למשפחת השכול השנה הצטרפו שמות של 47 חללים ונפגעי פעולות איבה מחיפה, הקריות, נשר וטירת כרמל. בחרנו לספר על היום האחרון בחייהם. פרויקט מיוחד של רדיו חיפה

בתיה גלעדי, אודיה שווץ, עומר מוזר פרסום: 14:01 - 12/05/24
היום האחרון. פרויקט מיוחד של רדיו חיפה
היום האחרון. פרויקט מיוחד של רדיו חיפה

47 שמות של חללים ונפגעי פעולות איבה מחיפה, הקריות, טירת כרמל ונשר הצטרפו השנה למשפחת השכול. חלקם חיילים בסדיר ובשירות מילואים שנפלו בקרב, חלקם אזרחים שנרצחו תוך כדי מנוסה ממסיבת הנובה ברעים. מאחורי כל אחד ואחת יש סיפור חיים מלא ואנחנו בחרנו לספר על היום האחרון בחייהם.

סרן אלינה פרבוסודובה 

סרן אלינה פרבוסודובה, 23, מחיפה, שירתה כקצינה בפיקוד העורף ותיפקדה כקצינה תורנית באותה שבת שהחלה המתקפה על בסיס אורים בו שהתה. בשעה 8:17 פרצו המחבלים את חמ"ל הבסיס כשעל גופם מצלמות גו-פרו המתעדות הכל. בסרטון נראית אלינה מאבטחת את הדלת ובזמן זה מספיקה לעשות שיחת טלפון לאחיו של אחד הקצינים שנכח במקום להודיע לו שירו בו. במקביל היא מדווחת למפקד המוצב על המצב ומבקשת עזרה מיידית. לאחר מכן, כשהמחבלים מעבר לדלת, ירדה אלינה למצב כריעה, דרכה את הנשק, תדרכה חיילת נוספת שהייתה לצידה והשתיים היו מוכנות לירי. כשהמחבלים פרצו את הדלת, אלינה עוד הספיקה לירות לעברם. "נפגענו" היא שלחה הודעה למפקד המוצב לפני שהקשר איתה נותק. אלינה נהרגה והובאה למנוחות לאחר שלושה ימים בבית העלמין בחיפה.

אלינה פרבוסודובה ז
אלינה פרבוסודובה ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

רס"ל עדי אלדור

רס"ל עדי אלדור, 21, מחיפה, לוחם ביחידת מגלן, עוצבת הקומנדו, נפל בקרב בדרום רצועת עזה, חודש לפני השחרור. יומיים לפני שנהרג הרגיע עדי את אמו רקפת והבטיח שהמצב רגוע. "הוא לא רצה להלחיץ אותנו", היא סיפרה, "הצוות שלו היה חלק מהאוגדה שכיתרה את חאן יונס. 60 יום הם היו שם ויצאו שבועיים קודם להפוגה של שלושה ימים. הם היו ביחד, באש ובמים, דאגו למדינה". עוד סיפרה האם שבכל ארבעת חודשי הלחימה, הם לא הפסיקו לדאוג לו, אבל גם בשיחה האחרונה הוא ניסה להקליל ואמר: "הכל קל, הכל סבבה, פיקניק בחאן יונס". שאלנו אם יתקשר גם למחרת והוא ענה: "'למה, כבר דיברנו. מה יש לדבר?'. הוא לא הבין כמה זה מחזק אותנו וזה לא קרה". 

רס
רס"ל עדי אלדור | צילום: דובר צה"ל

דניאלה (דנה) פטרנקו

דניאלה (דנה) פטרנקו, 23, החיפאית, ירדה ביום שישי למסיבת הנובה יחד עם בן זוגה דניאל גולטמן, תושב ראשון לציון. הקשר האחרון איתם היה ביום שבת בשעה 8:00 בבוקר. אמה, אולגה פורמן, שיתפה פוסטים ותמונות של השניים, תיארה מה לבשו ואילו קעקועים יש לבתה, בתקווה למצוא שביב מידע מניצולים שהיו במסיבה וכך נודע לה שבזמן שהיה צריך להמשיך לברוח, דנה חטפה פיק ברכיים ולא הצליחה לרוץ. גולטמן נשאר לצדה, וכך השניים מצאו את מותם כשהוא מגן עליה בגופו. החמסה שהיתה מקועקעת לה על יד ימין לא שמרה עליה ולא שינתה את גורלה.

דנה פטרנקו ז
דניאלה (דנה) פטרנקו ז"ל | צילום: אלבום פרטי

רס"ם (מיל') מתן לזר

נדמה שמדינה שלמה עצרה את נשימתה באותו יום שני, 22 בינואר, כשנודע על האסון הכבד בדרום הרצועה, בו נפלו 21 לוחמים כתוצאה מהפעלת מטען על הכוחות בשטח. אחד מהם הוא רס"ם (מיל') מתן לזר, 32, בוגר בית הספר הריאלי העברי, לוחם בגדוד 6261 שבחטיבה 261. שנה קודם הוא חזר לעיר ועבד כאח בחדר מיון בבית החולים כרמל. סא״ל ליאור דדון, אחד ממפקדיו, ספד לו: "צוות הפלוגה של המילואים והחטיבה נלחמים ברגע זה, נמשיך להילחם, נמשיך לחיות ולהילחם על המדינה האחת והיחידה שלנו, אשר פלאיה לא תמו, ומעיינותיה ממשיכים לפעום בהר. היו גאים במתן הגיבור שהפך מלאך, מורשתו תשמש לנו השראה ודרך ארץ, שעל פיה נמשיך לחנך ולהתחנך. מתן לוחם יקר, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה, לעד תהיה חלק מאיתנו".

רס״ם (מיל׳) מתן לזר ז
רס״ם (מיל׳) מתן לזר ז"ל | צילום: דובר צה"ל

שני קופרווסר ואיתי בנג'ו

שני קופרווסר, 28, ואיתי בנג'ו, 30, כמו אלפי צעירים אחרים, רק רצו לחגוג. היא – עבודה חדשה, והוא, תחילת לימודי התואר השני. השניים בוגרי ליאו באק, ולמרות שלא היו בני אותו מחזור, חלקו דירה בבאר שבע וירדו יחד למסיבה ברעים. כבר בשעות הבוקר אבד איתם הקשר. בשעה 6:30 הספיקה שני לעדכן את בן זוגה אוהד מלול כי יש סביבה פיצוצים ואזעקות וכי היא מתכוונת לנסוע הביתה. היא ושלושה מחבריה החלו לנסוע על כביש 232 לכיוון רעים וב-7:30 הם נכנסו למיגונית. כשעה אחר כך, מחבלים כיתרו את המיגונית והחלו לזרוק רימונים. כשנראה שהרימונים לא השיגו את מטרתם, שלפו המחבלים אנשים מהמיגונית והעלו אותם על טנדר, ביניהם היו גם קופרווסר ובנג'ו. לאחר שישה ימים בהם היתה נעדרת, זוהתה שני ונקברה בבית העלמין שדה יהושע. יומיים אחריה נקבר בנג'ו לצידה.

