לפני יומיים חגג איתן אנרייט 17 ואתמול (רביעי), לעיני תלמידי כיתתו בבית הספר חוגים, המנהלת, המחנכת והוריו, הוענקה לו בהפתעה תעודת הוקרה משוטרי תחנת חיפה. על המעשה בגינו הוא זכה ל"אות האזרח המצטיין", תקראו בהמשך
לפני כשבועיים, בלילה שבין שישי לשבת, בסביבות 3:30 לפנות בוקר, חזר איתן אנרייט, תלמיד בבית הספר חוגים בן 17 ויומיים, לביתו מבילוי עם חברים במרכז הכרמל, ואת המחזה שנגלה לו, הוא לא ישכח הרבה זמן.
"על הכביש התרוצץ לו ילד שנראה כמו בן 4, מאוחר יותר התברר שהוא בן 7", מספרת בהתרגשות אמו, ראנה אנרייט. "הילד התפרע ברחוב, הוא כמעט נדרס פעמיים, והיה מי שהתקשר למשטרה אבל לא עשו יותר מזה. היו שם בני נוער, אבל כולם התנערו מהאירוע והתפזרו לביתם, מלבד הבן שלי. למזלי, לבן שלי יש לב רחב, הוא אסף את הילד אליו, הצליח להרגיע אותו והזמין את המשטרה. איתן חיבק אותו עד שהגיע השוטר הקהילתי רוני דמין, שהגיע לבדו וגם לו היה קשה עם הילד. איתן אמר לשוטר שהוא נשאר לעזור לו והם ירדו יחד לתחנה".
הוא התקשר אלייך בלילה?
"כן, הוא אמר לי שהוא יורד לתחנה, לא הבנו בהתחלה, די נרתענו כששמענו משטרה, חשבנו שאולי הוא הסתבך, אבל הוא הסביר לנו בקצרה מה קורה. אני לא מכירה את כל הסיפור של מה עבר עליהם בשעות שהם היו בתחנה, כי איתן צנוע, הוא לא משתף, אבל אני יודעת שהוא הציל חיים של ילד, ככה באמצע הלילה. ילד קטן שלא מתקשר, הוא ילד עם צרכים מיוחדים. ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לרוני השוטר שבבוקר החזיר ברכבו את איתן הביתה, זה לא מובן מאליו".
ואתמול איתן קיבל מהמשטרה תעודת הוקרה, "אות האזרח המצטיין". הופתעתם?
"מאוד. ידענו על כך ממש בדקה ה-90 והספקנו להגיע לבית הספר חוגים. רוני השוטר חיפש איפה הוא לומד, כי הוא רצה להפתיע את איתן בבית הספר והיה ממש מרגש".
בפוסט שפרסמת בפייסבוק, כתבת "אין גאווה גדולה מזו, לא בגלל התעודה, אלא בגלל הלב".
"בדיוק ככה, אין גאווה גדולה מזו. לא בגלל התעודה, אלא בגלל הלב, הערכים והאומץ שפעלו ברגע האמת. לגדל ילד עם רגישות לאחרים ואחריות – זו הזכות הכי גדולה שלי. גאה בו עד השמיים".
ספרי קצת על איתן.
"איתן הוא חצי ישראלי, חצי אמריקאי. אני נוצרייה מהמגזר ואבא שלו אמריקאי. איתן שחקן כדורגל מצטיין בבית"ר חיפה. תלמיד עם ציונים מעולים, אבל קצת שובב כמו כל הילדים. ילד מקסים, עם לב ענק ורחב".
דמין: "ביקשתי עזרה. האחרים באלגנטיות התחמקו והיחיד שהסכים זה איתן"
רוני דמין, השוטר שהיה באותו לילה בתורנות, הוא השוטר הקהילתי של הדר שנענה לקריאה הלא שגרתית. "הדיווח התקבל מאיתן על ילד קטן שמשוטט ברחוב והתפרץ לכביש", משחזר דמין, "זה היה כמעט ב-4:00 בבוקר שזה מטורף וזה עוד יותר העצים את העניין. אני לקחתי את האירוע, כי כל הניידות היו באותו לילה באירועים חריגים והייתי לבד כי המתנדבים שהיו איתי בדיוק ירדו מהמשמרת. הגעתי לצומת טשרניחובסקי-הציונות ואני רואה את איתן אוחז בידו ילד קטן נעול בסנדלים".
