באוניברסיטה מתקיים היום כנס חיפה למשפט. ראש העיר היוצא, יונה יהב מתח ביקורת חריפה על שרת המשפטים ומערכת המשפט, ואמר: "צדק צריך להיראות, לא רק להיעשות"
יונה יהב בכנס חיפה למשפט | צילום: רדיו חיפה
באוניברסיטת חיפה מתקיים היום (חמישי) כנס חיפה למשפט, בסימן 70 שנה למשפט הישראלי. בין הדוברים הבולטים שיישאו דברים במהלך הכנס וייקחו חלק במושבים השונים: פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס; ראש עיריית חיפה היוצא, יונה יהב; שופטי בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל והשופט נעם סולברג; השופט אלכסנדר קוגן, נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה; עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים; ד"ר יופי תירוש, דיקן המכללה האקדמית ספיר; שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד; היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; פרופ' מרדכי קרמניצר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; ראש העיר הנבחרת, עינת קליש; ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא.
בפתח הכנס מתחה עו"ד תמי אולמן, יו"ר לשכת עורכי הדין בחיפה, ביקורת חריפה על חוק הלאום ועל השלכותיו על צביון המדינה: "שכחו לציין בחוק, שישראל היא מדינה דמוקרטית שמקנה שוויון לכל אזרחיה. בלשון פשוטה, מאז ה-19 ליולי 2018, ישראל היא לא מדינה דמוקרטית".
במושב שעסק בחלוקתך הסמכויות בשלטון המקומי ובשלטון המרכזי, נשא דברים ראש העירייה יהב. "התא השלטוני הקרוב ביותר לאזרח, הוא העירייה. האזרח כצרכן הקצה מכיר רק אותנו, את ראש העיר והעירייה. הוא לא מכיר את הממשלה ולרוב גם לא את שמות השרים. הוא דורש מאיתנו פתרון להכל. הממשלה מתערבת בתיעול כספים – לחינוך, לתשתיות, לרווחה. אבל אני לא זוכר את עצמי ב-15 שנה מתייעץ עם משרד החינוך מה לעשות בבתי הספר, וזו אנומליה לא נורמלית. בתי הספר היסודיים שייכים למשרד החינוך והתיכוניים שייכים לנו. אני חושב שהלימודים דהיום משעממים. כל ילד לוחץ על גוגל באייפון מתחת לשולחן והוא יותר מכם מהמורה שלו. לכן, אותי הטריד איך אני מכניס לתלמידים עניין לבוא וללמוד כמו שצריך, ופתרנו את הבעיה בכך שלכל בית ספר נתנו נישה – עירוני א' הוא בית ספר רפואי, בית ספר נירים הוא בית ספר וטרינרי, בעין הים לומדים באמצעות משחקים וכן הלאה. כל אלה היו החלטות טהורות שלי, לא ביקשתי רשות או עזרה, והכל עשינו כאן בלי שום ממשלה – וזו הצלחה ענקית כי הממשלה באה לראות כיצד זה עובד".
"מה שהממשלה הפקיעה באופן טוטאלי מאיתנו זה נושא סמכויות הארנונה", המשיך יהב, "אין לנו סמכויות והקהל לא מבין את זה ולא מסכים עם זה. מה שהממשלה לא עשתה והיתה צריכה זה לשבת ולחוקק חוק ארנונה כלל ארצי, כי זה בלגן היסטרי, לכל אחד יש תפיסת עולם אחרת".
"בחלוקת הסמכויות בין השלטון המרכזי למקומי אני מקדש מילה אחת שלא אוהבים בארץ – רגולציה", ציין ראש העיר היוצא, "המדינה היתה צריכה לשמש כרגולטור, ומאחר והיא לא, תראו מה קורה ב-40 השנה האחרונות. ישראל בונה רק את מדינת תל אביב והיא היחידה שמתפתחת כלכלית, ואין בעולם ולו דוגמה אחת של מדינה שמתבססת על מרכז כלכלי אחד. זה יתרסק. המדינה היתה צריכה לבזר את האוכלוסייה ואת אמצעי הייצור בצפון ובדרום, בהתאם לחזון הציוני, והם עשו את זה עכשיו אבל באיחור של 70 שנה בדרום, אבל לא עשו שום עבודה משלימה לגבי הצפון. אנחנו עשינו את זה לבד כשהחלטנו שנהיה בירת מדעי החיים".
יהב גם מתח ביקורת על מערכת המשפט, ואמר: "יש לי דעות קשות על בתי המשפט בישראל. מצד אחד, עשיית הצדק נפגעה אנושות. הצדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות – והוא לא נראה. זה תפס גם את בית המשפט העליון. כשבתי המשפט באים לשמש את העיריות, הם יוצרים לנו נזק בל הפיך". כדוגמה הציג יהב את הטיפול בפלישה לבית הכנסת הגדול ברחוב הרצל, ולהבדיל את הטיפול השנה בפלישה למרכז לחקר כתבי הרמב"ם ברמת בגין. "ההליך לקח ארבע שנים, ובסיומן ההתנחלות שלהם (ברחוב הרצל, א"ש) הפכה לעובדה מוגמרת. כשניסו שוב לפלוש (ברמת בגין, א"ש), הבאתי 20 גברתנים שהוציאו אותם דרך החלון; עשיתי דין לעצמי – וזה עבד".
כמו כן הציג יהב את ריקון מכל האמוניה כדוגמה נוספת, ואמר: "אתם יודעים כמה שנים לקחה ההתנהלות בבתי המשפט? 14 שנה! כשבאמצע אפילו הפסדנו הליך, כי השופט אמר שלא הוכחנו שיש בתוך המכל אמוניה. 14 שנה כנגד השלטון המרכזי, כי שרת המשפטים היא שיזמה חוק עוקף יונה יהב, כדי לשלול מהעיריות את הסמכויות בנושאים האלה. היא רצתה להחליט שהאמוניה וכל הדברים המזהמים בחיפה יהפכו להיות תשתיות לאומיות שלגביהן אין לראש הרשות שום סמכות. הייתם מאמינים? אחד התומכים בה היה השר להגנת הסביבה, שרץ לעיריית ירושלים (זאב אלקין, א"ש)".
כתבות נוספות