שני קופרווסר, איתי בנג'ו | צילומים: פייסבוק
שני קופרווסר, איתי בנג'ו | צילומים: פייסבוק

רפ"ק אלכסיי שמקלוב

רפ"ק אלכסיי שמקלוב, 34, מחיפה היה לוחם ימ"מ שנכנס לבניין משטרת שדרות בו התבצרו מחבלים במשך 20 שעות. הוא נפל בקרב כבר באותה שבת, ביומה הראשון של המלחמה, לאחר שהצליח לחלץ שוטרים פצועים תחת אש וחיסל מחבלים רבים. את שירותו הצבאי החל אלכסיי בהנדסה קרבית, תחת פיקודו של עידן עמדי שאף ספד לו: "היית הגאווה שלנו כשהפכת להיות קצין בימ"מ והלכנו לישון בטוחים כשידענו שאתה על המשמר. החייל הכי חזק, נחוש ולצד זה אופטימי וחייכן שזכיתי להיות חבר ומפקד שלו בשירות. למדנו ממך ומהדרך הבלתי מתפשרת שלך להמשיך בכל הכוח תמיד, בלי פחד ובלי רחמים עצמיים. אוהבים אותך בכל ליבנו ומתגעגעים". 

מפקח אלכסיי שמקלוב ז
מפקח אלכסיי שמקלוב ז"ל | צילום: דוברות המשטרה

מיכל רואימי

מיכל רואימי, 22, מנשר, ירדה עם ארבע חברות למסיבת הנובה. בשבת ב-7:00 בבוקר שלחה מיכל הודעה לאימה, טל דן, שהכל בסדר ואין מה לדאוג. ב-8:00 נשלחה הודעה נוספת: "אני חיה" ומאז, כל הנסיונות של אמה לשמוע ממנה – אם זה בשיחות או בהודעות – עלו בתוהו. בשעה 8:10 התקבלה הודעה מטלפון של חברתה שכתבה "הכל בסדר איתנו, לטלפון של מיכל אין קליטה, יש איתנו שוטרים". החברה שלחה מיקום וגם כתבה שאמרו להן לרוץ, ומאז נותק הקשר. למחרת, ביום ראשון, שתיים מחברותיה של מיכל שניצלו סיפרו לאם שהפעם האחרונה שראו אותה היתה בשעה 8:30 בבוקר, כשדרכיהן נפרדו. לאחר שבוע בו היתה מיכל נעדרת, גופתה נמצאה 30 מטר מחניון רעים, ובסמוך לה גופתה של אחת החברות.

מיכל רואימי ז
מיכל רואימי ז"ל | צילום: אתר ההנצחה של הצופים

סמ"ר נדב כהן

עוד כשהיה בתיכון, קיבל נדב כהן זימונים לכל היחידות הכי מובחרות, אבל הוא רצה לעשות שירות משמעותי וגם לסגור מעגל משפחתי – להיות לוחם בחטיבה 7 בדיוק כמו סבו שמואל לרנר. ב-4 באוקטובר קיבל סמ"ר נדב כהן, 20, לוחם בגדוד 77 של עוצבת "סער מגולן", אות מצטיין מג"ד ובשבת השחורה הוקפץ ללחימה. בסוף נובמבר משפחתו ראתה אותו לראשונה מאז פרוץ המלחמה בעיר הבה"דים ובחודש ינואר הוא ניצל את חופשתו בבית כדי להשאיר במחשבו מכתבים אישיים לבני משפחתו ולחבריו במכינת בארי. הוא שיתף בסוד חבר קרוב, שאמור היה לגלות למשפחה את עצם קיומם במידה והנורא מכל יקרה. נדב נהרג מירי נ"ט בחאן יונס ונקבר ב-1 באפריל בבית העלמין הצבאי בחיפה.

סמ
סמ"ר נדב כהן ז"ל | צילום: דובר צה"ל

רות הודיה ואריק פרץ

אי הוודאות סביב גורלם של אריק פרץ, 58, ובתו רות הודיה, 16, מקרית חיים, עורר תהודה רבה בעקבות סיפורם יוצא הדופן שריגש המונים. רות סבלה מניוון שרירים ומשיתוק מוחין, ואין דבר ששימח אותה יותר ממוזיקה. למזלה, היה לה פרטנר מושלם בדמות אביה שנהג לפקוד מסיבות טבע ולקחת אותה איתו. בשבת, בשעה 7:40, שמעה המשפחה אות חיים אחרון מאריק. בתו יערית סיפרה לו שהוא חייב להסתלק, כי מחבלים פרצו את הגבול ומסתובבים חופשי ברחובות. האב ענה שבקושי יש להם קליטה והוא לא יודע לאן ללכת. מאז נותק הקשר. מעדויות בשטח ניתן היה להבין שהשניים נחטפו, אך חלקם אמרו שראו את אריק בורח עם רות על הידיים, והכיסא שנשאר מיותם בשטח חיזק את הסברה. 12 יום לאחר המתקפה הרצחנית נמצאה גופתו של האב והובאה לקבורה. בגלל התעקשותה של ימית, בת נוספת, לאחר שבועיים קברו נפתח מחדש בעקבות ממצאים במכון לרפואה משפטית, והתגלה שהאב ובתו נשארו יחד, בחייהם ובמותם.

