הרשת ובפרט הרשתות החברתיות הכניסו לחיינו יתרונות רבים אך גם לא מעט חסרונות וסכנות. ד"ר לויתן, מומחה ללוחמת מידע, עם כמה טיפים שיעזרו לנו להתגונן מפני גניבת מידע ברשת

אודיה שווץ פרסום: 16:17 - 04/02/24
רשתות חברתיות, ווצאפ ווטסאפ אינסטגרם טיק טוק פייסבוק | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock
רשתות חברתיות | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock

איך נזהרים ברשת, איך מונעים את גניבת פרטי כרטיס האשראי או אפילו את הזהות שלנו, ואיך אפשר לשמור על הילדים שלנו בזמן שהם גולשים באתרים? לרגל השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, דוקטור יניב לויתן, מרצה באוניברסיטת חיפה ומומחה ללוחמת מידע, עושה לנו סדר: "מודעות ובקרה זה הסוד".

מי לא מכיר את הרגע שהילד מבקש ארטיק מיוחד רק כי ראה אותו בטיק טוק או אומר לכם שחייבים ללכת לקניון לאכול במקום חדש שנפתח כי כולם מגיעים לשם עכשיו? וזה לא הכל. מה עם החרם ברשתות החברתיות, והילדה שהוציאו מהקבוצה וריכלו עליה? בדיקה קצרה בטלפונים של הילדים תגלה אין ספור ניסיונות למכור להם מוצרים יקרים, פרסומות וסרטונים שונים, חלקם מזעזעים ולא תואמים כלל לגילם. אז מה עושים כדי להתמודד עם כל זה?

"סייבר הוא כאשר הטכנולוגיה פועלת כנגדנו", מסביר ד"ר לויתן. "פייסבוק הוא מקום פנטסטי אבל אם מישהו פרץ ויעלה תכנים איומים זה סייבר. חייבים לפתח מודעות לסכנות של הסביבה הדיגיטלית. אם זה היה חשוב לפני ה-7.10 עכשיו עוד יותר חשוב! 'גלישה בטוחה' היא לדעת מה מקורות המידע – שזה אומר למה אנחנו נחשפים, מאיפה מקבלים את המידע החדשותי שלנו? הדבר הזה הוא קריטי לצורך מניעת פייק ניוז.

ד״ר יניב לויתן - מומחה ללוחמת מידע, אוניברסיטת חיפה | צילום: פרטי
ד"ר יניב לויתן | צילום: פרטי

"כבר ב-7.10 ראינו איך האויב משתמש בנו לטובת הפצה שקרית כי המטרה שלו להגביר את התסכול שיש בנו. יש הרבה מאוד מידע שגוי ושקרי – לוחמה פסיכולוגית – שמוצאים בשפע בטיק טוק. זה כלי ללוחמת מידע. המידע נמצא גם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק – שם כל מיני שחקנים פועלים בזהויות בדויות, חמאס או איראן, מקבלים תוכן ישראלי, אבל זה מישהו שמפיץ מידע שקרי ואז אנחנו יכולים ליפול בפח".

מי שרוצה יכול להשיג הכל עלינו?

"כן, אם מדובר בגוף רציני הוא יכול לפרוץ לכל דבר".

יש דרך להתמודד עם זה?

"הדרך היחידה היא מודעות: זה נראה אמיתי, הם משתמשים בבינה מלאכותית, מייצרים גם קליפים שנראה אמיתיים, מנסים לגנוב לנו את הפרטים ולשחק לנו במוח. בנוסף אין מתנות חינם ברשת. כשפוגשים מסר אטרקטיבי – קופון הנחה, מוצר בחינם או בהנחה – צריכה להידלק נורת אזהרה, אחרת יתחיל אירוע שאנחנו לא רוצים להיות חלק ממנו כמו גניבת זהות באופן כללי או בפייסבוק או שיגנבו את כרטיס האשראי או הטלפון.

"צריך להיות ערניים, לדעת שאנחנו כישראלים יעד נחשק של האקרים שתוקפים ישראלים – הם יותר על הכוונת כי אנחנו במלחמה, מסיבות אידיאולוגיות הם בוחרים ופועלים נגד ישראל".

"אם יש אימות דו שלבי הסיכוי לפרוץ הוא נמוך" | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock

לא ניתן באמת למנוע אלא רק להיות עם יד על הדופק?

