החשיבה העירונית בכל הנוגע בהתנהלות באירוע חירום משמעותי, השתנתה ברגע שבו נפל הטיל הראשון בסטלה מאריס. אז האם אנחנו מוכנים למלחמה הבאה?
עד לאותו ערב, היה נדמה שהחיפאים לא באמת מוטרדים מהעובדה, שכמה קילומטרים צפונית להם כבר נופלים טילים. עד לאותו רגע, בשעת ערב מאוחרת של ה-13 ביולי 2016, אף אחד בכרמל לא חשב ברצינות על שגרת מלחמה, או על איך מנהלים אחת כזו.
ואז, נפל הטיל ההוא בסטלה מאריס, וחיפה נכנסה למה שלימים יקבל את השם, "מלחמת לבנון השנייה". במהלך 34 ימי המלחמה, ספגה העיר 54 נפילות בשטחים בנויים, ועוד עשרות שנפלו בשטחים פתוחים. 12 אזרחים שילמו בחייהם, בהם שמונת עובדי הרכבת שנהרגו מפגיעת טיל במוסך שבעיר התחתית. גם הנזק לרכוש היה עצום – יעידו 482 הפניות מצד אזרחים בנושא מס רכוש, בגין דירות שנפגעו; והיו גם כ-3,000 פניות למוקד העירוני בענייני רווחה.
ב-14 באוגוסט, אחרי 4 שבועות ושישה ימים, המלחמה הסתיימה. לא לפני שחיפה עוד הספיקה לספוג סדרת מטחים כבדים, לפני הכרזת הפסקת האש.
תפיסה מבצעית חדשה
את שגרת המלחמה ההיא אימצו תושבי חיפה די מהר. במשך היום האזעקות השתוללו, אין אחד שלא למד לזהות למרחוק אם מדובר ביציאה או בנפילה, והעיר התנהלה תחת מציאות לא מוכרת. 12 שנה חלפו מאז, שנים שבמהלכן התמודדה חיפה עם שתי מערכות נוספות, בגזרה אחרת לגמרי – אסון הכרמל והשריפה הגדולה שפקדה את העיר. בשני האירועים האחרונים, יושמו לא מעט לקחים ומסקנות שהופקו ממלחמת לבנון השנייה, שבעקבותיה גובש והוקם מערך חירום עירוני, הפועל בשיתוף משטרת ישראל, צה"ל, כוחות החילוץ וההצלה, ורשות החירום הלאומית. שורה ארוכה של תרגילי היערכות התקיימו מאז קיץ 2006, חלקם במסגרת פיקוד העורף וחלקם באופן יזום על ידי העירייה – שיודעת, שהמערכה הגדולה הבאה עלולה להתלקח בכל רגע.
בנוסף, גיבש אגף הביטחון של העירייה תפיסה מבצעית חדשה, להפעלת העיר בעת אירוע חירום. במסגרת תפיסה זו, במהלך אירוע משמעותי תחולק העיר לשישה חבלים, כשלכל אחד מהם היכולות והאמצעים לפעול האופן עצמאי, תחת ניהולם של צוותים מקצועיים – כוח חילוץ של פיקוד העורף, המשטרה והאגפים הביצועיים בעירייה.
כל אלה ינוהלו היישר מהמנ"מ – המרכז לניהול משברים – שאמור לתת מענה לתרחישי מלחמה ולאסונות טבע, ולהבטיח את יכולת העירייה להמשיך ולספק שירותים גם בתנאי משבר. שטחו של המרכז כ–600 מ"ר, והוא כולל בין השאר חדר מבצעים, שיאוייש על ידי כוחות הביטחון וההצלה, וראשי הנהלת העירייה. בחדר המבצעים הותקנו מערכות מולטימדיה מתקדמות ומערכות קשר, שיאפשרו תקשורת בין כוחות הביטחון והחירום גם במקרה שבו קווי הטלפון יקרסו. כמו כן, כולל המנ"מ חדרי מבצעים ומכלולים של פיקוד העורף, המשטרה, מגן דוד אדום וכיבוי האש; וגם את המוקד העירוני 106, על עשרות העמדות המאויישות במוקדנים, שתפקידם שייתנו מענה 24 שעות ביממה.
במקביל, רכשה העירייה שני רכבי פיקוד עירוניים מתקדמים, המצוידים במערכות תצפית, מיחשוב ותקשורת, שיאפשרו העברה וקבלת מידע מכל אתר ברחבי העיר. בין המערכות שפותחו עבור העירייה, מערכת שליטה ובקרה לניהול משברים, שהתקבלה מפיקוד העורף. מערכת זו משלבת את כל כוחות הביטחון והחירום יחדיו, ומבצעת אינטגרציה של נתונים בזמן אמת המועברים למנ"מ, בין השאר באמצעות מערכת תצפית ייחודית. המערכת כוללת עזרי שליטה, המאפשרים לצוות הניהול העירוני לגבש תמונת מצב עדכנית בכל נקודת זמן. בנוסף, הקימה העירייה בעקבות מלחמת לבנון השנייה את מערך "חוסן", המרכז את נושא הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום, והוא נועד להקמת מרכזי קליטה, לטיפול באוכלוסייה, לטיפול במצבי חרדה, לחלוקת תרופות, לטיפול בקשישים וכו'.
בתוך כך, הקימה העירייה אתר אינטרנט ייעודי לנושא היערכות והתנהגות בעתות חירום, בחמש שפות – אמהרית, ערבית, רוסית, אנגלית ועברית – הכולל הנחיות להיערכות המשפחה לחירום, הכנת המרחב המוגן, התמודדות עם מצבי לחץ וכדומה.
פריחתם של הממ"דים
ומה בנוגע למיגון העיר? גם כאן, הניסיון המר של לבנון השנייה הוביל להקמת מערך מיגון ייחודי, כאשר חיפה היתה לעיר הראשונה בארץ, המפעילה "מסלול ירוק" למתן היתרים להקמת מרחבים מוגנים דירתיים – ממ"ד – בגודל של חדר שינה ממוצע (12 וחצי מ"ר, א"ש) וכן "מסלול ירוק" בכל הנוגע בשיפור המיגון של חדרים קיימים.
מנגנון "המסלול הירוק" הופעל במסגרת לקחי המלחמה, לאחר שהסתבר כי מדיניות המיגון הדירתי, שגובשה בשנות ה-90 בעקבות לקחי מלחמת המפרץ הראשונה, הוכיחה את עצמה כיעילה וכטובה ביותר מפני סכנת הטילים. ההקלה, המתירה בנייה מעבר לזכויות המוקנות לבניין, נועדה לאפשר שהייה ממושכת ונוחה יותר במרחבים המגונים.
שלא נדע.
כתבות נוספות