אריק ורות פרץ ז
אריק ורות פרץ ז"ל | צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

סא"ל (מיל') נתנאל (נתי) אלקובי 

סא"ל (מיל') נתנאל (נתי) אלקובי, 36, מחיפה, פיקד על גדוד 630, החטיבה הדרומית של חי"ר ונהרג ב-12 בפברואר באזור חאן יונס יחד עם שני לוחמים נוספים כתוצאה מפיצוץ מטען במבנה ממולכד. דובר צה"ל פרסם סרטון בו תועד נתנאל כמה ימים לפני שנפל בשיחה עם חייליו. "גאה לפקד עליכם ולהוביל אתכם", הוא אמר, "עשינו פה קרב מטורף. המאמץ הזה של הכיסוחים של הניקיון הוא לא פשוט, אבל הוא חשוב והכרחי. עשיתם אותו בצורה מדהימה. שאפו גדול, אוהב אתכם". סגנו, רס"ן דור בשיחה עם הלוחמים לאחר מותו אמר: "אנחנו יודעים שנתי המפקד שלנו, גיבור ישראל, נפל בקרב. הוא נלחם בגבורה ובדרכו השלמנו את המשימה שלו עד לניצחון. היו לנו פצועים, הפעילו עלינו מטענים, ירו עלינו עם קלצ'ים, המשכנו לדחוף קדימה עד לניצחון".

סא
סא"ל (מיל') נתנאל (נתי) אלקובי ז"ל | צילום: דובר צה"ל

סמ"ר אוראל בשן

סמ"ר אוראל בשן, היה בן 20, לוחם בגדוד ההנדסה 603, עוצבת סער מגולן. אוראל נפל כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט בכלי הנדסי בו שהו הוא וחבריו לצוות. חבריו ומשפחתו פועלים כדי להנציח את זכרו וגבורתו, ופתחו בקמפיין גיוס המוני לכתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו. חברו ליאור וילנץ דיבר עם אוראל שבוע קודם, כשיצא ל-24 שעות. "ביקשתי שישאר שבוע אחד בבית, שיקח הפסקה. היתה לו פציעה באצבע וברגל עוד קודם, אבל הוא ענה 'אין מצב, אני לא משאיר אף אחד מאחור'".

סמ
סמ"ר אוראל בשן ז"ל | צילום: דובר צה"ל

נועה אנגלנדר 

שעות מורטות עצבים עברו על משפחת אנגלנדר מקרית ביאליק משעות הבוקר בשבת, 7 באוקטובר. בתם נועה אנגלנדר, 23, נסעה למסיבה ברעים עם בן זוגה אותו הכירה בצבא. לפני שיצאה הספיקה נועה לבשר להוריה שזה יהיה כנראה הפסטיבל האחרון שלה. בשעה 6:30 ניסה יעקב להשיג אותה, אך מי שענתה זו חברה שסיפרה שהם שני זוגות שנכנסו לרכב במטרה לברוח. "ניסיתי להשיג את החבר של נועה והוא לא ענה אך שלח הודעה שהם מתחבאים בבר של המסיבה, כי בחוץ יש יריות והם רוצים לשמור על שקט. מאותו רגע לא שמענו מהם יותר". ביום שני נמסרה להורים ההודעה שנועה לא שרדה.

נועה אנגלנדר ז
נועה אנגלנדר ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

סמ"ר דוד בוגדנובסקי 

סמ"ר דוד בוגדנובסקי מחיפה, לוחם בגדוד הנדסה 603, עוצבת סער מגולן, נפל בקרב בדרום רצועת עזה ב-23 בדצמבר, כשהוא בן 19. בוגדנובסקי נהרג מפיצוץ מטען, קצת יותר מחודש ימים לאחר שהצליח להשתחרר לכמה שעות כדי להפתיע את אמו לכבוד יום הולדתה. "הוא נפל ביום גשום, משהו נורא, כאילו הטבע והארץ הרגישו את זה", מספרת האם, רופאת שיניים מנווה שאנן, "ירדו הרבה דמעות יחד עם הגשם אבל כשנקבר השמש זרחה וליוותה אותו". סא"ל מני בראונשטיין, קצין אג"ם במפקדת ההנדסה הארצית ספד לו: "מפקדיך וחבריך מספרים על האדם הצנוע שהיית, בעשייה שקטה, בבגרות ואחריות, תמיד ביצעת את משימתך על הצד הטוב ביותר. היית הראשון לעזור בכל דבר, בנועם ובחן. ביצעת את המוטל עליך מבלי להניד עפעף". 

סמ
סמ"ר דוד בוגדנובסקי ז"ל | צילום: דובר צה"ל

רס"ר (מיל') אליהו מאיר אוחנה 

כאשר התגייס רס"ר אליהו מאיר אוחנה למילואים עם פרוץ הקרבות, אשתו רוויה בדיוק נכנסה לשבוע ה-40. יום לאחר הלידה הוא חזר לצבא והצליח לצאת שוב לברית המילה של בנו. מאז, שוחחו בני הזוג מספר שיחות קצובות. בשיחה האחרונה הוא הודה לה על שהיא אוהבת אותו ועל שני הילדים שנולדו להם, בת ובן כפי שהמצווה דורשת. "אמרתי לו 'יהיו לנו הרבה ילדים, כמו שאנחנו רוצים', והוא ענה, 'אתם מספיקים לי, אני אוהב אתכם', עכשיו המשפטים האלה מקבלים יותר משמעות", היא אומרת. אוחנה, 28, מחיפה, לוחם בגדוד 7810, נפגע קשה בבניין ממולכד במרכז הרצועה ונפטר מפצעיו.

רס
רס"ר אליהו אוחנה ז"ל | צילום: דובר צה"ל

אופיר צרפתי

במשך שלושה שבועות נחשב אופיר צרפתי, 27, מקרית אתא, נעדר, עד שנציגי צה"ל הודיעו למשפחתו שהוא נחטף לעזה. אל המסיבה הוא הגיע עם חברתו שובל גל וחברים כדי לחגוג את יום הולדת ה-27 ובאמת, בסרטונים שהעלה, הוא נראה לבוש לבן, מציג את העוגה, כולו מחויך. כשהחל המטח וכולם החלו לברוח משטח המסיבה, מצאו אופיר והחבר'ה עץ נמוך ורחב להסתתר מאחוריו, עד שהעניין יירגע, אך לאחר כמה דקות הם המשיכו בניסיונות להימלט ורצו עוד כמה קילומטרים לכיוון הכביש, כשאופיר מנווט. "רצנו אתו כ-20 דקות לוואדי כששוטר יצא מאחד מכלי הרכב שעברו וקרא לנו", מספרת שי שניצלה, "התיישבתי מקדימה ושובל מאחור. אופיר התכוון להיכנס לתא המטען אבל הוא היה עמוס בציוד ונכנס לרכב אחר. תוך כדי נסיעה קלטנו שהרכב עושה פנייה. שובל התקשרה אליו והוא הרגיע שלא תדאג, שהכל בסדר וניפגש", סיפרה שי. זה היה הקשר האחרון של הבנות איתו. הרכב אליו נכנס אופיר נתקל בחוליית מחבלים. הנהג והבחורה שישבה לצידו נהרגו במקום. רומי גונן שישבה ליד אופיר במושב האחורי הספיקה להתקשר לאמה מירב לשם ולספר על ההתקלות, ואופיר הספיק להעביר את המספר של אימו רישל, כדי שתעדכן אותה במתרחש. השיחה לא נותקה במשך 50 דקות וכך למעשה תועדו קולותיו האחרונים של אופיר כשהוא נאנק מכאבים, נושם נשימות כבדות כשברקע נשמעות יריות. ב-30 בנובמבר קיבלה משפחתו כי צה"ל חילץ את גופתו שהובאה לקבורה בישראל. 

אופיר נחשון צרפתי | צילום: יניר סלע, באדיבות המשפחה
אופיר נחשון צרפתי | צילום: יניר סלע, באדיבות המשפחה

סרן בני וייס

שבוע לפני שנהרג, התקשר סרן בני וייס, 22, לאמו בחיפה וסיפר שהוצע לו לחזור לבסיס להכשרה על טנק ברק. ההורים שראו אותו בפעם האחרונה בשבת השחורה, לא הספיקו לשמוח לשמע הבשורה, כי בני מיד אמר שהוא מוותר על ההצעה, שהוא רוצה להיכנס לעזה עם כולם. הוא היה מפקד מחלקה בגדוד 195, בחטיבת 460 שבעוצבת בני אור ונפל בקרב בצפון רצועת עזה ב-2 בנובמבר. הטנק של בני ליווה כוח של נח"ל שנתקל במארב והקשר עם חיילי הנח"ל אבד. בני הוציא את הראש מהצריח של הטנק כדי לבדוק את מצבם של החיילים האחרים ואז נורה לעברו נ"ט והוא נהרג במקום.

סר
סר"ן בני וייס ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

רס"ל (מיל') אסף פנחס טובול  

שבועיים לאחר שנהרג רס"ל (מיל') אסף פנחס טובול, 22, מקריית מוצקין, התחתן אחיו דניאל שסיפר כי התכתב עם אחיו לפני שנכנס לעזה ואמר לו: ״דיר באלק אתה לא מגיע לחתונה״ ואסף ענה ״ברור״. אסף היה בן הזקונים מתוך שישה ילדים של אסתר ומאיר. התחנך בישיבה התיכונית פרחי אהרון בקרית שמואל, התגייס להיות לוחם בגדוד 77, עוצבת סער מגולן (חטיבה 7) ונפל ב-27 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה. בשיחה האחרונה עם אביו, סיפר אסף שתכף אוספים אותו לעוד סבב של לחימה והמשיך לשוחח על ערכים, אהבת הארץ והעם, כמה שהמדינה חשובה לו, ואנחנו כעם חייבים להגן על עצמנו מהאויבים הרבים שמסביבנו שרוצים לכלותינו. בהלוויתו אביו קרא לאחדות ופיוס בעם, כפי שאסף היה רוצה. 

רס
רס"ל אסף טובול ז"ל | צילום: דובר צה"ל

אוראל פסו  

הקשר עם אוראל פסו, 26, מקרית ים, נותק ביום שבת בבוקר, זמן קצר לאחר שהחלה מתקפת מחבלי החמאס על אלפי הבליינים שהגיעו למסיבת הטבע ברעים. סימן החיים האחרון ממנו היה בסטורי שהוא העלה לעמוד האינסטגרם שלו, בו הוא צילם את ריצתו לבטונדה, כדי להימלט מירי המחבלים. אוראל ליווה את הסרטון בטקסט: ״אם לא המשטרה מפריעה לנו ליהנות אז החמאס מפריע״.  מאז נותק איתו הקשר ניסו בני משפחתו וחבריו למצוא כל פרט על גורלו, ורק לאחר שלושה ימים זוהתה גופתו והודעה נמסרה למשפחה. אוראל חלם לפרוץ כיוצר מוזיקת טרנס. אמו מירב סיפרה שהנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו – ויותר מכל, אהב לעזור לסבא שלו, שנמצא בבית אבות. 

אוראל פסו ז
אוראל פסו ז"ל | צילום: פייסבוק

סמ"ר אביאל מלקמו

את סוף השבוע של שמחת תורה, בילה סמ"ר אביאל, 21, מלקמו עם חברים בתל אביב, עד שהוקפץ לבסיס בשרגא, להתארגנות. הצעיר החייכן מקרית אתא, ביקש מאחיו להקפיץ לו את הציוד ולמרות שהמשפחה שומרת שבת, הגיעו לפגוש אותו גם האם ואחת מאחיותיו שבישקו שישמור על עצמו והוא הקניט אותן על הדמעות שהזילו, כי הוא הולך לנצח. אביאל היה לוחם ביחידת אגוז של חטיבת הקומנדו וכשהגיע לבסיס, הסתבר שהנגביסט חוד של הצוות שבר את היד, ואביאל התנדב להחליף אותו. הם ירדו לעוטף וקיבלו משימה להגיע לניר עוז, שם היו עדיין תושבים נעולים בבתים ושחררו אותם. הם הוקפצו למוקדים שונים בהתאם לדיווחים וביום שני הגיעו לכיסופים בגלל התקלות של כח אחר עם מחבל ומחסלים אותו. הצוות של אביאל כבר סרק את הקיבוץ יום קודם, אך החליטו לסרוק שוב, לבדוק שאין מחבלים נוספים. שני מחבלים לבושים במדי צה"ל התחבאו מאחורי שיח ורגע לאחר שנחשפו, הם יורים צרור שפוגע בשישה חיילים, ואביאל סופג כדור בצלע ימין, ממש סנטימטר מהאפוד הקרמי שלא הגן עליו. פרמדיק טיפל בו בשטח והוא חולץ להמשך טיפול ונפטר יומיים אחר כך שבועיים לפני יום הולדת 22.

