יותר קל להטיח האשמות בתקשורת הממסדית מאשר להודות בטעות. רועי שווץ על ראש עיר שמפסידה במגרש של עצמה, בכל פעם מחדש

מערכת רדיו חיפה פרסום: 12:03 - 13/05/19
עינת קליש | צילום: רדיו חיפה
עינת קליש | צילום: רדיו חיפה

אין רגע דל. זו ההגדרה הראשונה שעלתה לי לראש כשהתחלתי לכתוב את הטור על אודות התנהלותה של עיריית חיפה במשברים האחרונים. כמעט כל צעד שעושה העירייה נתקל בקיתונות של ביקורת שלא הכרתי ושלא זכורות לי, אפילו מתקופתו של יונה יהב לפני הבחירות – למרות שאז היתה התארגנות מסודרת להשמצת העירייה והעומד בראשה, במטרה להחליפו בבחירות, קבוצה בשם "הקומנדו" שתפקידה היה להגיב על כל פוסט של העירייה ולהסביר עד כמה הם טועים וכמה אלו מהאופוזיציה יודעים את העבודה.
ועכשיו, אלה מהאופוזיציה עברו לצד השני של המתרס, ונראה שמה שרואים משם לא רואים מכאן. מילים כמו "אנחנו מוכנים עם תוכניות עבודה מסודרות לכל עניין" התחלפו ב"אנחנו לומדים את הנושא" במקרה הטוב, או בחוסר תגובה מוחלט במקרה הרע.
תושבים רבים מתלוננים על החלטות העירייה שאינן ברורות להם. הם גם כועסים על חוסר תקשורת מול ראש העירייה, על חוסר מענה למכתבים והיעדר תגובות לגופי התקשורת. למעשה, הקשר הכמעט יחיד של הציבור מול ראש העירייה הוא באמצעות ציוצים בטוויטר או הודעות בפייסבוק.
מה שלא השתנה אצל ראש העירייה הנוכחית הוא זהות האשם. מבחינתה, יש שני אשמים בכל נושא; האחד הוא כמובן ראש העירייה הקודם, שכל דבר שעשה היה מאוד לא טוב ולא נכון, ועל כן המשימה לתקן קשה עד מאוד ולוקחת זמן – אפילו לד"ר לריפוי ערים, כמו ראש העירייה שלנו. האשמה השנייה, ואולי הראשית בסיפור הטראגי של העיר חיפה, היא כמובן התקשורת. בדיוק כמו לפני הבחירות, הקו של האשמת התקשורת ממשיך. רק בשבועות האחרונים ראינו את ראש העירייה מאשימה את עיתון "גלובס" בפייק ניוז בפייסבוק, לאחר שפרסם כתבה לפיה המועצה הארצית אישרה את הקמת פארק נחל הקישון במפרץ חיפה. העירייה לא הגיבה לאחר שעורך "גלובס" העלה פוסט תגובה ובו הוכחות לבקשת העירייה להקפיא את התוכנית.
אותו דבר עשתה ראש העירייה בנושא מדורות ל"ג בעומר. ממש אחרי יום העצמאות פרסם תושב העיר פוסט וצירף אליו מכתב החתום על ידי אחד מבעלי התפקידים הבכירים והמוערכים בעירייה, סגן מנהל אגף פניות הציבור. במכתב צוין, שחור על גבי לבן, כי אין אישור להדליק מדורות בשטחים פתוחים, ובנוסף אין אישור להתארגנויות בית ספריות להדלקת מדורות. הרשת געשה, התלונות הצטברו, ואף נוספו להן עוד הוכחות להתכתבויות עם עובדי פניות הציבור, בהן נאמר בפירוש כי אין להדליק מדורות. רק לאחר מכן, הזכיר אחד המקומונים בעיר את הנושא, בצירוף המכתב. אבל קליש, בשלה; יומיים לאחר הסערה שלפה פוסט, הקורא לציבור שלא להאמין לתקשורת: "נא לא להיבהל מכל הודעה שמסתובבת בתקשורת". אלא שההודעה לא הסתובבה בתקשורת אלא ברשתות החברתיות – אלה שדרכן הצליחה ראש העירייה לנצח את הבחירות.
אבל מה לעובדות מול ההזדמנות לסכסך ולהסיט את האש מהבלגן שמתרחש במסדרונות העירייה, כשאגף פניות הציבור מוציא הודעה מסודרת ולשכת ראש העיר נבהלת מהתגובות בפייסבוק ומוציאה הודעה נוגדת לזה. מה תגידו, טעינו? או ששוב תשלפו את הכרטיס ה"טכני"?" לא. יותר קל להאשים ולהסית את הציבור נגד התקשורת, כי אם הציבור לא יאמין בתקשורת הממוסדת, שמחובתה לבדוק ולבקש תגובות, כל שיישאר הוא להעביר מסרים דרך הרשתות החברתיות – בלי בדיקה, בלי רגולציה ובלי חובה אמיתית לאמת.