לפני 7 שנים פתחו נועה צלר ושי חמצני את קפה דיומא ואת חנות הצעצועים ילדותא ברחבת הפסנתר שבמרכז הכרמל. בהמשך הם פתחו את שניצל דיומא שיצר רצף של שלושה עסקים צמודים והשלים חלום ישן. אתמול (שלישי), קבל עם ופייסבוק, הודיעו השניים שדי, הספיק להם. בית הקפה וחנות הצעצועים ייסגרו בסוף החודש. חמצני מסביר למה כבר לא נזכה להזמין את השטראמר מקס האייקוני
נועה צלר ושי חמצני נפגשו במקרה כשהביאו כל אחד את ילדו לאותו גן בכרמל. כשישבו לראשונה על כוס קפה נוצר הקליק שבעקבותיו הם הקימו את בית הקפה דיומא ואת חנות הצעצועים ילדותא הצמודה אליו ברחבת הפסנתר במרכז הכרמל. זה קרה במחצית השנייה של 2019 ואתמול (שלישי) הודיעו קבל עם ופייסבוק שדי, הספיק להם. בסוף החודש הם סוגרים.
"את שנת 2026 תפתחו עם קפה אחר ואנשים אחרים, איכותיים ואכפתיים שמגיעים עם נפש יתרה לרחבה במרכז הכרמל", נכתב בפוסט שהתחיל במילים: "מבזק דיומא מיוחד במינו חברים. לקהל היקר שלנו, אחרי 7 שנים משמעותיות, מאתגרות, מהנות ולפרקים גם מענות, הגענו בלב שלם להחלטה שתם הפרק של קפה דיומא… חשוב לנו לתת למי שחפצה נפשו אפשרות להיפרד, לחבק, לשתות עוד כוס קפה, או סתם לומר שלום וכשהשנה תסתיים גם קפה דיומא וילדותא במתכונתם הנוכחית יסתיימו גם כן".
לפני שהשניים בחרו את הלוקיישן הם חרשו רגלית את הציר ממרכז הכרמל ועד למרכז חורב הלוך ושוב כמה פעמים עש שהחליטו שרחבת הפסנתר תתאים להם ביותר, למרות שהיו לא מעט חששות. השניים היו תמימי דעים גם לגבי פתיחתה של ילדותא – חנות הצעצועים הצמודה לבית הקפה. הם זיהו חסך גדול בעיר ודרישה עצומה למוצרים ספציפיים מיובאים מאירופה, צעצועים איכותיים מעץ מלא, ברוח האנתרופוסופיה.
"בנינו מקום קטן, אינטימי וחמוד. אנחנו יודעים לעבוד רזה ויודעים גם להתרחב"
החזון שלהם היה לעשות מוצר פשוט, טוב וטעים עם מטבח רב גוני. ובאמת, כמה מן המנות של דיומא הפכו לאייקוניות, כמו השטראמר מקס מבית ילדותה של צלר – שתי פרוסות של לחם קלוי, קורנביף צרוב ושתי ביצי עין למעלה. מנה אחרת נקראת, איך לא, שלושת המוסקטרים על פי ספרו של אלכסנדר דיומא, שמורכבת משלושה טאפאסים – סלט מטבוחה, סלט ביצים והרינג אשר הוגשה עם לחם משובח.
בראיון שנתנו השניים למקומון "כלבו" כחצי שנה לאחר הפתיחה, השיב חמצני לגבי פתיחת סניפים נוספים: “להתפתח כן. לגדול? לאו דווקא לרשת, זה לא הרעיון. בנינו מקום קטן, אינטימי וחמוד. בתוכנית העסקית שלנו זה היה בדיוק הרעיון. אנחנו יודעים לעבוד רזה ויודעים גם להתרחב. אני יכול לומר ששנינו הופתענו מהנתח שהמטבח מקבל. אנשים מגיעים אלינו לאכול".
המקום הקטן צבר לו קהל נאמן, וההרגשה היתה של קהילה. אומנם הם לא פתחו סניף נוסף, אך הרחיבו את המשפחה. בחודש נובמבר 2023 נולד לשניים בן זקונים והאח השלישי יצר רצף של עסקים צמודים והשלים חלום נושן של צלר שרצתה מאז ומתמיד לפתוח שניצליה, כי לדבריה לא היה שניצל טעים בחיפה. השניים התלבטו, עשו חשיבה נוספת, העלו רעיונות אחרים ובסוף חזרו לרעיון המקורי וצירפו למיזם את סרגיי אהרונוב שעבד איתם כבר כמה שנים.
חמצני, כתבת בפוסט "אין לנו הרבה מילים, יש לנו הרבה אהבה וזיכרונות". מן הסתם, צעד כזה של סגירת שני עסקים אהובים, מחייב הסבר.
"עדיין מוזר לנו לסכם מקום כל כך חי שהפך להיות כמו בן משפחה עבורנו. היו לי עסקים ועיסוקים אחרים אבל אני יכול לומר באמת ובתמים שלא אהבתי אף עסק אחר כמו שאהבתי את דיומא ואת הילדותא. התאומים קראנו להם. בגאווה גדולה אני יכול לומר שתרמנו לרחבת הפסנתר ולמרכז הכרמל. בנינו מקום שהפך להיות עוגן. בין אם לתלמידים ששכחו אוכל, או טלפון וידעו תמיד שבדיומא קודם כל יעזרו להם ורק אחר כך ישאלו. בין אם לתושבי השכונה ולקבועים שלנו שידעו שאת התקף החרדה שלהם הם יוכלו להעביר אצלנו, כי זה בטוח, וכל מי שסתם רצה קפה או ארוחה קלה באמצע היום".
עד פה הכל טוב, ובכל זאת?
"אחד הדברים הפחות אהובים עליי היה לשמוע לקוחות מהמרכז מספרים לנו שמקום כמו שלנו בתל אביב היה עובד מסביב לשעון. זה לא סוד שבשנים האחרונות קצת קשה פה לעסקים מהסוג שלנו. בשנים עברו במיוחד בתקופת הקיץ והאביב לפחות 40 אחוז מהלקוחות שלנו היו תיירי חוץ ותיירי פנים. לצערי כבר לא רואים כל כך תיירים באזורנו".
אלו היו 7 השנים הטובות או הרעות?
"אלו היו 7 שנים מאתגרות מתגמלות, ותמיד משמעותיות. ב-7 שנים קיבלנו מגפה עולמית שגרמה לנו לסגור שערים במשך כמעט שנה. שתי מערכות מלחמה משמעותיות שהשביתו פעילות למשך תקופה לא קצרה. ועוד כמה אירועים שכבר הדחקנו. לאחר כל ארוע כזה בגלל האופי ובעיקר בגלל המיקום היינו נדרשים להמון אנרגיות ועבודה שלנו כדי להחזיר את הקהל. בסוף יולי, כאשר בשעה טובה הסתיימה המלחמה הפעילה, הבנו שדי, אין לנו כוח להתחיל את המלחמה הפרטית שלנו כדי להחזיר את התנועה. קצת התעייפנו".
הפוסט הדרמתי הסתיים בהודעה מרגיעה, שאתם מתמקדים באח הצעיר, שניצל דיומא.
"את שניצל דיומא החלטנו לשמר. התפעול של המקום דורש מאיתנו פחות אנרגיות וגם צר לי לומר, אבל חלק ניכר מהעבודה שלנו מגיע ממשלוחים. לא תלוי חניה או תנועה בכרמל".
