הבעיה המרכזית עם מדיניות גביית תשלום עבור חנייה בחופי הים, היא חוסר היכולת והרצון שלנו לאמץ הרגלים חדשים. עמית לוי בטור אישי על סערת המדחנים

עמית לוי פרסום: 14:17 - 04/06/19

אנשים לא אוהבים שינויים. בטח ובטח כשהם נוגעים אליהם, לחייהם האישיים, להרגלים שאותם אימצו. כל דבר שקצת מערער את הקרקע הבטוחה והמוכרת תחת רגלינו, גורם לזעזוע של ממש. אנחנו תופסים את הראש, מקללים, כועסים.

סערת המדחנים | צילום: שירות רדיו חיפה
סערת המדחנים | צילום: שירות רדיו חיפה

זה בדיוק מה שקרה בבוקר יום ראשון, בחניון חוף הים בחיפה, כשמאות נהגים הגיעו עם רכבם וכמדי יום במי-יודע-כמה-שנים האחרונות ביקשו להחנות לכמה שעות טובות. במהלכן, כהרגלם, הם תכננו לעלות על הרכבת, להדרים איתה למקום העבודה במרכז הארץ, ובשעות הערב לעשות את הדרך ההפוכה, עד שיפגשו שוב ברכבם האהוב שהמתין להם באותה נקודה. וכל זה, בלי לשלם שקל אחד על חנייה. אלא שאז, הם פגשו באורח לא צפוי – מדחן החנייה.

הרבה שינויים עושה לנו ראש העירייה, עינת קליש בעיר מאז שנכנסה לתפקיד. ובהקשר של שינויים באורחות החיים, החיפאי הוא היצור שהכי קרוב בטבע לחתול בית. רק תנסו לשנות לו הרגלים, והוא כבר ישלוף ציפורניים. עבור קליש, גביית תשלום בחניוני החוף היא רק עוד דרך אחת שנועדה לסייע לקופתה המידלדלת של העיר. על פי המדיניות של ראש העירייה, אין צורך לשתף את הציבור, ליידע, לעדכן. אפשר להגיע בוקר בהיר וחם אחד, לצבוע מדרכות בכחול-לבן, להציב מדחנים, ולתת לכל אחד מאיתנו להרגיש בכיס את הרוח החדשה של החיים בחיפה.

סערת המדחנים | צילום: שירות רדיו חיפה
סערת המדחנים | צילום: שירות רדיו חיפה

אפשר, מותר ואפילו צריך לבקר את המהלך הזה של קליש, שניה וחצי לפני שאנחנו מאווררים את בגדי הים לחודשים ארוכים של רביצה על החוף. תושבי העיר אינם חתולי בית, שאפשר להזיז להם את קערת המים או הכיסא המרופד, ולקוות שתוך יום-יומיים הם יתרגלו; והדרך שבה בוחרת קליש להטיל גזירות על הציבור – שברובו בחר בה באוקטובר האחרון, בדיוק כדי שתעשה פה כמה שינויים רציניים – רק מקבעת ומנציחה את הפער והריחוק שבין הבניין בחסן שוקרי לציבור.

אבל גם אם מדובר במהלך לא פופולרי, שכבר מקים על קליש לא מעט ביקורת – בואו ננסה לרגע לצאת מהכורסה המרופדת שלנו ונחשוב באמת על עתידה של העיר. מאות כלי הרכב שחונים בחוף כבר בחמש בבוקר, תופסים חניות למשך שעות במקרה הטוב, אם לא ימים ארוכים במקרה של טיסה לחו"ל. זה לא עולה להם שקל, אבל כשאתם מגיעים – מאחוזה, מכרמליה, מהדר או ממרכז הכרמל – ומחפשים נואשות מקום פנוי לאוטו רק בשביל שעתיים של שמש בחוף, ההפסד הוא שלכם. אתם, ששילמתם ארנונה, לא זכאים ליהנות מהמשאב הטבעי הכי מופלא שיש לחיפה להציע. ומדוע שגם תושבי קרית מוצקין, נשר או טירת כרמל ייהנו ממנו ללא תשלום – על חשבונכם?

מכבי קרית מוצקין 320_100
מדחן בחניון החוף, אתמול | צילום: שירות רדיו חיפה
מדחן בחניון החוף, אתמול | צילום: שירות רדיו חיפה

טוב תעשה קליש – ועל פי תגובת העירייה בנושא, זה גם הכיוון – אם תכריז שתושבי חיפה וקרית חיים יוכלו לחנות בחופי הים בתעריף מוזל, אפילו סמלי; ואילו תושבי ערים אחרות ייאלצו לשלם תעריף מלא. למה? כי זה שלנו, לא שלהם. ולנו, חתולי הבית של חיפה, מגיע יותר. עובדה – עם כל הגזירות החדשות שמוטלות עלינו השכם והערב, אנחנו עדיין כאן, ולא מתכוונים ללכת שום מקום. אז מי בא לים?