פחות אירועים, פחות הופעות, פחות גאוות יחידה והרבה פחות אופטימיות. דני נישליס על הקיץ שעובר על חיפה, ועל ראש עיר אחת שחייבת להתחיל לנהל את ההצגה בעצמה

מערכת רדיו חיפה פרסום: 14:59 - 01/08/19
עיר הנוער 2018 | צילום: רדיו חיפה
עיר הנוער 2018 | צילום: רדיו חיפה

האם זה רק אני, או שגם אתם מרגישים שחיפה הולכת ונעשית עצובה מיום ליום? זה התחיל ביום העצמאות; חשבתי שאני רואה רק כמות קטנה של דגלי הלאום שנתלו בחוצות על ידי העירייה. בשנים עברו, נראה לי שהיו הרבה יותר דגלים שמביאים לנו גאווה גדולה ושמחה בלב. התברר לי שלא טעיתי. אכן נתלו פחות דגלים בגלל קיצוצים בתקציב. נשמע הגיוני – כשאין כסף, חוסכים. אבל זה לא הסתיים כאן. גם חגיגות העצמאות השנה היו צנועות יותר מבעבר. גם זה לא נורא, אמרתי לעצמי, הגיע הזמן לא לבזבז כל כך הרבה כספי ציבור על ליל אמנים אחד. אז מה אם בשכונות לא יהיו חגיגות השנה? התושבים יירדו לבמה המרכזית בעיר התחתית. גם בתל אביב אין במה בכל שכונה. שוב חסכו כסף, ואולי בצדק.

אבל מבט חטוף באירועי הקיץ השנה מצביע על מפולת של ממש בכל הקשור בפעילויות תרבות ובילוי, הן לצעירים והן למבוגרים. כאן שורר השנה חושך מוחלט. נראה שכמעט אין כלום בקיץ הזה; רוב האירועים שלהם היינו רגילים בוטלו ללא תחליף. בקיץ שעבר, למשל, התקיימו מאות מופעים בתשלום או בחינם באמפי הזמני בגן האם, באולמות, בגנים ציבוריים ובחופים; היו לנו עשרות מופעים, גדולים וקטנים; מדי שבת מופעים לילדים בגן האם, ובימי שישי בצוהריים מופעים ברחבת האודיטוריום. עיר שמחה, כיף לתושבים הצעירים והמבוגרים כאחד. היו לנו עיר הבירה, עיר הנוער, מירוץ חיפה, מירוץ המדרגות, צאו לרוץ; כל יום היה משהו אחר, תרבות, בילוי או ספורט עממי.

מכבי קרית מוצקין 320_100
מירוץ SAUCONY | צילום (ארכיון): עיריית חיפה
מירוץ SAUCONY | צילום (ארכיון): עיריית חיפה

הנה מקבץ קטן של מה שאתו״ס, בעיקר, הפיקה לנו בקיץ שעבר ובהצלחה גדולה – למרות שחלק לא קטן מהמופעים היה בתשלום, הם היו כולם סולד אאוט: ג'ירפות, דיקלה ושמעון בוסקילה, מאור כהן ופיטר רוט, איתי לוי ונסרין קדרי, דנה ברגר, עדן בן זקן, ערן צור, שלום חנוך ואביב גפן, חמי רודנר, יהלי סובול, יזהר אשדות, סטטיק ובן אל, אברהם טל וקובי אפללו, נתן גושן ואמיר דדון, יהודה פוליקר, עידן עמדי וכל כוכבי הילדים. תגידו, זה לא קיץ שמח? מיטב אמני ישראל הגיעו אלינו והעיר חיפה צהלה ושמחה בקיץ 2018. נכון, זה עלה כסף; אבל אני ממליץ לקרוא את ספרו הידוע של הסופר אדוארד גלייזר, "ניצחון העיר", המתאר ערים ברחבי ארצות הברית שהצליחו יותר מאחרות ואשר נחשבות לנחשקות במיוחד, זאת בזכות שני מדדים עיקריים: השקעות בחינוך ובתרבות. הוא טוען שגילה במחקר שלו, שעיר שבה משקיעים בתאטרון, במחול, בבידור, בשעות פנאי ובספורט עממי מביאות תושבים מבחוץ לרצות לגור בה, ויש בה כדי להגדיל את ״גאוות היחידה״ של התושבים, שהנה, בעיר שלהם יש פריחה תרבותית ושכדאי לגור בה.

