100 אלף מ"ר, 13 בניינים, 29 כיתות, 69 מעבדות וחיזוק הקשר בין ישראל לסין: מכון גואנדונג-טכניון נחנך בטקס מרשים, במעמד ראש עיריית חיפה ונשיא הטכניון. צפו

אודיה שווץ פרסום: 15:43 - 18/12/17

מכון גואנדונג-טכניון-ישראל. צפו בסרטון המיוחד

הטכניון חנך היום את מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) – מיזם פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. בטקס, שהתקיים הבוקר, נכחו הוגה הרעיון, לי קא-שינג; ראש עיריית שנטאו, דזנג ג'יאנגה; ראש עיריית חיפה, יונה יהב; חתן פרס נובל בכימיה ,פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר; נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא; קונסול ישראל בגואנגדז'ו, נדב כהן; קונסולית ישראל בשנגחאי, אהובה שפילר; נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", בירך פרופ' לביא, "אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושת ההשתאות והכרת התודה. "הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים". בראש האוניברסיטה החדשה עומד נשיא מכון טכניון-גואנגדונג, לי ג'יאנג, שאמר בטקס: "סין הגדולה מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי".

פרופ' פרץ לביא | צילום: לין ג'יאן

לדברי פרופ' צ'חנובר, שנבחר להוביל את המכון, "פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין סין וישראל וחשוב לא פחות – להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מן הסינים – תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית. אין שום ספק שכל הצדדים המעורבים במיזם יפיקו ממנו תועלת רבה".

חנוכת הקמפוס מתרחשת שנתיים בלבד אחרי הנחת אבן הפינה למכון, שנערכה בדצמבר 2015 מול כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי של ישראל, שמעון פרס ז"ל, שאמר אז: "הקמת שלוחת הטכניון בסין מוכיחה כי החדשנות הישראלית חוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההייטק, ולשתי המדינות יש הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו".

הקמפוס החדש | צילום: מכון גואנדונג-טכניון

 

המכון החדש, המשתרע על פני שטח של 100 אלף מ"ר, כולל 13 בניינים, 29 כיתות לימוד, 14 מעבדות הוראה ו-55 מעבדות מחקר. בשנה שעברה העניק משרד החינוך הסיני אישור הוראה למכון גואנגדונג-טכניון, אשר "יפעיל ויקדם את התוכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון גואנגדונג-טכניון יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין".

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון בעשור הראשון, מ-2017 ועד 2026, כ-3,000 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים. בתחילה יציע המכון לתלמידי תואר ראשון מסלולים בהנדסה כימית, בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי ההשתלמות לתואר דוקטור יהיו בהנדסה ובמדעים בהתאם לתחומי ההתמחות של חברי הסגל במכון.

טקס חגיגי וחשוב | צילום: לין ג'יאן

בהמשך הדרך יכלול המכון שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. בשנים הבאות יגדל המכון הן בשטחו הבנוי והן במספר הסטודנטים וחברי הסגל, אולם כדי לשמור על רמת ההוראה הגבוהה יתבצע הגידול בהדרגה. בשנת 2036 צפויים ללמוד במכון גואנגדונג-טכניון כ-5,000 סטודנטים – כ-1,000 מהם לתארים מתקדמים. שטח המכון יורחב בהתאם משטחו הנוכחי,ל-400 אלף מ"ר בעתיד.

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו.