יום האוקיינוסים הבינלאומי נפתח אתמול (שני) בתיעוד יוצא דופן של שני לווייתני ראשתן, מול חופי ישראל, במסגרת סקר ים עמוק במים הכלכליים של ישראל. זו הפעם השנייה מאז תחילת פרויקט המחקר שבה חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים זוכים לתעד את אחד המינים הנדירים בים התיכון. יאלי מבורך, מובילת הפרויקט: "קיבלנו הצצה מרגשת לנוכחות שלהם כאן וגם תזכורת לחשיבות שבשמירה עליהם"
על רקע סבב הלחימה שהתחדש מול איראן ורגע לפני חזרתם המוקדמת לחוף בשל המצב, חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה זכו אתמול (שני) לתעד את אחד מהמינים הנדירים והמרשימים ביותר בים התיכון, לווייתן ראשתן, לווייתן השיניים הגדול בעולם.
התצפית התרחשה במהלך הסקר ה־11 במספר של פרויקט לווייתנאי הים העמוק, המתבצע על ידי חוקרי התחנה במימון משרד האנרגיה. הסקר, שיצא לדרך שלשום על גבי היאכטה נעמי של מועדון השייט אדווה באשדוד, נערך הפעם במסגרת מאמץ מחקרי אזורי רחב היקף בים התיכון (סקר 2 ASI של ACCOBAMS – האמנה לשמירה על הלווייתנים בים התיכון ובים השחור).
במהלך שישה ימי סקר היו אמורים החוקרים לסרוק את המים הכלכליים של ישראל עד למרחק של כ־100 מייל מהחוף באמצעות מערכת אקוסטית תת ימית המאזינה לקולותיהם של לווייתנים ודולפינים. אולם, בשל המצב הביטחוני, הוחלט לחזור לחוף מוקדם מהמתוכנן, לאחר כיממה בלבד.
"רגעים ספורים לפני שהרמנו את ההידרופון (המערכת האקוסטית) מהמים, כ־35 ק"מ מערבית לאשדוד, בעומק של 700 מטרים, פתאום שמענו 'קליקים' מוכרים", סיפר בהתרגשות ד"ר אביעד שיינין, חוקר ראשי בפרויקט וראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים. החוקרים נכנסו מיד לפעולה, עקבו אחר האותות האקוסטיים, והצליחו לאתר שני לווייתני ראשתן על פני המים בזמן מנוחה בין צלילות עומק. מדובר בתצפית נדירה במיוחד: מאז תחילת הפרויקט, בשנת 2022, זו רק הפעם השנייה שבה הצליחו החוקרים לראות ראשתנים בעיניהם, והפעם החמישית בלבד שבה אותר המין באמצעות המערכת האקוסטית.
לווייתן הראשתן (Physeter macrocephalus) הוא שיאן צלילות עולמי, המבלה את רוב חייו בעומקים של 800–1,200 מטרים בחיפוש אחר מזון בחשכה מוחלטת. לצורך ניווט וציד הוא משתמש באקולוקציה – שידור קליקים ועיבוד ההחזרים שלהם למציאת מזון והתמצאות במרחב, בדומה לעטלפים או לסונאר אקטיבי.
האוכלוסייה הים תיכונית של הראשתנים מבודדת מהאוכלוסיה באוקיינוס האטלנטי ומוערכת במאות בודדות של פרטים בלבד, הנחשבים בסכנת הכחדה. בישראל מתקבלים דיווחים על המין פעמים ספורות בלבד בשנה ויחד עם המחקר המתמשך של תחנת מוריס קאהן לחקר הים, מצטברות עדויות לכך שהראשתנים שוהים במים העמוקים של ישראל במשך חלקים נרחבים מהשנה – מידע שלא היה ידוע עד כה.
הראשתן הוא מין קולני במיוחד ורגיש מאוד לרעש תת־ימי ולזיהומים ימיים. חשיבות המחקר מתחדדת על רקע האיומים הגוברים על סביבת המחיה שלו. בחודש פברואר האחרון נסחף לחוף ניצנים פרט צעיר של המין שנמצא מת, אירוע שהמחיש את פגיעותה של האוכלוסייה הקטנה באזור.
יאלי מבורך מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, החוקרת ראשתנים במסגרת הדוקטורט שלה ומובילה את פרויקט לווייתנאי הים העמוק בתחנה: "הים התיכון הישראלי סובל מהרבה השפעות אנושיות, מיעוט מזון ואקלים מורכב, כך שלא קל למינים כאלה לשרוד באזורנו. אנו עוסקים במחקר שלהם כבר כמה שנים, עם זיהויים יחסית נדירים. היום קיבלנו הצצה כל כך מרגשת לנוכחות שלהם פה: בריאים ויפים ועסוקים בצייד – הוכחה שיש לנו בארץ ראשתנים ישראלים שצריכים שנחקור אותם ונשמור עליהם".
לדברי מבורך, הנתונים הנאספים במסגרת הפרויקט מסייעים לראשונה למפות את תפוצת הראשתנים במים העמוקים של ישראל, ומאפשרים לגבש המלצות מבוססות מדע למשרד האנרגיה בנוגע לשימור המין ולהגנה על בתי הגידול הימיים העמוקים – אזורים שכמעט ולא נחקרו בעבר.
צוות הפרויקט והסקר:
• יאלי מבורך – מובילת פרויקט לווייתנאי הים העמוק בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, דוקטורנטית לתקשורת ראשתנים
• ד"ר אביעד שיינין – חוקר ראשי, ראש תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים
• ד"ר יותם צוריאל – חוקר אקוסטיקה ודולפינים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים
• ד"ר לי קרוגר – חוקרת טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים
• ד"ר מיה אלסר – חוקרת מטעם עמותת דלפיס
• עדן ברזילי – עובדת המעבדה לטורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים
• קים קובו – חוקרת יונקים ימיים במסגרת הפרויקט
• רז ניצן – סטודנט בתחנת מוריס קאהן לחקר הים
• עדי בוסקילה – סטודנטית בחוג לביולוגיה ימית, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה
• סלאבה ניצקנסקי – סקיפר ראשי
• מאיר מזרחי – סקיפר משני