בניין התיאטרון העירוני, חיפה | צילום: צבי רוגר, מתוך ויקיפדיה
בניין התיאטרון העירוני, חיפה | צילום: צבי רוגר, מתוך ויקיפדיה

לנו בחיפה לא חסרים הכלים הדרושים להצלחה: תאטרון עירוני, תזמורת סימפונית, תזמורת ביג בנד וביט בנד ואולמות נפלאים, אלא שהם כמעט ריקים מאדם. חוץ מתאטרון חיפה שהצגותיו משגשגות, כל השאר נובל. במיוחד בקיץ 2019. כל המצב הזה מצטרף לידיעה שקראתי השבוע, על כך שכל אגף התרבות בעירייה למעשה מתפרק ומועבר לניהול מנכ״ל העירייה. אני לא מכיר עיר בסדר גודל בינוני ומעלה בישראל שבה אין אגף תרבות גדול, פעיל, בעל תקציבי עתק ואלפי פעילויות. מנהל אגף התרבות של עיריית תל אביב, למשל, שבי מזרחי, הוא סלב בפני עצמו, שרק דואג כל הזמן לספק לתושבים פעילות פנאי, תרבות ובילוי עד דלא ידע. קיווינו שמחזיק תיק התרבות החדש, הרב דב חיון, שהבטיח הרים וגבעות יביא בשורה אחרת לחיפה. בינתיים הוא הביא עליה רק עצב ושממון: קבלת שבת בחוף דדו לכמה עשרות תושבים זו בדיחה. אפילו מכרז למנהל אגף תרבות חדש טרם פורסם ולמעשה, מאז מותו הטראגי של המנהל הקודם, אורי בלום ז״ל, לפני כשנתיים לא מונה לאגף הזה מנהל. אם התרבות בחיפה היא גורם חשוב בעיני השלטון החדש, אזי היה צריך להיבחר מיד מנהל אגף, לתת לו תקציבים ולרוץ קדימה. אבל כנראה שזה לא ממש חשוב בקדנציה הזו. במשמרת של דב חיון סולק מתפקידו מנהל רשות הספורט העירוני, שמואל זגגי, שניהל אותה יותר מ-20 שנה; כל פעילויות אתו״ס הוקפאו והועברו לאחריותו של חיון; אגף התרבות הועבר לסמכותו של מנכ״ל העירייה, שגם ככה ידיו מלאות בעבודה; בוטלו מרבית אירועי הקיץ; והכל תחת האיצטלה שאין כסף. נכון, אין כסף, אבל האם זו סיבה מספיק טובה להפוך עיר לעצובה? האם נכון לתת לתושבים תחושה שמבחינת העירייה אולי עדיף שיישבו בבית או שייסעו לבלות בקריות? אגב קריות, אם לא ידעתם, ההרקדות בחוף קרית חיים (שהיא עדיין שלנו, ד"נ) מקסימות וכדאי לכם לראות פעם איך עם ישראל אוהב לרקוד ולשמוח. ותאמינו לי, זו הפקה זולה מאוד. הבעיה היא, שלפי מה שאני שומע העיר באמת מתנהלת בלי גרוש. באמת שאין כסף! אין אגרות בניה; תאגידים עירוניים עצרו פעילות; אין תקציבי פיתוח; אין שכונה דרומית; אין בניית גשרים שכבר היו בתכנון; אין גרוש מהתיירות; אין כסף לתרבות; העירייה רוצה שבעלי עסקים בשוק הטורקי יסגרו את העסק כבר באחת עשרה בלילה, כשהבילוי רק מתחיל; ליפה נוף, התאגיד המשותף לעירייה ולמשרד התחבורה, כבר כמעט ואין פרויקטים; והתקציבים ממשרד התחבורה נעצרו בגלל המריבה בין המשרד לבין ראש העירייה. אגב, הפגישה של קליש עם השר בצלאל סמוטריץ' העלתה חרס. בקיצור, אין שקל ובעיקרון, אפילו שבוע הספר שחזר סוף סוף לחיפה אחרי עשור היה כישלון, כי העירייה לא הסכימה להשקיע מספיק כסף בפרסומו; ואפילו פסטיבל הקולנוע בירושלים, שתמיד השתרך אחרי פסטיבל הסרטים שלנו, יתחיל השנה להוביל ובגדול ושוב, בגלל קיצוץ מסיבי בתקציב הפסטיבל החיפאי. אומרים שהיה כאן פסטיבל משוררים סודי שאף אחד כמעט לא ידע עליו כי הוא לא פורסם ברבים כראוי.

עיר הבירה 2017, במגרשי אתו"ס | צילום: רדיו חיפה
עיר הבירה 2017, במגרשי אתו"ס | צילום: רדיו חיפה

למרות שראש העירייה צודקת בהחלטותיה פה ושם – בל נשכח, שהיא חיה ופועלת תחת ״הירושה הכלכלית״ שקיבלה – העיר עומדת. השוונג של חיפה נעצר לגמרי. חיפה הפכה לעיר תקועה ועצובה. שמעתי ולא האמנתי, שגזבר העירייה, ג׳קי ואקים – האיש הכל יכול בעירייה מזה יותר משני עשורים ושידו תמיד היתה תמיד על הברז, האיש שהנהיג את העירייה באחריות רבה ושעליו אמרה ראש העירייה בריאיון לרדיו חיפה שהוא מעולה בתפקידו – גם ממנו נלקחו רוב הסמכויות והיום הוא רואה חשבון ששומר על קופה ריקה. ושוב, אני לא מקנא בראש העירייה, כי ברור לי שחלק לא קטן מהגירעון לא נוצר בתקופת כהונתה. אבל החלטה, למשל, לעצור את כל פעילויות הנדל״ן לחצי שנה, היא החלטה שלה שפירושה פגיעה בהכנסות העירייה.

מכבי קרית מוצקין 320_100

כאן גם עולה שאלת הניכור. לא רואים אותה, את ראש העירייה; היא לא קושרת קשרי חיבוק עם 5,000 עובדים שהם מאגר אדיר של תבונה וניסיון, והם מחכים לחיבוק – רובם רוצים להצליח ולעזור לראש העירייה להצליח בתפקידה. הם לא האויב שלך, הם שגרירים שלך, גברת קליש; חבקי אותם, תני להם קצת חום, והם יהללו אותך בביתם – וזה יעבור הלאה. האווירה בעירייה מחלחלת דרך העובדים הללו החוצה והאמיני לי, האווירה עצובה, ואני אומר זאת בכאב. לא צריך לריב עם משרדי ממשלה, הכסף ייעצר ואנחנו התושבים נסבול מזה.

אני חוזר לשאלה שאני מעלה היום: האם קופה ריקה מצדיקה העמדת עיר ללא בניה, ניקיון, שתילת פרחים בכיכרות, וביטול מרבית פעילויות התרבות? אין לי תשובת בית ספר. אני רק מצביע על מצב שאני לא רואה ממנו מוצא, מלבד מהפך מהותי בחשיבה של ראש העירייה: אני מציע שתתחילי לעבוד לבד. לא בשביל כל דבר צריך את עו"ד ימית קליין, היועצת המשפטית, שיש האומרים שהיא מנהלת אותך מאל"ף עד ת"ו; לא נחשון צוק, ממלא מקומך שאת מעריצה ואולי בצדק, תשתחררי מכל מיני נותני עצות שבעצם מנהלים אותך ואת העיר. יש לך מספיק כישרון ויכולת להיות ראש עירייה במשרה מלאה. רק את יכולה להפוך את הקערה על פיה, ואולי להחזיר את חיפה לימיה השמחים. תשתחררי מצוק ומהאחרים, תתחילי להוביל וקחי אחריות מלאה. אני מקווה שדברים ישתנו כי היום, יש לנו קיץ עצוב, עיר עצובה.

עינת קליש ונחשון צוק | צילום: רדיו חיפה
עינת קליש ונחשון צוק | צילום: רדיו חיפה