רס
רס"ל אביאל מלקמו ז"ל | צילום: פייסבוק

סמל ירון זוהר  

סמל ירון זוהר, 19, לוחם בגדוד 13 בגולני, נלחם בשבת השחורה במשך שעות ארוכות במחבלים שניסו לחדור למוצב שבו היה, סמוך לקיבוץ ארז. ירון טען מאות מרגמות וחיסל יחד עם חבריו עשרות מחבלים, עד שנפגע מרסיס כתוצאה מנפילת פצמ"ר.  עוד באותו בוקר הוא התכתב עם הוריו ועם חברים ואמר להם שהוא בסדר אבל שאינו יכול לדבר ואז נותק איתו הקשר. ירון התגייס לגולני ותוך זמו קצר הפך ל״מורעל״. הוא קיבל אותות הצטיינות כמה פעמים והיה מועמד לפיקוד, אבל אמר שהוא קודם יסגור קו. לכולם היה ברור שירון שמאוד אהב את המערכת, ימשיך לקצונה. 

סמל ירון זוהר ז
סמל ירון זוהר ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

עדן ליז אוחיון

עדן אוחיון, 24, נולדה וגדלה בחיפה, אך לפני שנתיים עברה עם אמה לטירת הכרמל. היא אחות לשלישיית תאומים (שני בנים ובת) ויש להם אחות קטנה. עדן הייתה מנהלת בר במסיבה, חלק מצוות של שלושה מנהלים מחברת דרים בר, של בן דודה אלירן אפריים. שני המנהלים האחרים היו בן דודה ירין אפרים, אחיו הצעיר של הבעלים וחבר טוב שלה אוראל אבוחצירה, שנרצחו אף הם במסיבה. אלירן סיפר שדיבר איתם בפעם האחרונה בשבת ב-9:20 בבוקר. "הם אמרו שיורים עליהם. ביקשתי שיישארו ביחד וניסיתי להרגיע אותם. אמרתי שיתכופפו והם יהיו בסדר. אני מאמין שהם לא נפרדו עד הרגע האחרון. הם היו שלישיה כל כך חזקה, עד הרגע האחרון".

עדן ליז אוחיון ז
עדן ליז אוחיון ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

רס"ל אוראל שלום אלון  

רס"ל אוראל שלום אלון, 23, מקרית אתא, נפל בקרב בקיבוץ בארי ביומה הראשון של המלחמה. אוראל היה לוחם ביחידה לתיאום פעולות אכיפה (מתפ"א) של משטרת ישראל ובאותה שבת חזר מפעילות בירושלים והוקפץ על ידי היחידה שלו. הוא דיבר עם אמו ועם נועה זוגתו במהלך הנסיעה לדרום ועדכן אותן כשעבר את אשקלון והגיע לשדרות. כשאמו התקשרה הוא התנצל וביקש לסגור את השיחה, כי הוא צריך ווייז כדי להגיע לבארי. במקביל כתב לנועה בתגובה לבקשתה לשמור על עצמו: "יש לי עוד מלא הבטחות שאני צריך לקיים בשבילך״. אוראל התעקש להיכנס ראשון עם הרכב לשדה האש ונלחם יחד עם חבריו עד לרגע האחרון. הוא נפגע בשעה הראשונה לקרב, אך המשיך להילחם, עד שנהרג. 

רס
רס"ל אוראל אלון ז"ל | צילום: משטרת ישראל

מוריה רביב וזיו פרנקל

מוריה רביב ירדה לחגוג את יום הולדת ה-23 במסיבת הנובה עם שתי חברותיה הטובות ביותר, זיו פרנקל ולין דפני שהיו צעירות ממנה בשנה. ‏החברים והמשפחות ידעו שהן מאוד מחכות למסיבה ואף אחד לא יוכל להרוס להן את היום. בזמן שמחבלים רדפו אחריהן, כתבה פרנקל לאמא שלה: ״אמא אני בפיגוע, אני אוהבת אתכם", זאת גם הייתה  הודעתה האחרונה ומאז נותק איתן הקשר. ברשתות החברתיות הופצה תמונה בה היא נראית מתחבאת מתחת לשולחן בקרוואן. לאחר ימים ארוכים ומטלטלים, כשהם יודעים כבר שמוריה אינה בין החיים, נודע לבני המשפחה של לין וזיו שגם הן נרצחו בפיגוע.

מוריה רביב, זיו פרנקל | צילומים: באדיבות המשפחה, פייסבוק
מוריה רביב, זיו פרנקל | צילומים: באדיבות המשפחה, פייסבוק

סמ"ר שלמה רשטינקוב 

סמ"ר שלמה רשטניקוב, 20, מחיפה, חייל בודד שעלה ארצה בגפו בגיל 14, התגייס כלוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני. בבוקר המתקפה, הגן על קו הדרום ונהרג תוך כדי לחימה. את גופתו מצאו עטופה בטלית ובבד נוסף שהסתבר לאחר מכן שהיה חלק מבד שעטף סוכה בבית הוריו המאמצים, אותם ביקר שבוע לפני שנהרג. שרה יאלנז'י, רכזת נעל"ה ומנהלת פנימייה בכפר סיטרין בה למד, סיפרה על התקווה של הצוות והחברים לשלומו של שלמה, שנתבדתה: "במוצאי שבת, נודע לנו ששלמה היה בבסיס בעוטף עזה. בדרך לבסיס הוא פגש איש צוות שלנו לשעבר וסיפר שנשארה לו עוד חצי שנה עד סיום השירות. היינו מלאים תקווה שקרה לו נס והוא ניצל. פרסמנו תמונה שלו, חיפשנו מישהו ששמע או ראה אותו חי לאחר אותה שבת, אך ביום רביעי קיבלנו את הבשורה הקשה שהוא נהרג". 

סמ
סמ"ר שלמה רשטינקוב ז"ל | צילום: פייסבוק

סמל אמיר איל  

סמל אמיר איל, 19, מחיפה, שירת בבסיס נחל עוז כמפעיל בלון תצפית. ביום המתקפה, בשעה 6:40 דיווח לאביו בוואטסאפ על התקפה כבדה על הדרום הכוללת טילים ורקטות. מהר מאד הבין אמיר שתוקפים את המוצבים שסביבם וגם בתוך המוצב שהוא נמצא בו מתרחשת לחימה מאסיבית שארכה שעות רבות. בשעה 7:18 אמיר נראה לאחרונה בוואטסאפ. בשעה 10:30 איכון טכנולוגי מצא שהטלפון שלו נמצא בעזה. ארבעה ימי אי ודאות הסתיימו עם זיהוי גופתו בבסיס נחל עוז.

סמל אמיר איל ז
סמל אמיר איל ז"ל | צילום: דובר צה"ל

סמ"ר נריה בן דוד 

סמ"ר נריה בן דוד, 22, מחיפה, שירת כמפקד כיתה בגדוד 603  של הנדסה קרבית. בבוקר המתקפה הוא ופלוגתו הוקפצו תחילה להילחם בקיבוץ רעים, לאחר מכן בנתיב העשרה ולבסוף בקיבוץ בארי, שם נהרג תוך היתקלות עם מחבלים. נריה הרג עשרות מחבלים, הגן ונפל על הגנת המולדת שאותה כה אהב. נריה הובא למנוחות ב-11 באוקטובר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, באותו ערב שאחותו הייתה אמורה להתחתן.

נריה בן דוד ז
נריה בן דוד ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

סמ"ר דניאל משה דנינו 

סמ"ר דניאל משה דנינו, 21, מקריית שמואל, שירת כלוחם בגדוד 13 של חטיבה גולני. בבוקר המתקפה לחם במעבר ארז סמוך לרצועת עזה כנגד חוליית המחבלים הראשונה שחדרה לישראל, מנע בגופו מעבר של מחבלים נוספים לקיבוץ, הציל חיילות מחמ"ל הבסיס, ונפל תוך לחימה עד הרגע האחרון. ארבעה ימים לאחר מכן הובא למנוחות בבית העלמין בקריית ים. 

דניאל משה דנינו ז
דניאל משה דנינו ז"ל | צילום: מתוך פייסבוק

חי חיים צפתי  

שתי אהבות גדולות היו לו בחייו של חי חיים צפתי, 27, מקרית אתא – בית"ר ירושלים ומסיבות טבע, שם גם מצא את מותו, במסיבה אליה הגיע עם חבריו. הקשר האחרון עם חי היה ביום שבת ב-6:30 בבוקר, כשהתקשר לאימו וסיפר לה על טילים שנורים לעברם, מאז נעלמו עקבותיו ונותק עמו הקשר. חבריו מספרים שהוא היה אדם חייכן שכל כולו נתינה, וזה בא לידי ביטוי במוטו של חייו: ״תפוס את החיים ותחייך אליהם״. חי אהב מאוד לרקוד במסיבות רייב ואת אהבתו המטורפת לבית"ר הוא הנציח בקעקוע ענק בגבו של סמל הקבוצה.

חי חיים צפתי | ז
חי חיים צפתי | ז"ל צילום: פייסבוק

רס"ל עמית פלד  

רס"ל עמיד פלד, 21, מחיפה, שירת כלוחם אגוז בחטיבת הקומנדו ובבוקר המתקפה, בשעה 10:30, מצא עצמו יחד עם עוד 12 לוחמים בקרב של מעטים כנגד רבים בקיבוץ כיסופים. במשך 6 שעות הכח עבר חדר חדר, הציל סמב"ציות ששהו במקום, טיהר את המקום ממחבלים והדפו את המחבלים שנשארו חיים לפינה מבודדת בבסיס. לאחר קרב ממושך הכח יצא לעבר נמ"ר (נגמ"ש מרכבה) שהגיע למקום. עמית הגיע למסדרון האחורי כשלפתע נפתחה אש מכיוון שחשבו שהיה מטוהר. עמית נורה ונהרג במקום. ארבעה ימים לאחר מכן הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. 

רס
רס"ל עמית פלד ז"ל | צילום: דובר צה"ל

סמל אמיל סמוילוב 

סמל אמיל סמוילו, 22, מקריית ים, היה מאבטח מתקנים במתפ"ש ונפל ביומה הראשון של המלחמה. אמיל גדל במוסקווה ועלה ארצה לפני 3 שנים כדי להתגייס כחייל בודד. גם בשירות העמוס לא הזניח את התשוקה לספורט, ויזם הקמת חדר כושר בבסיסו. כשיצא לחופשות בביתו, חילק את זמנו בין כדורגל, איגרוף ואכילת שווארמה ועוגת גבינה.

סמל אמיל סמוילוב ז
סמל אמיל סמוילוב ז"ל | צילום: פייסבוק

איליה שאמץ 

שבוע שלם לקח עד שאיגור ולריסה שאמץ קיבלו זיהוי סופי של בנם יחידם איליה, 35, שנרצח בעת עבודתו כסדרן במסיבה בקיבוץ רעים. "אי אפשר להבין דבר כזה, קשה לקלוט", מתפרקת אימו לריסה בבכי. "לא נתנו לנו לזהות אותו. אני נגעתי בו, בכל הגוף, אבל לא הרגשתי את היד השמאלית, אני רק מקווה שהוא נפטר מהר, שלא סבל". ברשתות החברתיות אין הרבה פרטים על הבחור שגר עם אביו וסבתו ברחוב ניסנבוים בנווה שאנן והיה אמור לטוס לאימו בגרמניה כשבוע לאחר המסיבה. "כבר קניתי לו כל מה שצריך", היא סיפרה.

איליה שאמץ ז
איליה שאמץ ז"ל | צילום: פייסבוק

סמ"ר בוריס דונבצקי  

סמ"ר בוריס דונבצקי, 21, מקרית ביאליק, לוחם שריון בגדוד 46, עוצבת עקבות הברזל (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב-17 בדצמבר. בוריס היה חייל בודד, שהתגורר בקריה בדירת שותפים. הוא עלה לארץ מרוסיה בשנת 2018 במסגרת תוכנית נעל"ה. בבית הספר אהב פיזיקה וחלם ללמוד הנדסה בטכניון לאחר השירות הצבאי, לא לפני הטיול הגדול שתיכנן לארה"ב. דודו של בוריס ספד לו: "בפגישתנו האחרונה בזיקים בסוף נובמבר יצא אלינו בן אדם שידע בדיוק מה הוא עושה. היית רגוע ובטוח בעצמך ואני שמחתי כי ידעתי שאתה יודע מה אתה הולך לעשות וזה מה שעושה גיבור – יודע ללכת לסכנה ולהיות רגוע כי אתה ידעת מה אתה צריך לעשות". כמה ימים לפני שנהרג, צולם בוריס בסרטון אומר: "קוראים לי בוריס, עליתי לארץ לפני 5 שנים מרוסיה. כרגע אני לוחם בגדוד 46 של שריון. מאחל לכולם חנוכה שמח". 

