מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) שני דוחות מיוחדים, האחד בנושא בטיחות בדרכים ("ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות הדרכים") והשני בנושא ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית בממשלות ה-35 וה-36 ("יש להתמודד עם תרבות קלוקלת של הדלפות מפורומים בכירים")

חגית הורנשטיין פרסום: 16:00 - 28/05/24
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: דוברות
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: דוברות

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) שני דוחות מיוחדים, האחד בנושא בטיחות בדרכים והשני בנושא ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית בממשלות ה-35 וה-36. מסקנותיו לגבי שני הנושאים שנבדקו לא מחמיאות, בלשון המעטה.

על הבטיחות בדרכים, כותב המבקר בדוח: "כבישי ישראל הם פצצה מתקתקת. מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים כ-33 אלף בני אדם. מאחורי כל הרוג וכל פצוע עומדת משפחה שחייה נהרסו. מלבד זאת, המחיר הכלכלי של תאונות הדרכים מגיע לכ-16 מיליארד שקלים בשנה". 
לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים: שיעור תאונות הדרכים בישראל גדל בעשור האחרון בשעה שבמדינות מובילות באירופה הוא קטן. בעוד שב-27 מדינות באירופה קטן מספר ההרוגים ב-22 אחוז, בישראל הוא גדל ב-16 אחוז בשנים 2012 עד 2022. 

"תקציבי הרלב"ד קוצצו, תקנים רבים במשטרת התנועה אינם מאוישים והממשלה אינה עומדת ביעדיה בתחום זה", כותב אנגלמן, "תאונות הדרכים אינן גזירת גורל. הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה בכללותה. על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים כמקובל במדינות מובילות באירופה".

המבקר אנגלמן מסכם: "הצלחה במאבק חשוב זה מתחילה באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך וממשיכה בקיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות, בקביעת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים, בפעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת, ומעל הכול, במחויבותם של ראש הממשלה וכלל שרי הממשלה. הניסיון הבין לאומי במדינות שהצליחו להקטין את כמויות הנפגעים בתאונות הדרכים מלמד כי אין מדובר בגזירת גורל אלא במאבק שניתן להצליח בו ולהציל חיי אדם. מדינות רבות בעולם אינן מוכנות להשלים עם האובדן הכרוך בתאונות דרכים, ועל כן קבעו יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים".  

על ניהול משבר הקורונה כותב המבקר: "ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית שתוצאתה הייתה מתן בלעדיות לחברת פייזר על אספקת חיסונים לקורונה עד סוף מרץ 2021. הוא סיכם על כך טלפונית עם מנכ"ל החברה. אך קבינט הקורונה, הגוף שהוסמך על ידי הממשלה לנהל את הטיפול במשבר, לא עודכן על המהלך האסטרטגי. לצד התועלות למדינת ישראל, מדובר בהחלטה שהייתה כרוכה באותה העת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלו סיכונים מחושבים". 

והוא ממשיך: "אין זו החלטה רגילה או פעוטה שנכון לקבלה על ידי גורם אחד, ללא הסמכה על ידי הממשלה. החשש מפני הדלפה לא רצויה אינו יכול להצדיק את הדרך שבה התקבלה ההחלטה. להפך, יש להתמודד עם תרבות קלוקלת של הדלפות מפורומים בכירים, ולקבוע פורום מצומצם ומוסמך שיאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי תוך הקפדה על סודיות. הדברים נכונים ביתר שאת בעת הזו, במלחמת חרבות ברזל. 

"גם קבינט הקורונה בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, לא עודכן בשתי החלטות משמעותיות שהתקבלו: תכנית בעלות של 170 מיליון שקלים לניהול שגרת הקורונה ולקחים מיכולת משרדי הממשלה להתמודד עם תרחישי הגל החמישי".

 המבקר אנגלמן ממליץ, בראייה צופה פני עתיד, כי באירוע לאומי אזרחי, ניהול האירוע יוסדר בהחלטת ממשלה שתאפשר את ניהולו המיטבי ואת קבלת ההחלטות להן השלכות משמעותיות באמצעות האצלת סמכות לוועדת שרים, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה והחלת חובת הסודיות בהתאם לסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה.  

"עם זאת, בעת אירוע של משבר לאומי אזרחי, עשויות להתקיים נסיבות חריגות שיצריכו קבלת החלטה בהרכב מצומצם, בין היתר כדי לשמור על סודיות ולאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי, דבר שנעשה באופן דומה בהקמת קבינט המלחמה במהלך מלחמת חרבות ברזל. על כן, מומלץ שמשרד ראש הממשלה בשיתוף משרד המשפטים יסדירו את אופן קבלת החלטות בהרכב מצומצם בנסיבות חריגות, תוך עדכון הממשלה בהקדם האפשרי. נוסף על כך, נוכח החשיבות של גוף מתכלל אופרטיבי לניהול משברים במרחב האזרחי, מומלץ שגוף כזה יוקם. מומלץ גם לשקף לציבור את הפעילות של מנגנונים אלה", סיכם מבקר המדינה את הדוח.