משפחות החטופים קית' סיגל ומתן אנגרסט השתתפו בעצרת שהתקיימה אמש (רביעי) בסמוך לבית המשפט בקריית ביאליק. אחותו של מתן זעקה: "לא רוצה לצעוק שיחזירו את הגופה של אחי, רוצה אותו עכשיו וחי"

בתיה גלעדי פרסום: 07:54 - 18/01/24
העצרת למען החטופים בקריית ביאליק | צילום: שירות רדיו חיפה
העצרת למען החטופים בקריית ביאליק | צילום: שירות רדיו חיפה

תושבי הקריות השתתפו אמש (רביעי) בעצרת למען החטופים שהתקיימה ברחבת בית המשפט בקריות, בהשתתפות משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ומתן אנגרסט.

במהלך הטקס נאמו ד"ר גם רפי וירטהיים, ראש העיר קריית ביאליק לשעבר, ועו"ד מימון פאר, שגם הנחה את העצרת. "אנו, תושבי הקריות, מעבירים מסר לממשלת ישראל שאנחנו עומדים אחרי המשפחות", אמר פאר. "אנחנו חלק מהמשפחה המורחבת של החטופים ולכן דורשים לפעול מיד. לא מחר, היום. עכשיו".

"לא רוצה לצעוק שיחזירו את הגופה"

עדי אחותו של מתן אנגרסט מקריית ביאליק, סיפרה כי לפני חודש וחצי חגגה 18, באותו היום שבו אחיה חגג יום הולדת 21. "עברו מעל לשלושה חודשים מאז המתקפת הרצחנית. מה לא עברנו בשלושה חודשים האלה? שמועות עליו שבסוף לא היו נכונות, ההורים מקבלים שיחות טלפון ורצים לחדר לדבר ובסוף חוזרים בלי מידע נוסף. אני מרגישה אותו פה איתי. אני יודעת מה הוא רוצה להגיד לי: 'עדי תשמרי על המשפחה חזקה, אני אחזור'. אבל מי יחזק אותי כאן? מי יבטיח לי שאח שלי באמת יחזור? באיזה סרט אימה ילדה בת 18 מחזיקה משפחה שלמה.

משפחתו של מתן אנגרסט בעצרת למען החטופים בקריית ביאליק | צילום: שירות רדיו חיפה
משפחתו של מתן אנגרסט | צילום: שירות רדיו חיפה

"אני זוכרת שכשהכל התחיל היה כתוב בחדשות שיש 50 הרוגים. לאט לאט זה עלה. בהתחלה לא העלתי על אח שלי, לא האמנתי. חשבתי שהוא מתחבא ומתישהו ישלח לי הודעה ויגיד לי שהוא בסדר. התפללתי שאח חטוף כל כך הרבה זמן עד שהגיעה ההודעה. אחרי שבועיים וחצי שמתן היה מוגדר נעדר הוא הפך להיות מוגדר חטוף. אני זוכרת שכל כך שמחתי, כי זה שאח שלי חטוף זה עדיף מנרצח נכון? אבל חטוף זה הרבה יותר מסתם תמונה. כל חטוף זה חיים שלמים. זה משפחות שלמות שמחכות לו, שיום אחד הוא נעלם.

"בחרתי להגיע כדי שתשמעו גם מקרוב את הקולות שלנו. רוב החטופים מהדרום או מהמרכז. אנחנו מהבודדים בצפון. אבל היום זה אח שלי. מחר זה אח שלכם. נמאס לי להתפלל לעסקה ולצעוק עכשיו אבל כשאני צועקת עכשיו זה כי אין זמן אחר, אני לא רוצה לצעוק כדי שיחזירו לי את הגופה של אח שלי, אני רוצה לצעוק עכשיו! כדי שיחזירו לי אותו עכשיו! וחי!".

עו
עו"ד מימון פאר | צילום: שירות רדיו חיפה

"חשבתי שאין סיכוי שאראה את המשפחה שוב"

גל, ביתם של אביבה סיגל שחזרה מהשבי וקית' שעדיין מוחזק בידי חמאס, נאמה: "כרגע בעזה מתנהלת מלחמה על הבית. יש עשרות אלפי אנשים שהוצאו מבתיהם וכאלו שאין להם כבר בית לחזור אליו. אני מבינה שעכשיו צריך לעשות פעולות בכדי שלתושבי העוטף יהיה בית בטוח לחזור אליו. עם זאת, לפני הבית – יש חיים. חיים הם דבר בסיסי יותר מבית, ואנחנו יכולים להציל אותם! אז אני מבקשת, קודם כל להציל את החיים שאפשר עוד להציל".

תמונותיהם של אביבה וקית' בטקס למען החטופים | צילום: צרי אדמוני
תמונותיהם של אביבה וקית' | צילום (ארכיון): צרי אדמוני

גל שיתפה מעדותה של אימה על השהות בשבי: "היו רגעים שהייתי בטוחה שאני הולכת למות. כולנו, הולכים למות שם במנהרה בעזה. האוויר היה קשה לנשימה וחלק מהזמן לא הצלחנו אפילו לדבר בשקט כי פשוט לא היה חמצן. היה אסור לבכות, היה אסור לדבר, רק ללחוש וגם את זה לא תמיד. שעות של שקט, דממה. 51 ימים הייתי בעזה וחשבתי בכל ליבי שאין סיכוי שאראה את המשפחה שלי שוב. חשבתי ששכחו אותנו. שאף אחד לא מחפש אותנו או עושה מאמץ להחזיר אותנו.

"בימים האחרונים התחלתי להתעורר באמצע הלילה ולא להצליח לחזור לישון. אני מתעוררת ולא מבינה איפה אני. נזכרת ברגעי האימה, בהתעללות, בהשפלה ובעיקר בפחד מוות שהרגשנו שם על בסיס קבוע. קית' בעלי עוד שם ואני לא מצליחה להבין איך לנשום, איך לאכול ואיך לחיות כשאני פה והוא עדיין שם, חי את האימה הזו כל רגע וכל דקה.

משפחתו של קית' סיגל בעצרת למען החטופים בקריית ביאליק | צילום: שירות רדיו חיפה
משפחתו של קית' סיגל בעצרת | צילום: שירות רדיו חיפה

"אין לי עוד כוחות, אני פוחדת להתעורר מחר בבוקר ולהבין שעוד יום מתחיל ואין לי איך להחזיר את בעלי הביתה. אני פוחדת לדמיין מה עובר עליו שם ובאיזה תנאים הוא מוחזק. 51 יום פחדתי בשבי חמאס ועכשיו על אדמתי, בארצי, אני ממשיכה לפחד בכל דקה של היום".

מוני כרמלי, יובל סטרוסטה ושלמה אברמוביץ סייעו בארגון האירוע.