סמ
סמ"ר בוריס דונבצקי ז"ל | צילום: אלבום פרטי

סמ"ר סימון שלומוב 

חברו הקרוב של סמ"ר סימון שלומוב, 20, מקרית ביאליק, היה סמ"ר בוריס דונבצקי שנפל חודשיים לפניו. גם סימון עלה ארצה במסגרת נעל"ה והגשים חלום – להיות לוחם ולהתגייס לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202. נציג צה"ל ספד לו בהלוויה: "בקרבות מול המחבלים, חתרת למגע במקצועיות. נלחמתם באומץ ובגבורת לוחמים. עד לרגע נפילתך לחמת בתושיה". חברו ליחידה סיפר: "ב-7 באוקטובר שלחת לי ראשון הודעה כי ידעת שאני גר בנתיב העשרה. דאגת לי ואני דואג לך. דואג אם טוב לך שם למעלה. לא אשכח אותך לעולם". ורכזת המכינה סיפרה: "אחרי השבת השחורה, למרות הקושי, שמרת על מורל גבוה. כתבת לי 'כולנו נמצאים באותו חרא' וצדקת. ידעתי בבטן שאני סומכת עליך. שאתה תחזור בשלום. ידעתי שאתה עושה משהו משמעותי. דווקא עליך לא חששתי. חשבתי שאת הרע שעברנו עם בוריס, סיימנו. ואז הגיעה הבשורה הקשה. מהמשימה האחרונה שלך לא חזרת. הלב מסרב להאמין. נהרגת במלחמה על הבית, ומשהו בנו מת ביחד איתך".

סמ
סמ"ר סימון שאולוב ז"ל | צילום: דובר צהל

רחל (רייצ'ל) דב

סיפור מותה של רחל (רייצ'ל) דב שזור איכשהו בסיפור הנס הפרטי של טל לי נחום, אמא לשניים מאשדוד. טלי לי הגיעה לנובה יחד עם חברה רק בשש בבוקר באותה שבת וכשהתחילו האזעקות וירי הטילים – החליטו להישאר בחנייה עד שהמצב ירגע, כי תיארו לעצמן שכולם יעמדו בפקקים. בעודן מחכות, סימס להן חבר שגם היה במסיבה שיגיעו לאפטר בתל אביב.  החבר, אליעד שמש, יצא לדרך מעט לפניהן עם בת זוגו רייצ'ל, 25, מקרית ים וחבר נוסף ובטעות הגיעו לכיסופים, שם חוליה של מחבלים על אופנועים ירו לעברם צרורות. רייצ׳ל נרצחה במקום ולירוי, החבר הנוסף, נורה בכל גופו כולל פגיעה בעין ימין ונותר בחיים. אליעד עצמו, יצא ללא פגע. לפני כחמש שנים עברה רייצ'ל להתגורר בתל אביב ועבדה כסייעת לרופא שיניים. היא הייתה אמורה לטוס עם בן זוגה לחופשה בתאילנד בחודש פברואר, אך מחבלי החמאס חשבו אחרת. 

רחל דב ז
רחל דב ז"ל | צילום: פייסבוק

רב"ט אברהם פטנה

רב"ט אברהם פטנה, 20 מחיפה, היה לוחם מעברים בגדוד ארז של חיל המשטרה הצבאית אשר מצא את מותו בפיגוע במחסום כביש המנהרות בירושלים ב-16 בנובמבר. אמו סיפרה כי הוא זיהה ארבעה מחבלים ומנע פיגוע גדול הרבה יותר והיא מאוד גאה בו. מפקדיו סיפרו להורים שאברהם זיהה ראשון את חוליית המחבלים יושבת ברכב וחתר למגע. כשהמחבלים קלטו שחושדים בהם, החל קרב יריות במהלכו אברהם נפצע אנושות ומאוחר יותר מת מפצעיו. אברהם ושאר הלוחמים במחסום מנעו בגופם את כניסת המחבלים.

רב
רב"ט אברהם פטנה ז"ל | צילום: מתוך פייסבוק

אילקין נזרוב

אילקין נזרוב, 29, מקריית ים, בן יחיד להוריו, נרצח על ידי מחבלי חמאס בעת שבילה עם אלפי צעירים נוספים במסיבת הטבע בדרום בשבת ה-7/10. הקשר עימו נותק לאחר שהודיע לאביו, ״אבא, אל תדאג, אנחנו מסתתרים במכולה״, ואחריה עוד הספיק לכתוב להוריו, ״אני אוהב אתכם״. אל המכולה בה הסתתר נזרק רימון ואליקין נהרג יחד עם צעירים נוספים שהיו עמו. ההודעה על זיהוי גופתו התקבלה לאחר מספר ימים מורטי עצבים ומלאי דאגה ותקווה שנגוזה עם ההודעה על הירצחו.

אילקין נזרוב ז
אילקין נזרוב ז"ל | צילום: פייסבוק

סנ"צ ודים בליך 

סנ"צ ודים בליך, 39, מחיפה, שירת כמפקד פלגה במנהלת תיאום פעולות אכיפה במשטרה. ביום שבת, 7 באוקטובר בשעה 13:00, צוות קוברה המונה שמונה לוחמים יחד עם ודים יצא לחלץ משפחה בבארי ונתקל בעשרות מחבלים שהתחבאו בין השדות. ודים פיקד על הצוות, השיב אש, המשיך להילחם גם אחרי שנורה RPG על רכבו, הרג יחד עם צוותו כ-22 מחבלים לפני שהוא נכנע למחבלים נוספים שירו בו בעת שהחליף מחסנית בנשקו. השורד היחיד מצוות קוברה מעיד כי ודים הציל את חייו. 

רפ
סנ"צ ודים בליך ז"ל | צילום: דוברות המשטרה

סרן אושרי משה בוצחק

במותו, ציווה סרן אושרי משה בוצחק, 22, מקרית שמואל, את החיים לחבריו ליחידה. ב-23 בדצמבר נכנס הכוח של סיירת הנח"ל לבית בעזה ונתקל בחוליית מחבלים. את הרימון שנזרק לכיוונם, ספג אושרי שהיה מפקד צוות ובכך הציל את חייליו. לאחר כחודש וחצי בפעילות בעזה לסירוגין, יצא אושרי לביתו לחופשה קצרה של 24 שעות. זה היה נר שישי של חנוכה ורביד דמרי, בת הזוג שלו בחמש השנים האחרונות ומזה חודשיים ארוסתו, נסעה לאסוף אותו. זו היתה הפעם האחרונה שהיא ראתה אותו. בכל תקופת שירותו הצבאי, היה אושרי מתקשר אל אביו בימי שישי ומבקש ברכה. "באותו בוקר, לפני שחזר לצבא, חזרתי מהתפילה הביתה בריצה. בירכתי אותו והוא נסע. מאז לא התראינו", סיפר האב.

