מלחמת 'חרבות ברזל' העניקה משמעות מחודשת לכמה מילים ותיקות. לרגל יום השפה העברית – יועצת הלשון ד"ר סמדר כהן מסבירה את הרקע לכמה מהמילים

מערכת רדיו חיפה פרסום: 10:22 - 02/01/24
פעילות צה
פעילות צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל

היום (שלישי, כ"א בטבת, 02.01.2023) הוא יום השפה העברית תשפ"ד – יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, הידוע כמחייה השפה העברית, ולמעשה היה מחייה הדיבור העברי, הוא החיה את השימוש בעברית כשפת דיבור יום-יומי. בין היתר הוא חידש מילים עבריות לא מעטות, ואף כתב וערך את מילון בן-יהודה.

השבוע נפתחה שנת הלימודים באוניברסיטאות, באיחור עקב המלחמה. השילוב של יום העברית, מילונו של בן-יהודה ופתיחת הלימודים הגבוהים הם הבסיס למונחי המלחמה שליקטתי כאן – מובאים כאן כמה מונחים שנולדו במלחמה או שקיבלו משמעות מיוחדת ואחרת מהמשמעות הרגילה שלהם, כמה מהם – מונחי מלחמה שאומצו גם לעולמות החינוך וההשכלה הגבוהה.

מֶחְדָּל

הפועל חָדַל משמש במקרא במשמעות "הִפְסיק" או "הֶחמיץ (הזדמנות)". דבר שלא הצליח, שהתפספס. מכאן, אנחנו מכירים למשל את "חדל אש" בצבא, שפירושו 'הפסק אש'. מעניין לציין כי השורש חד"ל משמש בשפות שמיות אחרות, ובהן משמעו "לנטוש, לערוק, לזנוח". המילה מחדל נולדה בעברית החדשה, והיא מזוהה בעיקר עם "מחדל יום כיפור".

כשהשתמשו בה מראשית המלחמה – הבחירה הייתה מתוך כוונה ברורה ליצור קשר למחדל ההוא. ההגדרה המילונית של "מחדל" היא '(כישלון מתוך) חוסר מעשה'. אבל נדמה שהיא מחזיקה בתוכה גם את המשמעות של החמצה, הזנחה, נטישה – משמעויותיו של הפועל בכלל השפות השמיות האחרות.

קונספציה (תפיסה)

גם המילה הזאת נקשרת מייד ל"קונספציה" שבגללה כשל הצבא במלחמת יום הכיפורים. המילה קונספציה נבחרה גם הפעם כדי לציין את הכישלון, את המחדל, ובעיקר את התפיסה המקובעת, האחת והיחידה שהשתרשה אצל כל המנהיגים והמפקדים.

חָמָ"ל

חדר מלחמה – מרכז פיקוד שליטה ובקרה וקביעת מדיניות בצבא. כמו מילים רבות בצבא – מונח שזכה לקיצור בראשי תיבות. עם הזמן הקיצור החל לשמש גם במשמעויות שאינן צבאיות – למשל חמ"ל משרד החינוך – מעין חדר מצב, חדר שפועלים בו במשך 24 שעות ביממה למקרה חירום. בימי המלחמה המשמעות התרחבה עוד יותר, וקיבלה משמעות שיש בה מעין סתירה – החמ"ל האזרחי.

חֲטוּפִים

חטיפה של אנשים מוכרת לעברית כבר מלשון המקרא. בספר שופטים אנחנו פוגשים את הסיפור על החרם על שבט בנימין, שבעקבותיו – אסור לאף שבט אחר להתחתן עם בני בנימין. כדי שלא ייכחד השבט הזה, נוצר הפתרון: בט"ו באב, כשבנות שילו יוצאות לחולל במחולות מצווים בני בנימין "וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו". כלומר חִטְפו את הבנות האלה, ואז תוכלו להתחתן איתן. מכאן למדים ש"לחטוף" הוא לקיחה של אדם
או דבר בתנועה מהירה, בכוח, בחמס, בלי רשות. חשוב להבחין בין חטופים – אזרחים שנחטפו בכוח, בניגוד לרצונם לעזה, ובין שבויים – חיילים שנחטפים לצורכי מיקוח ומשא ומתן בתום המלחמה.

עוֹטֵף עַזָּה

השם שניתן ליישובים הצמודים לרצועת עזה מהצד הישראלי. עיטוף במשמע הגנה, עטיפה, למעשה, הם יישובים ששימשו מעין חיץ, חציצה בין מדינת ישראל כולה ובין רצועת עזה. לאחר אירועי שבעה באוקטובר החלו להשתמש בתקשורת במונח עֹוטֵף ישראֵל", כדי לסמן שלא את עזה הם עוטפים, לא עליה מגינים, אלא על ישראל כולה. ואולם עד מהרה, תושבי היישובים הללו ביקשו להפסיק לכנותם בשמות המייחסים להם תפקיד
של הגנה על יישובים אחרים, ולכנות אותם, כמו כל יישוב אחר, לפי חבל הארץ שבו הם שוכנים – הַנגב הַמַערבי.

מעניין לציין, כי במכללות ובאוניברסיטאות דווקא אימצו את העטיפה והודיעו לתלמידיהם כי הם יעניקו להם מַעטפת תמיכה, כדי שיוכלו לחזור ללימודים למרות המלחמה.

אֵפוֹד

האפוד היה מבגדיו של הכהן הגדול בבית המקדש. בלשון ימינו זהו כינוי לבגד המכסה את החלק העליון של הגוף, שאין לו שרוולים, והוא מיועד למטרה מסוימת – למשל אֵפֹוד מגֵן (מפני ירי). בגלגולו הקודם היה אפוד המגן שַכפ"ץ – שִכְבַת פִצּוץ – כלומר שכבה שבה מתפוצץ חומר הנפץ ומונע את הפגיעה בלוחם. בימי הלחימה, ובייחוד נוכח מספרם הגדול של סטודנטים שיצאו למילואים ונמנע מהם לפתוח את שנת הלימודים בזמנה פרסמו מוסדות לימוד רבים כי הם יספקו למילואימניקים שלהם אֵפֹוד אקדֵמי – מענה לימודי מיוחד לסטודנטים המשרתים במילואים.


הכותבת היא ד"ר סמדר כהן, יועצת לשון לתקשורת