלייסטיישן דולק בלי הפסקה, כי איך אפשר בלי. אז אם לא די בלהיות מפונה, היא גם מעסיקה את שני ילדיה מבוקר ועד ערב.

ילדיה של שירלי פרץ | צילום: רדיו חיפה
"לא אוותר על הילדים בשביל שיהיה לי שקט" | צילום: רדיו חיפה

"בהתחלה הילדים נרשמו לבית ספר אבל לא מבינים שם את המהות של ילד מפונה. מבחינתם אם הילד מחייך אין לו טראומה, אם הוא לא מעוטף עזה אז הכל בסדר. לאמצעי שלי היה יותר קשה ומטפלת בו פסיכותרפיסטית. בבית הספר לא ידעו להכיל אותו. הנפש שלהם יותר חשובה לי יותר מכל לימודים אז הם איתי עכשיו, אני לא אוותר על הילדים שלי העיקר שיהיה לי שקט".

איך את מתנהלת עם הילדים?

"אני דוגלת בלקיים שגרה במלון, לצאת החוצה, חוגים, בתי ספר, תסתובבו בחיפה. מה, בבית יש לנו הפעלות כל יום?! אני בעצמי כל היום עסוקה בנתינה. מתקשרים אלי, מספרים לי ברמה האישית, מה הצרכים שלהם. מישהי עברה עכשיו ניתוח לב פתוח והיה לה קושי בזיכרון דאגתי לה לכל הבדיקות, מסמכים לביטוח לאומי, קבעתי לה תור למה שצריך. אני עובדת סוציאלית בלי תואר. בשלומי אני סייעת כיתתית לילדים עם אוטיזים וזו אותה נתינה".

יש זמן איכות עם המשפחה? אתם אוכלים יחד?

"בבוקר בקושי, צוהריים גם לא, ערב לפעמים. אני בבוקר מביאה לגן, אחר כך אוכלת לבד ומתחילה לעבוד. בצהריים הילדים אוכלים לבד, ובערב אני משתדלת לשבת עם בעלי ולאכול איתו אבל כל הזמן יש טלפונים ואנשים לעזור להם".

משפחת פרץ | צילום: אלבום פרטי
משפחת פרץ | צילום: אלבום פרטי

"גם אם את עצובה – את שמה מסיכה ולא נשברת"

הגעגועים לחיי השגרה ואפילו למטלות הבית מכים גם בשירלי: "מאוד, גם הילדים. יש צורך לדברים בסיסים. בבית נמאס לך מניקיונות וכביסות ופתאום אין לך כלום, ואת אומרת אני מתגעגעת לכביסה שפעם שנאתי, מתגעגעת לנקות. הכי הרבה אני מתגעגעת להיות בלי שכנים. פה גם אם את עצובה את שמה מסיכה ולא נשברת, את צריכה לתת להם את הכוח".

ואת עצובה לפעמים?

"בטח, אבל אני אומרת בוקר טוב ומחייכת, וזה מתחיל: 'שירלי האוכל לא טוב', 'שירלי הכביסות', 'שירלי מה עם פעילות?'… ואז אני אומרת להם 'בואו נעשה שיגרה. בבית כל יום מחליפים מגבת? תכבסו לעצמכם ובאמת עושים את זה'".

שירלי פרץ | צילום: רדיו חיפה
"מתגעגעת לכביסה שפעם שנאתי". פרץ בחדר הכביסה במלון | צילום: רדיו חיפה

בזמן שרבים חושבים אם לחזור לגור בגבול הצפון, פרץ מבהירה שאין לה שום התלבטות: "אני גדלתי בשלומי, לא אעזוב. מי חשב שהבן הקטן שלי יהיה בגן בדניה? באיזה חלום? הכל פה שונה. אני לא יכולה להשוות עיר כמו חיפה שיש בה הכל לשלומי. ביישוב קטן אין לך מה שיש פה – רופאים מומחים, לימודי תואר, הכל אבל אני מחכה לקהילה שלי".

יש חיי חברה? לצאת לפעמים עם חברה?

"אחרי שכל היום את עם אנשים במלון לא בא לך עוד חיי חברה אבל אני יכולה לבלות עם צעירים, עם מבוגרים, יש לי הכל ביחד".