סרן אושרי משה בוצחק ז
סרן אושרי משה בוצחק ז"ל | צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

סמ"ר שלו דגן

בבוקר השבת השחורה שלח סמ"ר שלו דגן, 20, מקרית ים, הודעה לאחיו התאום עומר ולאביו יואל: ״יאללה בלאגן״, הוא כתב וצירף סלפי שלו כשהוא צוחק. עם אמו פלור הוא דיבר ב-7:00 והאיכון האחרון של הנייד שלו היה 18 דקות אחר כך. שלו היה לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני והוא נפל בקרב ביום הראשון למלחמה. עופרי ריינר, אחותו, סיפרה: "שלו היה באזור קיבוץ נירים, איפה שהשופל הגדול הרים את הגדר. הם היו תשעה חיילים מול נהרות של מחבלים. הוא, המ"פ, הנהג ועוד לוחם היו ביחד ברכב אחד ובאזור השעה 07:20 אבד איתו הקשר. שלו נהרג מפגיעת RPG ברכב בו נסעו".

סמ
סמ"ר שלו דגן ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

דוד ליסצוב

דוד ליסצוב ,35, מצא את מותו ביום שבת, 7 באוקטובר במסיבת הטבע ברעים. דוד הותיר אחריו אב ובן. 

דוד ליסצוב ז
דוד ליסצוב ז"ל | צילום: פייסבוק

ענבר הימן

במשך 71 ימים משפחתה ומכריה של ענבר הימן, 27, שהתגוררה בחיפה עם בן זוגה, עוד החזיקו בתקווה שהיא תשוב לצייר על קירות בישראל. במוצ"ש, 16 בדצמבר, התקווה נמוגה עם קבלת ההודעה על מותה. ענבר נחטפה ממסיבת הנובה, שבה התנדבה כמטפלת רגשית, "הלפרית". תפקידה היה לסייע לאנשים שחשים לא בטוב כתוצאה משימוש בסמים פסיכדליים. עם הישמע האזעקות הראשונות, ענבר וחברותיה הסתתרו מתחת לבמה. במהלך המתקפה הן רצו לשדות כאשר המחבלים דולקים אחריהן והתפצלו. "מעדויות של שני החבר'ה שרצו לידה, הבנו שרדפו אחריהם מחבלים והם תפסו את ענבר", סיפר אחיה, "ופשוט אחד מהם הצמיד לה סכין לגרון. שני מחבלים הגיעו על אופנוע ולקחו אותה לכיוון עזה. אני האחרון שדיבר איתה, ב-07:30 בבוקר. היא אמרה שיש טילים ושם התנתקה השיחה". באותה שבת אף הופץ סרטון שלה מובלת לעזה בעודה מעולפת. ב-16 בדצמבר הותר לפרסום שענבר נרצחה בשבי וגופתה עדיין מוחזקת בעזה.

ענבר הימן | צילום: באדיבות המשפחה
ענבר הימן | צילום: באדיבות המשפחה

סמל אחיה דסקל

סמל אחיה דסקל מחיפה, לוחם בגדוד 51 שבחטיבת גולני, נהרג בקרב בצפון רצועת עזה, בן 19 בנופלו. אחיה נפל בתקרית הקשה בסג'עייה בה נפלו תשעה לוחמים, בהם קצינים בכירים. אל אביו עמוס, הגיע מסר מאחד מחיילי המילואים שלחם לצידו בקרב: "תגידו לו שהבן שלו נפל גיבור, ראיתי אותו, ראיתי אותו בעיניים שלי נלחם כמו אריה, שיהיה גאה בו". אביגיל גבהרירד, אחותו של אחיה, סיפרה ביום שישי האחרון בתוכנית של ענבר דותן, על רגעיו האחרונים: "זה היה בנר חמישי של חנוכה. אחיה, למרות שלא הספיק לעבור שום הכשרה צבאית, היה מפקד חולייה שני כגיבוי. הם נכנסו לטהר בתים ובאחד מהם היה מערב מתוכנן מראש. המ"מ הראשון נכנס ונהרג במקום. מהסיפורים הבנתי שאחיה לקח את העניינים לידיים והתחיל לנהל את החיפוי עד שהמ"פ הגיע כדי לנסות לחלץ את גופת המ"מ. עוד קודם, החובש מהצוות של אחיה ניסה לחלץ את המ"מ, אך נפגע בעצמו מרימון ונותר לכוד בבית. המ"פ חיפש דרך אחרת להיכנס למבנה ואמר 'שניים אלי'. מפקד מחלקה אחרת התנדב להיכנס ואחיה שם לו יד על הכתף ואמר 'אני נכנס איתך'. טיל נ"ט פגע בהם והרג אותם וגם את החובש. זה היה אירוע מתגלגל בו נהרגו תשעה לוחמים".

אחיה דסקל ז
אחיה דסקל ז"ל | צילום: דובר צה"ל

סמל יוסף דסה וסמל דניאל לוי

בבוקר שישי האחרון, 10 במאי 2024, יצאו לוחמי גדוד 931 של חטיבת הנח"ל להתקפה על מתחם בית ספר בשכונת זייתון שבצפון רצועת עזה. בית הספר הינו מתחם שבצה"ל ובאוגדה 99 זיהו בו התארגנות מחודשת של חמאס. בזמן התנועה אל המקום הלוחמים נפגעו ממטען בדופן של מבנה, ובצה"ל עלתה האפשרות שהם נקלעו לזירת מטענים. בשעות אחר הצהריים המאוחרות שיחרר דובר צה"ל "הותר לפרסום" על ארבעה חיילים שנהרגו באותה פעולה. שניים מהם, סמל יוסף דסה וסמל דניאל לוי, שניהם בני 19, החברים הכי טובים אשר למדו באותה כיתה בבית הספר אורט קרית מוצקין, התגייסו יחד, סיימו את הטירונות לפני כחודש ונהרגו יחד. משפחתו של דניאל, אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב, מתגוררת בקרית מוצקין, ואילו משפחת דסה עברה לפני כשנה לקרית ביאליק הסמוכה. 

סמל יוסף דסה ז
סמל יוסף דסה ז"ל (מימין), סמל דניאל לוי ז"ל | צילומים: דובר צה"ל