בעשור הקודם דווקא כיהן בממשלה שר ערבי-מוסלמי, שאפילו עשה עבודה מצוינת. דני נישליס תוהה: למה לא עכשיו?
שר ערבי בממשלת ישראל? לא היה ולא יהיה, פשוט לא ייתכן שדבר כזה יקרה במדינת ישראל. שערבי יהיה שר בממשלה? ומה עם כל הסודות? אז דווקא כן.
ב-10 בינואר 2007 הודיע יו"ר העבודה, עמיר פרץ על כוונתו למנות את ראלב מג'אדלה לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט במקומו של אופיר פינס. מינויו של מג'אדלה עוכב על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, שרצה להמתין עד לביצוע סבב תיקים בממשלתו. בסופו של דבר נקבע, כי ימונה תחילה לשר בלי תיק ובהמשך, עם ביצוע סבב התיקים, יקבל משרד מקצועי. ב-29 בינואר אותה שנה אישרה הכנסת את מינויו כשר ברוב גדול של 59 חברי כנסת נגד 23. עם מינויו, הפך מג'אדלה לשר המוסלמי הראשון בישראל. מג'אדלה הגיב אז להחלטת יו"ר העבודה, ואמר: "שר ערבי מוסלמי ראשון בממשלת ישראל, המייצג למעלה ממיליון ערבים, זהו הישג לשוויון ולשלום הפנימי במדינת ישראל", מג׳אדלה היה פוליטיקאי ערבי-ישראלי וחבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, ולשעבר שר המדע, התרבות והספורט.
והנה עוד הפתעה: מג׳אדלה היה גם שר ערבי, ולא להאמין -הוא היה גם שר טוב. בתקופת שירותי כיו"ר תאטרון חיפה, היה מג׳אדלה שר התרבות והספורט, ומתוקף תפקידי פגשתי בו לא פעם. פגשתי גם שרים אחרים, ובניגוד לכמה מהם, אני יכול להעיד שמג׳אדלה שלט בחומר, הבין את הבעיות של התאטראות בישראל, פעל נכון וגילה רגישות מיוחד לחיפה בכלל, בגלל התאטרון הערבי הפועל בו ותאטרון חיפה, שהיה ועודנו התאטרון היוצר היחידי מתל אביב צפונה. מג׳אדלה היה גם מלא הערכה לתאטרון חיפה, שהיה התאטרון היחיד שהעסיק שחקנים ערבים במשרה קבועה, והם היו חלק בלתי נפרד שנים רבות מצוות התאטרון. מג׳אדלה העניק לנו אז ניקוד מיוחד, שבעקבותיו קיבלנו הקצבות בגלל היותו של תאטרון חיפה תאטרון יוצר, שהתמודד אז עם אולמות מופעים כמו תאטרון הצפון והאולם ביגור. אבל עיקר העיקרים הוא, שדלתו היתה תמיד פתוחה, הוא לא התחמק משום שאלה קלה או קשה, הפעיל את אנשי המקצוע והנחה אותם במקצועיות. גם כשאמר ״לא״, הוא נימק זאת בצורה משכנעת ומסבירת פנים.
יום אחד קבענו פגישת עבודה בתאטרון חיפה. כתמיד, הכנו את חדר הישיבות עם כיבוד ושתיה ואף הכנו מצגת יפה. כשהגיע מג׳אדלה לחדר הישיבות הוא אמר, "אני מעדיף שנרד לשבת בלובי, מקום שבו הקהל יושב לפני הצגה. אני רוצה לחוש קצת את התאטרון וגם לראות את העובדים ולשוחח איתם". כזה היה מג׳אדלה.
אז מה בדיוק הבעיה במינוי שר ערבי? לא הבנתי.
