כאות הזדהות עם משפחות החטופים, התארגנה יוזמה שקוראת לתלמידים ולאנשי חינוך להגיע ביום הראשון ללימודים לבושים בחולצה צהובה חלקה למעט סמל בית הספר, נטולת סממנים או מיתוג. אורה גזית, שחתנה נחטף ונרצח על ידי מחבלי החמאס: "רצוי לצרף לזה איזה שיעור, לפחות אחד, שיוקדש לנושא כדי שהילדים יבינו למה הם הגיעו לבושים בצהוב"
מאז שעות אחר הצהריים אתמול (שלישי), החלה להתגלגל ברשתות החברתיות יוזמה כלל ארצית שנקראת "חולצה צהובה ב-1 בספטמבר". הקריאה להגיע בצהוב מיועדת לתלמידים ולצוות החינוכי, תהיה הצהרה שלא שוכחים את החטופים, והנושא לא ירד מסדר היום עד שכולם חוזרים.
מי שנרתמה לרכז את הפצת המיזם בחיפה היא אורה גזית, שאבי בעלה, אריה זלמנוביץ בן ה- 85, נחטף מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי, כ-40 יום לאחר החטיפה ביסורים גדולים על ידי שוביו מחבלי החמאס.
"זו יוזמה של משפחות חטופים", אומרת גזית, "הרעיון הוא שביום הראשון ללימודים התלמידים והצוות החינוכי יגיעו לבושים בחולצה צהובה רגילה ופשוטה, עם סמל בית ספר, ללא שום מיתוג של אף ארגון, גם לא של מטה החטופים, או סממנים אחרים. הרעיון הוא להנכיח את נושא החטופים והחטופות במרחב הציבורי, החינוכי, לא להוריד אותו מסדר היום ורצוי לצרף לזה איזה שיעור, לפחות אחד, שיוקדש לנושא".
המטרה להגיע לכמה שיותר צוותים חינוכיים וכן להורים, לכן המארגנים פנו גם להנהגת ההורים היישובית. "העניין הוא לגייס את ההורים לעניין, כי מי שבסופו של יום הולך לקנות את החולצה לבית הספר ומחליט על הצבע זה ההורים. חשוב לנו לקדם את הנושא כבר עכשיו, מספיק זמן לפני פתיחת שנה".
מן הסתם הפעילות לא מוגבלת ופונה לכל הגילאים.
"היוזמה הגיעה די מהר לרשתות החברתיות והבנתי שיש כל מיני התנגדויות הסובבות סביב העניין שאת הילדים צריך לשמור רכים ותמימים ולא לערב אותם במאבקים. אני לא חושבת ככה. ברור שהייתי רוצה לשמור אותם רכים ותמימים, אבל אני חושבת שפה, מעבר למאבק, מדובר על ערכים, על מוסר. אני חושבת שהצוות החינוכי צריך לתווך את הנושא לילדים, כל גיל ברמה המתאימה לו. אם כיתה א', אז ברמה שמתאימה לילדים בני 6, אם מדובר בתלמידי תיכון, אז זה כבר משהו אחר".
עד כמה ההנכחה של הצבע הצהוב באמת תורמת?
"אחרי עשרה חודשים, יותר מ-300 ימים, אנחנו למעשה לא יודעים מה תורם ומה לא תורם, אז אני חושבת שצריך לעשות הכל כדי שהם יחזרו, גם הנכחה של נושא החטופים במרחב הציבורי. פה במיזם הזה מדובר במרחב החינוכי, אבל זה לא חייב להיות רק חולצות צהובות. זו יכולה להיות עצרת, זה יכול להיות דגלים כמו שחלק מראשי הרשויות המקומיות תלו ברחבי הרשות, זה יכול להיות שלטים עם התמונות. זה הרבה מאוד פעילויות שבסופו של דבר גורמות לנושא לא לרדת מסדר היום. אתה, כמוני, יודע שהציבור התעייף והעייפות הזו בעייתית. אנחנו נשארים לבד".
"אנחנו", זה משפחות החטופים?
"כן, 'אנחנו' זה משפחות החטופים. לאט לאט, ורואים גם בעצרות למשל, בשיח היומיומי, אנשים חוזרים לשגרה. אנחנו מבינים את זה, אני מבינה אנשים שאין להם נגיעה אישית לנושא, אבל עדיין, הוא לא פתור והוא כל כך דרמתי וכל כך טראומטי שאי אפשר להוריד אותו מסדר היום. הרעיון הוא שכל אחד יעשה בתחום שלו, בדלת אמותיו, משהו ולא משנה מה. אני הוספתי בחתימה של המייל שלי סרט צהוב וכל יום אני משנה את מספר הימים. זה יכול להיות דבר קטן והיוזמה של החולצה הצהובה זה חלק מעוד דברים. בוא נגיד שאם כולם יגיעו ב-1 בספטמבר לבית הספר בחולצה צהובה, זה לא מה שיחזיר את החטופים, אבל זה כן ישאיר את הנושא בכותרות. כשכל אותם ילדים גם יבינו למה הם הגיעו ביום זה לבושים בחולצה צהובה על ידי פעילות חינוכית, זה יהיה מצויין. חשוב להדגיש שזו לא פעילות שהיא חובה, אלא רשות".
ובאותו עניין, ועד ההורים בריאלי אחוזה יחד עם איילה יהודה, מנהלת הסניף, שיגרו איגרת להורים לקראת פתיחת שנת הלימודים. ביום הראשון ללימודים ילבשו הילדים חולצה לבנה ואילו ביום השני, 2 בספטמבר, מתבקשים הילדים להגיע לבית הספר לבושים בחולצה צהובה כאות הזדהות עם משפחות החטופים.
גם בריאלי הפעילות אינה חובה, אך ההורים מתבקשים לוודא כי כל הילדים יגיעו לבית הספר בצהוב לפי ההנחיות. לילדים ניתנה האפשרות לבחור להגיע לבושים בחולצה לבנה ולענוד סיכת חטופים צהובה או לענוב עניבת צופים צהובה.
