שד' בן גוריון, שהיה הלב הפועם של המושבה הגרמנית, כבר מזמן לא מוקד התיירות של חיפה. בעלי מקומות הבילוי משוועים לבליינים ובעלי המלונות לאורחים. בעלי העסקים מדברים על ירידה של בין 30 ל-60 אחוז בכמות המבקרים, אך הם – בינתיים – לא נשברים

אודיה שווץ פרסום: 17:41 - 06/06/24
שד' בן גוריון | צילום: חגית הורנשטיין
שד' בן גוריון | צילום: חגית הורנשטיין

המושבה הגרמנית של חיפה היתה פעם מוקד לתיירות, אך הזמנים השתנו ובקושי מגיעים תיירים. מקומות הבילוי משוועים לבליינים ובתי המלון לאורחים. שקיעתה של השדרה התחילה עוד בתקופת שלושת הסגרים בגלל מגפת הקורונה, ואז הגיעו מאורעות מאי 21 ומבצע שומר חומות ואם נרשמה לאחריהם התאוששות קלה, הגיעה השבת השחורה.

מאז ה-7 באוקטובר חלה ירידה תלולה בכמות התיירים והעסקים בשד' בן גוריון מנסים לצוף מעל המים. אייל אבו סאלח, הבעלים של מסעדת הוואנה הוותיקה מתלונן על ירידה של לפחות 60 אחוז בהכנסות.

"כל המדינה סופגת מכה כלכלית קשה", הוא אומר, "ואם יש בידינו משהו לשנות, או לשנות אווירה במיוחד לאנשי חיפה, צריך לעשות זאת. לאורך כל השנים שד' בן גוריון היה הרחוב התיירותי אליו מגיעים מערים שונות בארץ וגם מכל מיני מדינות בעולם. העירייה בהנהגתה החדשה חייבת לשנות אווירה כדי שלא יגיעו רק בחג של החגים וזהו". 

הוואנה. שד' בן גוריון
הוואנה. שד' בן גוריון

מה אפשר לעשות? 

"צריכים לעשות משהו לשינוי האווירה ברחוב ואני לא מדבר על מופעים וזמרים עכשיו במצב של מלחמה, אבל אפשר להביא דוכנים, אוכל מהיר, משחקי ילדים, למכור דברים שמסמלים את חיפה, לעזור לאנשים לצאת מהשגרה ומהלחץ. העירייה צריכה להקל במקום להקשות ולתת אופציות ופתרונות איך להשאיר את הראש מעל המים. אלה רעיונות שאני מעלה במיוחד עכשיו. שכל עסק יעשה משהו ברחבה שלידו, לא נכריח אנשים להיכנס למסעדות, אבל ניתן שירות דרך דוכנים, נמכור בירות, ונקניקיות. כל אחד מה שהוא חושב ורואה לנכון. זה יכול לשמח ולהביא אנשים מחוץ לחיפה".

אבל אבו סלאח היה רוצה, מעבר ליוזמות הפרטיות של בעלי העסקים, שבמקביל גם העירייה תשקיע במקום. "אפשר להשקיע בפיקוח רגלי שעולה ויורד ונותן דוחות למי שנותן רעש. ימי שישי הרחוב סגור מהמגינים ועד הגפן  ואנשים לא מגיעים למסעדות, הם עצלנים. יש מצוקת חניה, אם היו פותחים את הרחוב והיו משקיעים בכוח אדם שיסתובב ויתן דוחות של 730 שקל למי שעושה רעש, היו שומרים על הסדר". 

אבו סאלח מוסיף: "הרחוב מאז הקורונה, או שומר חומות נטוש מבחינת עירייה. הגיע הזמן שההנהגה החדשה תראה שאכפת לה, גם ככה לא מקבלים הנחות בארנונה, אז לפחות שיבואו לקראתנו ויעשו שינוי ברחוב. מאז הקורונה אנחנו גם במצוקת עובדים, הרבה מקומות נסגרו. היום קשה למצוא עובדים במיוחד ישראלים, הפכו להיות עצלנים. השקענו פה את כל חיינו לא נאבד את זה ככה". 

המסר שלך לעירייה? 

"המסר שלי לעירייה החדשה – צריך לנקות, לתת תחושת ביטחון, לשפר את האווירה, תיירות ובילוי. אני אשמח מאוד לשבת עם מישהו מהעירייה שיסכים להקשיב. אוכל לתת הצעות". 

שטרודל | צילום: חגית הורנשטיין
שטרודל | צילום: חגית הורנשטיין

"באמצע שבוע הרחוב שומם, רוח רפאים" 

אבו סאלח הוא לא היחיד שמתלונן על הירידה בכמות הלקוחות ובהכנסות. עלאא אסעד, הבעלים של  מסעדת שטרודל, מסכים שאין תיירות בחיפה, גם במושבה הגרמנית. "כמעט כל המלונות כמעט יש בהם מלאים במפונים, והתיירות מבחוץ היא אפס. כל הצליינים שהיו ממשיכים לטבריה, היום זה כמעט אפס, לא מגיעים בגלל המלחמה. אלה היו ממלאים כל יום את הרחוב ואת המסעדות, וכן, אני מצפה מהעירייה שתעשה משהו". 

מה אתה חושב על ההפגנות, אולי זה מבריח את המבקרים? 

"כל מי שעושה הפגנות לא חיפאי. אני בעד שכל אדם יפגין, אנחנו במדינה דמוקרטית אבל באזור כזה מתוייר שלא יעשו הפגנה. אפשר לעשות במת"מ, מול העירייה, אבל לא במושבה". 

אתה יכול לאמוד את הירידה בלקוחות באחוזים?  

"אנחנו מרגישים ירידה של 40-30 אחוז. למרות שאנחנו מרגישים שבסוף שבוע חיפה היא הצפון של המדינה. היום אנשים באים לסוף שבוע מהמרכז לטייל. מעבר לחיפה כבר יש אזעקות, אז אצלנו יש קצת תנועה. אבל באמצע שבוע הרחוב שומם, רוח רפאים, יש לקוחות קבועים שבאים למסעדה, אבל הרבה פחות". 

מה אתה מצפה מהעירייה? 

"אני מצפה שתהיה הנחה בארנונה, לפחות זה. המדינה לא נותנת פיצוי כמו בקורונה. חיפה עבדה לפני המלחמה, מי שיודע לעבוד עובד, מי שטוב עובד. גם אחרי המלחמה בסוף מי שטוב יעבוד". 

יכול להיות שחוששים להגיע למושבה? כי בכרמל המקומות די מלאים. 

"אולי. אפשר להגיד שאולי, אבל אין פה כלום, גם אם יש הפגנה אז מה. זה לא שדה קרב. במושבה אין כלום מפחיד. התקשורת מראה את זה בצורה לא טובה, הפגנה אורכת בסך הכל שעה, ומה קשורים העסקים להפגנות? הגיע הזמן לעצור את המלחמה, אי אפשר למשוך עוד ועוד. מי שירצה להגיע למושבה יגיע". 

מלון שומאכר | צילום: שירי ויצנר
מלון שומאכר | צילום: שירי ויצנר

"ירידה של 50-60 אחוז" 

דוד בארי הוא מלונאי ותיק שעבר כבר אירוע אחד או שניים בחייו. הוא כבר ראה הכל, חווה הכל ויודע – כשיש מלחמה התיירות נפגעת, "כי היא ניזונה מחצי תיירות פנים וחצי חוץ. חיפה שיש לה עוגנים ידועים כמו תיירות עסקית למת"מ, מפעלים, רמב"ם ועוד, כרגע לא מגיעים אליה מבחוץ. אז אנחנו תקועים עם תיירות פנים וככה אנחנו נשארים עם 50 אחוז. באמצע השבוע שממה, רק סופ"ש יש קצת עליה. לנו יש ירידה של בין 60-50 אחוז בתפוסה. המלונות הגדולים ניצלו מסגירה כי קיבלו מפונים ברמה של 100 אחוז בתפיסה. נשארו הקטנים שלא קיבלו ושאין להם תיירות. הבעיה במקומות תיירותיים כמו במושבה הגרמנית שחיה על תיירות, היא שכרגע אין כלום. אני לא חושב שדוכנים זה מה שיעשה או יזיז משהו". 

גם רני בנדר, מנכ"ל הסיטי סנטר, שזהו קניון האאוטלט היחיד בעיר, יודע שבימי שגרה המושבה הגרמנית היא אבן שואבת לתיירים מהארץ ומחו"ל. "כרגע המושבה הגרמנית מתאפיינת בירידה של תיירים בינלאומיים וישראלים בגלל המלחמה בצפון ובדרום", הוא אומר, "רוב העסקים בקניון הסיטי סנטר בנויים על צריכה מקומית של מוצרי פארם, הסעדה, הלבשה והנעלה כך שהם פעילים כרגיל. אני מאמין שברגע שאוניות הקרוז יחזרו לפעול, הטראפיק יעלה משמעותית בשדרות בן גוריון". 

מחזיק תיק התרבות וסגן ראש העיר יוסי שלום הגיב: "אנחנו נגיע גם למושבה הגרמנית. יש לנו מטרה לעבוד ביחד עם בעלי העסקים ולדאוג לצרכים שלהם, כדי למשוך מבלים למקומות בילוי. חשוב להבין שנכנסו אחרי אדמה חרוכה שהשאיר השלטון הקודם, ויקח לנו עוד קצת זמן אבל נגיע לכולם ונדאג להכל".

סיטי סנטר | צילום: חגית הורנשטיין
סיטי סנטר | צילום: חגית הורנשטיין