משפחות החטופים עושות הכל כדי לעורר מודעות, כדי שלא נשכח, שתמיד החטופים יהיו על סדר היום הציבורי, לכן האכזבה הערב היתה רבה מכמות החיפאים שהגיעו לעצרת בכיכר החטופים המקומית

עומר מוזר פרסום: 20:28 - 20/06/24
כיכר החטופים החיפאית ברחבת הפסנתר | צילום: עומר מוזר
כיכר החטופים החיפאית ברחבת הפסנתר | צילום: עומר מוזר

עשרות הבודדים שהגיעו הערב לכיכר החטופים החיפאים ברחבת הפסנתר בכדי לזעוק את זעקת החטופים מעידים על האמת המרה: הציבור החיפאי אדיש. התקדם הלאה. מתעסק בדברים אחרים – במצעד הגאווה שיתקיים מחר (שישי), ביום הסטודנט בטכניון בשבוע הבא. מתמקד בכל מה שהוא לא סבלם של 120 חטופים הנמקים בשבי חמאס כבר 258 ימים.

"הסבל של אלון והסבל שלי זה הסבל של כולם", אומרת עידית אהל, אימו של אלון שנחטף ממיגונית ברעים לאחר שבילה במסיבת הנובה, "חיפה, העיר השלישית בגודלה, ואין פה כמעט אנשים. הם חושבים שזה לא שייך אליהם".

עידית וקובי אהל, הוריו של אלון החטוף בעזה | צילום: עומר מוזר
עידית וקובי אהל, הוריו של אלון החטוף בעזה | צילום: עומר מוזר

קובי, אביו של אלון, מוסיף: "הציבור לא חושב שהוא יכול להשפיע, אנשים בדאון. אנחנו אלה שמרימים אותם ומזכירים שלכל אחד מאיתנו יש כוח ואם נצא במאות אלפים אז משהו חייב לקרות".

זה לא מתסכל לרתום את העם אל משהו שאמור להיות מובן מאליו?

"מה שמתסכל זה שהבנו כבר ב-8 באוקטובר שצריך להקים מטה מאבק כדי להחזיר לנו את הילדים. מאז אנחנו עושים הכל כדי לשמור על מודעות גבוהה לנושא כי אנחנו לא בטוחים שזה בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות".

מאיפה אתם שואבים אופטימיות אחרי תקופה כל כך ארוכה?

"אמונה. אנחנו מאמינים שנראה את אלון בבית ולא רק אמונה. אלון תיכנן לעבור לתל אביב, אז השכרנו חדר בדירה בתל אביב שמחכה לו. מחכה לו מקום כסטודנט בבית ספר למוזיקה רימון כי הוא תכנן לקחת שם קורסים, אספן מכוניות מניו יורק פנה אלינו אחרי שהתוודע לאהבת המכוניות של אלון ומחכה לו ברגע שיחזור. מבחינתנו, הזמן לא עצר. אנחנו מקדמים בשבילו את החיים".

אתם רואים מצב שהוא לא יחזור?

"אנחנו לא מסוגלים לחשוב על זה", הבעתה של עידית מסמנת כאב חזק מנשוא, "אח של אלון התגייס לפני ארבעה חודשים בשביל להוכיח למדינה שהוא נותן לה ועכשיו תורה להחזיר. אלון נתן למדינה, אחיו נותן למדינה. ואיפה בדיוק המדינה?".

בשלט המקורי עם תמונתו של אלון סומן בסוגריים גילו – 22. מאז נמחק ה-22 והוחלף ב-23. "אנחנו מתפללים שהוא לא יוחלף שוב ל-24".

בעצרת בכיכר החטופים החיפאית | צילום: עומר מוזר
בעצרת בכיכר החטופים החיפאית | צילום: עומר מוזר

"כל כך שמחנו וברגע שאפשרנו לרגש השמחה לחדור פנימה, צפו עוד רגשות"

אסנת גץ, דודתו של עומר נאוטרה, החייל הבודד שעלה מארה"ב שנחטף לעזה מהטנק שלו ב-7 באוקטובר נשאה דברים בעצרת הערב: "מחר זה היום הכי ארוך בשנה, יהיו יותר שעות אור משעת לילה. נקודת היפוך. אבל לנו, המשפחות, אין משמעות לתאריכים, אין משמעות ל-258 ימים. אנחנו עדיין ב-7 באוקטובר, לא זזנו משם".

"אבל אנחנו זה לא העיקר", היא מוסיפה, "העיקר זה עומר ושאר החטופים שאותם לא מעניין היום הארוך בשנה, שעות האור והחושך, הם באפלה. הם בעלטת המנהרות הקרות והלחות. אני מרגישה שה-7 באוקטובר היה כל כך רנדומלי שזה היה יכול להיות כל אחד מאיתנו, במקרה זה נפל עלינו. אף אחד מאיתנו לא בחר להיות משפחה של חטוף".

גץ גם התייחסה למבצע החילוץ המוצלח שבמהלכו שוחררו ארבעת החטופים: "כל כך שמחנו אבל ברגע שאפשרנו לרגש השמחה לחדור פנימה, צפו עוד רגשות. חלחלה בתוכנו הדאגה, התסכול, המחשבות, מה קורה עם עומר האהוב שלנו? האם הוא יודע שנעשה הכל כדי שהוא יחזור הביתה?".

עצרת להשבת החטופים בכיכר החטופים החיפאית | צילום: עומר מוזר
עצרת להשבת החטופים בכיכר החטופים החיפאית | צילום: עומר מוזר