השניים ניסו לדובב את הילד שלא הגיב, בזמן שרכב עם שלושה צעירים נעצר לידם, "הם סיפרו שהם גם דיווחו למשטרה כי הילד התפרץ לכביש והם כמעט דרסו אותו. בשניה האחרונה הם לחצו על הבלם, כי לא ראו אותו. ניסינו להוציא מהילד את שמו, כתובת, אבל הוא לא תקשר ואף ניסה להשתחרר מהאחיזה ופניתי אליהם בבקשה לעזור לי להכניס אותו לניידת ושאלתי אם מישהו יכול להתלוות איתי לתחנה, כי כל השוטרים עסוקים ואני צריך עזרה. באלגנטיות הם התחמקו והיחיד שהסכים זה איתן".
איך התרשמת ממנו?
"הוא נער מקסים שעשה עלי רושם מאוד טוב והאמת שהוא הסיפור, לא אני. הוא אמר לי שהוא צריך לבקש רשות מאביו, כי בבוקר היה אמור להיות לו משחק כדורגל, הוא משחק כחלוץ, אבל למרות זאת, הוא יצטרף אלי. הבן אדם נסיך. הוא היה צמוד לילד, שם לו חגורת בטיחות בניידת והילד הוא היפראקטיבי. בתחנה נכנסנו לחדר, הילד הפך עציצים, נגע בחשמל ואיתן צמוד אליו, כל הזמן הוא רדף אחריו, לא יודע איך הייתי מסתדר בלעדיו".
איך נגמר הסיפור, ההורים באו לאסוף אותו?
"אני התחלתי להפעיל ולהעיר את כל אנשי הרווחה שאני מכיר. במשך שעה וחצי-שעתיים, לא התקבל אף דיווח מהורה על ילד נעדר. זה הלחיץ. פתאום התקשר אזרח למוקד המבצעי של המשטרה, חבר משפחה של ההורים, וסיפר שהם מחפשים את הילד. שאלתי את איתן אם הוא רוצה לחזור הביתה, אבל בדרך נחזיר את הילד והוא כמובן שהסכים. החזרתי אותו הביתה קרוב ל-6:00 בבוקר, סיפור מטורף".
וההחלטה שלך לתת לו תעודת הוקרה בבית הספר?
"עוד קודם פניתי לפיקוד המשטרה וסיפרתי על הסיפור המיוחד, ומפקד התחנה, הסגן והמזכירה סגננו מכתב הוקרה וזה נפל, בלי להתכוון, על שבוע המעשים הטובים, יום אחד לאחר יום ההולדת שלו. אני חושב שהתזמון לא קרה סתם. לגבי הבחירה להעניק לו את התעודה בבית הספר, בתור שוטר שכונה מקבל דיווחים על בני נוער – לא ספציפית על בית הספר הזה – שפורקים כל עול ועושים שטויות. חשבתי להעביר מסר חינוכי, בכוונה לעשות את זה בכיתה".
מה אמרת להם?
"כשנכנסנו לכיתה היו קצת צחוקים, אז איפסתי אותם, דיברתי אליהם כמו אל בוגרים, אמרתי שעברנו תקופה לא קלה ובתקופות כאלה קשות, חשובה האחדות. הצבעתי על איתן ואמרתי להם לקחת ממנו דוגמה, שהוא לא חשב על עצמו, על כך שיש לו למחרת משחק כדורגל והוא עייף, אלא חשב: 'איך אני מציל את הילד הקטן הזה שלא יידרס', והוא באמת כמעט נדרס. איתן קורץ מחומר של אלופים. יש בו משהו בילד הזה ולדעתי עוד נשמע עליו. הוא מהסוג של הגיבורים שהיו לנו לאחרונה במדינה. מקריב את עצמו, רץ ראשון. אנחנו צריכים חבר'ה כאלה וכמה שיותר".
ונתתם לו גם מתנה.
"נכון, קנינו לו כדורגל של מכבי חיפה, שיוכל לשחק עם החבר'ה. היה מאוד מרגש. כן ירבו ילדים כאלה".
