הכסף המזומן, שהוטמן במשך שנים במזגן הביתי של השניים, נעלם כלא היה וכעת האישה דורשת את מחצית הסכום. מה קבע בית הדין הרבני?
בני זוג גרושים, תושבי חיפה, מאשימים זה את זו בגניבת מזומנים שבמשך שנים היו טמונים במזגן הביתי, בסך של כ-90 אלף שקל.
כשהיחסים בין השניים החלו להתערער, הם החליטו להיפרד וחלק את הרכוש. באותה עת נפתח גם המזגן, בו היה אמור להיות הכסף, אלא שאז התברר כי השטרות עפו ברוח. כעת, עסוקים השניים בחילופי האשמות ודורשים לקזז את הכסף שנעלם זה מחלקו של זו.
השניים, הורים לשני ילדים, התגרשו בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, והוסכם ביניהם כי לאחר הגט יפסוק בית הדין בעניין חלוקת הרכוש. במסגרת ההתחשבנות והתביעות ההדדיות לאיזון משאבים, סיפר הבעל, שיפוצניק במקצועו, כי מכר את דירת הוריו המנוחים בסכום של 450 אלף שקל. כמחצית מהסכום הוא שילם עבור המשכנתא, ואת המחצית השנייה הפקיד בכספת שהיתה בבית.
בשלב מסוים הוא פתח את הכספת, וגילה כי חסר בה חלק ניכר מהסכום. האישה הודתה כי השתמשה בכסף מדי פעם לצרכים השוטפים של הבית. בשלב זה העביר הבעל את שארית הכספים, כ-90 אלף שקל, והטמין אותם בסודיות בתחתית המזגן. לקראת הגירושים וחלוקת הרכוש הוא פתח את המזגן – ואז כאמור גילה כי אין בו זכר לשטרות שהיו בו. יצוין כי כספי ירושה הם רכושו של היורש, והם אינם מתחלקים עם בן הזוג. האישה, מצדה, הכחישה את טענות הבעל וטענה כי לא לקחה את הכסף מהמזגן. מאחר והכסף היה מונח בבית כרכוש משותף, לטענתה הבעל חייב לה כעת מחצית מהסכום.
הדיינים, אב בית הדין הרבני האזורי בחיפה הרב דניאל אדרי והדיינים, הרב בן ציון הכהן-רבין והרב אלעד עלי, נדרשו להחליט מי דובר אמת. הם הציעו לצדדים להיבדק במכונת אמת, האישה הסכימה אך הבעל סירב.
לאחר סדרה ארוכה של חקירות ובירורים ולאחר שנתגלו סתירות בגרסת הבעל, החליטו הדיינים כי מאחר והבעל לא הפקיד את הכספים שקיבל מהירושה בחשבון פרטי אלא השאיר אותם בבית – הרי שיש לראות בכספים אלה כמתנה שניתנת לאישה ככסף משותף. מאחר ואין כל ראיה כי האישה היא שגנבה את הכסף, ולאור הצהרתה כי היא מוכנה להיבדק בפוליגרף מול סירובו של הגבר, החליטו הדיינים להתעלם מהכסף שהיה בכספת ובמזגן כאילו לא היו, ולא לקחת אותם בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש והזכויות האקטואריות למיניהן.
כתבות נוספות
