דני נישליס על ההחלטה התמוהה של יו"ר ועדת הבחירות

מערכת רדיו חיפה פרסום: 11:48 - 05/03/19
בנימין נתניהו | צילום: Amos Ben Gershom, לע"מ
בנימין נתניהו | צילום: Amos Ben Gershom, לע"מ

אם גם אתם ראיתם צילום של בני גנץ והרמטכ"לים אוכלים פלאפל בקרית שמונה, אז דעו לכם שצפיתם בתעמולת בחירות. כי ביום רגיל, איזה צוות טלוויזיה היה מלווה את הרמטכ"לים לקיוסק פלאפל בעיר הצפונית? נכון, זה לא מעניין אף אחד; אבל בתקופת בחירות, לכל פריים, לכל שוט, לכל מצלמה יש השפעה על הבוחרים. במקרה הזה, האירוע מקרין מסרים כמו – אנחנו יורדים אל העם, אנחנו עממיים, אנחנו סחבקים, אנחנו שומעים את העם, אנחנו בדיוק כמוכם ועוד ועוד. החביבות והצחוקים עושים את שלהם על לא מעט אנשים, שבוחרים לפי האווירה והמראה ולא על פי מצע או השתייכות פוליטית.
אז מה עכשיו? האם יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון חנן מלצר, ידרוש לעצור את פרסום טיולי המועמדים ברחבי הארץ? הרי את ביבי הוא כבר חסם מלהצטלם עם חיילים, ואתמול הוציא הודעה חפוזה לפיה אסור להעביר בשידור חי את נאום ראש הממשלה בעצרת הליכוד, אלא בעשר דקות איחור ובעריכה של כל מה שנחשב כתעמולה. יכול השופט לתרץ את פסיקתו המיושנת שאינה תואמת את רוח הזמן והתקופה, בכך שזוהי לשון החוק. מהצד האחר, לא ראיתי בהחלטה שלו אפילו רמז למחוקק לשנות את החוק הארכאי הזה.
אני מבטיח לכם, שכל מי שרצה לשמוע את הנאום של ביבי בזמן אמת ובלי קטיעות, יכול היה לעשות זאת באמצעות הפייסבוק לייב של הליכוד ובעוד מאות לייבים של תומכי ליכוד. כבוד השופט שכח או התעלם מהעובדה, שהרשתות החברתיות נותנות היום מענה לכל דבר, וחוק התעמולה לא חל עליהן, כי הוא פרהיסטורי. זאת ועוד, ההוראה של השופט העליון רק הגבירה את הרצון לצפות בשידור והגבירה בו את העניין. ומה פירוש, העורכים יחליטו מהי תעמולה ומה לא? הרי אין דעתו של עורך בערוץ 20 כדעתו של עורך בערוץ 12. היום גם שדרנים ועורכים מביעים בפומבי את דעותיהם הפוליטיות, ומה שנחשב כתעמולה בערוץ אחד ייחשב כאיסור בערוץ אחר. המסקנה: אין שום אפשרות לקבוע היום מהי תעמולה ומהי לא, בעידן שבו הכל משודר ברשתות החברתיות. הכל מכל כל.
החוק המיושן, האוסר על תעמולת בחירות, לא משתנה משום מה בזמן שהתקשורת המודרנית מחקה אותו עוד לפני שהמחוקק טיפל בו. לדוגמה, בעבר היו סרטוני התעמולה אסורים בתכלית האיסור לפרסום, זולת בזמן שהוקצה להם בטלוויזיה. זוכרים את השעמומון הזה? היום, כפי שאתם רואים בוודאי, משודרים הסרטונים הללו בכל תוכניות החדשות, למרות שהם אלימים יותר, וחוצים את כל הקווים האדומים, אבל למי אכפת, הם נחשבים כחדשות. הסרטון הביזיוני של הליכוד עם חלקות הקבר בהר הרצל, סרטון שבזמנו הותר לשידור רק בזמן "תעמולת בחירות", שודר שוב ושוב בכל הערוצים. כל סרטון תעמולה של גנץ ותגובה של ביבי משודרים בכל עת, מבלי להמתין לתרכיז הסרטונים שאף אחד לא צופה בו ממילא.
ציפיתי מהשופט העליון מלצר, שהיה בזמנו עורך דין ושימש כיועץ המשפטי של חברת החדשות, לקבל את החלטתו תוך כדי מחאה, תוך ציון העובדה שהחוק מיושן, תוך קריאה למחוקק לעשות מעשה, משהו, מילת סלידה מהחוק הלא רלבנטי. אבל כלום. הוא פסק ונעלם. אז אם בא לכם לאכול פלאפל, לכו לאכול בלי חשש שאתם עוברים על חוק תעמולת הבחירות. אין כמו ביס עסיסי מפלאפל. במיוחד בחיפה.