מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2024 של אוניברסיטת חיפה: שני שליש מהציבור הישראלי מסכימים כי רמת השחיתות בישראל גבוהה; אמון הציבור במערכת המשפט נמוך ביותר וגם האמון שנותן הציבור במערכת הפוליטית הוא נמוך מאוד

אודיה שווץ פרסום: 11:07 - 05/06/24
כנסת ישראל | צילום: COHEN FRITZ‏, אתר הכנסת
כנסת ישראל | צילום: COHEN FRITZ‏, אתר הכנסת

מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2024 של אוניברסיטת חיפה התפרסם בימים אלו וממנו עולה כי המשבר בו נמצאת מערכת השלטון בישראל נותן את אותותיו בכל רבדי הממשל והמנהל הציבורי. 67 אחוז מהציבור בישראל די מסכימים עד מסכימים מאוד כי השחיתות במדינת ישראל רבה. 75 אחוז מהציבור די מסכימים עד מסכימים מאוד כי רמת השחיתות במשרדי הממשלה וארגונים ציבוריים רבה מאוד, כך עולה מנתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי שנערך בחודש מאי האחרון באוניברסיטת חיפה.

"הממצאים מלמדים כי ישראל שוקעת לתרבות אזרחית ושלטונית המאופיינת באי משילות, בהיעדר נורמות ופרקטיקות דמוקרטיות, היעדר מגבלות על שימוש בכוח ואלימות והעדר כבוד לחוק ולגיטימציה של המערכת הפוליטית", אמרו פרופ' ערן ויגודה גדות ופרופ' שלמה מזרחי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה שהם עורכי הסקר.

מדד ביצועי המגזר הציבורי נערך באוניברסיטת חיפה החל משנת 2001 ובודק היבטים שונים של אמון ושביעות רצון של הציבור כלפי המגזר הציבורי. לאור הבולטות של אירועים הנתפסים כשחיתות במגזר הציבורי, בחרו החוקרים לבחון השנה גם את עמדות הציבור בנוגע לסוגייה זו. בסקר שנערך בחודש מאי 2024 השתתפו 610 אזרחים ואזרחיות המהווים מדגם מייצג של כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל, יהודים ולא יהודים. החוקרים ביקשו לבדוק את עמדות הציבור במספר סוגיות הקשורות לשחיתות ציבורית ואמון במגזרים ציבוריים שונים. 

כאמור, מנתוני המדד עולה כי הציבור סבור שרמת השחיתות בגופי ממשל רבים גבוהה והיא בולטת בעיקר במוסדות השלטון. תוצאות דומות נמצאו בסקטורים נוספים כמו ארגונים עסקיים, שלטון מקומי וגופי תקשורת. 67 אחוז מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בקרב עיתונאים וגופי תקשורת רבה מאוד. בכל הקשור לרמת השחיתות בקרב עובדים במגזר הציבורי (שוטרים, שופטים, רופאים, מורים וכד') נמצא כי 51 מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בקרב עובדים בשירות הציבורי רבה מאוד. 

"בהתבסס על מחקרים נוספים שערכנו, אלו אינן בהכרח תופעות חדשות, אך אין ספק שעוצמתן וחומרתן גדלו בשנים האחרונות שאופיינו בגילויים חוזרים ונשנים של פוליטיזציה במשרדי ממשלה ובגופים סמוכים אליהם ובקבלת החלטות על בסיס דאגה לקבוצות סקטוריאליות ובסיסי תמיכה פוליטיים של אנשי השלטון על חשבון החלטות ענייניות ותקינות. הבעיה אף עמוקה יותר משום שבתהליכים כאלה משתרשות נורמות של שחיתות שמקבלת לגיטימציה כדרך נכונה לפעולה בקרב האזרחים. זוהי מגמה מדאיגה מאד שמשמעותה חמורה בעיקר בתקופת המשבר המתמשך בו נמצאת החברה הישראלית והמלחמה הנמשכת", אמרו החוקרים.

גם האמון שנותן הציבור במערכת הפוליטית ובמערכת בתי המשפט נמוך. במדד הנוכחי מצאו החוקרים כי 89 אחוז מהציבור נותן אמון מועט מאוד עד אמון די מועט כלפי הכנסת, ו-91 אחוז נותנים אמון מועט מאוד עד אמון די מועט במפלגות. 

בכל הקשור למידת האמון במערכת בתי המשפט 62 אחוז מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט, 52 אחוז מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט בבית המשפט העליון, 65 אחוז הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט בפרקליטות המדינה ו-61 מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט ביועץ המשפטי לממשלה.

"לנוכח חוסר אמון כה גדול במערכות פוליטיות שתפקידן חקיקה ואכיפת החוק, והשתרשות נורמות נתפסות של שחיתות במרבית חלקיה של החברה הישראלית, ניסיון לקדם מאבק למיגור השחיתות יתקל בקשיים עצומים במבנה המשטרי הנוכחי. הערכות הציבור מציירות מציאות קשה ומאתגרת. הכרה ומודעות לחומרת המצב הינם תנאים הכרחיים לשיקום שחייב להתחיל בהבנת האחריות האישית של כל אזרח למציאות זו ומוכנות לשאת במחירים שיהיו כרוכים בשינוי מהיסוד", אמרו החוקרים.