מיליון וחצי נזקקים ומעוטי יכולת חיים בישראל 2019, שמתקיימים רק בזכות עמותות ומרכזי סיוע. והכסף? כרגיל, הולך לפוליטיקה הקטנה
בוקר חגיגי וחשוב היה אתמול בקרית מוצקין, בטקס חנוכת מרכז סיוע לאוכלוסיות נזקקות. בזכות המרכז, שהוקם בשיתוף פעולה של העירייה וארגון פתחון לב, לאלפי משפחות, קשישים, ניצולי שואה ואימהות חד הוריות באזור הקריות וגם בחיפה, תהיה כתובת חדשה, אליה יוכלו לגשת ולקבל לצד מנות מזון, את כל מה שתתרמו – ביגוד, הנעלה וצעצועים; וגם סיוע משפטי וסוציאלי. בהחלט מהלך מבורך, וכן יירבו.
בשיחה שהיתה לי אתמול בעניין הזה עם ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי, משפט אחד תפס אותי יותר מכל האחרים: "הגיע הזמן שהממשלה תדאג לאלה שהם חסרי יכולת, ולא העמותות למיניהן".
על פי הערכות, בישראל 2019 חיים כמיליון וחצי בני אדם העונים על ההגדרה הנוראית "נזקקים". בחג הפסח האחרון, תיקצב משרד הרווחה את אותן עמותות שמחלקות סלי מזון ותלושי מזון לאותם נזקקים, בסכום של 18 מיליון שקלים. לכאורה, סכום נאה; אבל תרגיל פשוט בחילוק יחשוף תוצאה עצובה: 12 שקלים בלבד קיבל כל נזקק מהמדינה כ"קמחא דפסחא", שאמורה לדאוג לו יותר. הרבה יותר.
נתון מרגיז עוד יותר מגלה, שלקראת הבחירות האחרונות לכנסת, שנערכו בסמוך לחג הפסח, נרשמה ירידה חדה בתרומות של מזון וכסף לנזקקים. ככה זה כשהפוליטיקה הקטנה דוחקת לשוליים את מי שגם ככה נמצאים בהם מדי יום. החלשים, השקופים, האנשים שמסתובבים בינינו ושמספרם רק יגדל בשנים הקרובות. ולכו תדעו, אולי אחד או אחת מהם תהיו אתם, או הילדים שלכם, ולא בעוד הרבה זמן.
הגיע הזמן שכמו צורי במוצקין, ראשי ערים נוספים ברחבי הארץ יאחדו כוחות במלחמה על האנשים שמסתובבים וגרים וחיים אצלם בעיר – וידרשו מהממשלה להגדיל את תקציבי העמותות לנזקקים. כשמדובר בחיי אדם, אסור להמשיך לבנות על רצונם, נכונותם וטוב לבם של חברות ואנשים פרטיים. כאן דרושה מהפכה חברתית – לא פחות! – שתציל את ישראל מעצמה.
ובעוד חודשיים בלבד זה יקרה שוב: הבחירות המיותרות לכנסת העשרים-ושתיים, ובמקביל ההכנות לעוד ערב חג משפחתי, בראש השנה החדשה. והתורים שיציפו את פתחן של העמותות השונות, גם זו בקרית מוצקין, תהיו בטוחים – יילכו ויתארכו.