"לא צריך להגזים, אני לא יכול להשתלט על הטלפון שלך. גוף גדול כמו מודיעין של מדינת אויב – כן, אבל אנשים רגילים, אם יש אימות דו שלבי, הסיכוי לפרוץ הוא נמוך".

מדרון חלקלק של תכנים

חיסרון בולט נוסף של הרשת הוא כמובן התכנית הלא ראויים או אלימים שאליהם נחשפים ילדים ובני נוער, כאלו שעלולים לגרום להשלכות נפשיות ופסיכולוגיות. "חשוב מאוד להיות בפיקוח על הילדים ולראות למה הם נחשפים כי בעקבות המלחמה יש אפשרות לצרוך תכני זוועה שאף אחד לא רוצה לצרוך אותם, ולא כדאי שאף אחד ייחשף כי זה יכול לגרום גם נזק נפשי", מציין ד"ר לויתן. "ככל שתבלה יותר זמן בטיק טוק יש סיכוי שתיחשף לתכנים יותר קיצוניים. למשל בעולמות של מתנגדי חיסונים – ככל שתצפה בתכנים אתה תראה דברים עוד יותר קיצוניים".

זה נכון שפייסבוק מאזין לנו?

"זה לא מדויק. אם תחפשי משהו בגוגל אחר כך תראי פרסומת, לא בגלל שנדבר על משהו פתאום תראי פרסומת. האלגוריתם של הרשתות החברתיות מכיר אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו, כל הזמן מכירים אותנו ויודעים לשלוח לנו תכנים ופרסומות. צריך להסביר לילדים, לא לשחרר ולהפקיר".

ברשת ניתן להיחשף כל הזמן גם לאלימות ובריונות. איך ניתן למנוע את זה?

"יש דינמיקה ברשתות החברתיות שהיא אחרת. בני אדם מתנהגים בצורה שונה ממה שהם מתנהגים בעולם האמיתי. כאשר המחשב הוא גורם מתווך – אנשים יכולים לפעול בצורה אנונימית, בצורה שמרחיקה אותם מההתנהגות שלהם, ולכן הם לפעמים מרשים לעצמם להתנהג בצורה שונה – יותר אלימים בתגובות – וכתוצאה כך יש בריונות ברשת ואירועים לא נעימים.

"גם כאן צריך לפתח מודעות לנושאים הללו. יש המון לחץ בקרב ילדים וצעירים איך להתנהג בסביבה הדיגיטלית. זה גורם לתסכול רב כשלא יודעים איך להתנהג כי התקשורת היא לא לגמרי אנושית".

האקר | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock
"קודם כל להיות במודעות לסכנה". האקר | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock

"אין מתנות חינם": טיפים לאבטחת המידע

זיהוי סימני אזהרה: ד"ר לויתן מסביר, כי אם יש מוצר ש'בעולם האמיתי' עולה 1,000 שקלים ומציעים לנו אותו ברשת ב-300 שקלים, כנראה שלא נקבל את המוצר ולא את הכסף, ועל הדרך גם יגנבו את פרטי האשראי שלנו. "להיזהר ממתנות חינם".

הקשחת נכסים דיגיטלים: כדאי לוודא שיש לכם סיסמאות חזקות למייל, לכל סיסמא דיגיטלית, ולכל אזור סיסמה שונה, כך שגם אם יצליחו לפרוץ לכם לאזור מסוים – לא יצליחו בהכרח לאזורים האחרים. בנוסף – יש לבחור באופציה של אימות דו שלבי. "זהו מנגנון שדי מבטיח שלא יכולים לגנוב את הזהות – אם יש אימות דו שלבי ומישהו מנסה להתחבר למחשב חדש – זה לא יתאפשר אלא אם כן תקבל קוד לטלפון שלך ותקיש אותו".

זהירות מרשתות ווי-פי חינמיות: ד"ר לויתן ממליץ להשתדל להימנע מגלישה ברשתות ווי-פי חינמיות, למשל בחו"ל. לא מומלץ להתחבר כי זה מאפשר לכל אחד שנמצא לידכם לפרוץ לכם לטלפון. כשעוברים בין מחשבים – כדאי לוודא שהם מעודכנים וכל הזמן לעשות עדכונים שסוגרים פרצות אבטחה.