נמרוד שיין צפה בסרטון של יאיר לפיד והגיע למסקנה ברורה: עזבו נתונים יבשים, יש לנו ארץ נהדרת
בואו נדבר רגע על הסרטון של יאיר לפיד, על הסחטנות של החרדים או על הנסחטות של נתניהו. ראיתי את הסרטון; זה סרטון סאטירי, לא משהו חריף או מצחיק כמו ״ארץ נהדרת״, אבל בכל זאת סרטון – שכמו בסאטירה משתמש בהקצנת והלעגת המציאות על מנת לתאר סיטואציה מסוימת, מטרידה.
העניין הוא, שאם שמים את ההקצנה וההגחכה בצד, זו המציאות אחד לאחד. ראש הממשלה של ישראל, במלחמת הישרדות פוליטית, מוכן לעשות כמעט כל תרגיל על מנת לשמור על כסאו ולהמשיך לשבת בו, ולא "לשבת" במקום אחר.
היללה היהודית הרגילה של ליצמן ודרעי היתה, כמובן, שהסרטון אנטישמי. שזה קצת מצחיק, כי הרי אנטישמיות לא שמורה רק כנגד יהודים חרדים. כמו שההיסטוריה מלמדת אותנו וגם ההווה, האנטישמיות חיה ובועטת בעולם כנגד כל יהודי, גם אם אין סממנים בולטים כמו שטריימל או קפוטה. לפיכך, כל ביקורת, של נבחר ציבור יהודי אחד כנגד האחר, יכולה להתפרש כאנטישמיות. הרי לפיד לא תקף אותם על זה שהם יהודים, אלא על זה שהם חברה בטלנית, לא יצרנית, וסחטנית. תהפכו את זה איך שאתם רוצים – אם תיקחו ציבורים ישראלים ותשימו אותם על סקלת תרומתם לבניין הארץ, הן בשירות למדינה, תשלומי מסים ויצרנות, ומול אלה תציבו נתונים של השקעת המדינה בהם, תגלו פער עצום, בין החילונים מרמת גן לשכניהם מבני ברק. זה לא סוד, זו עובדה ידועה, וזה המצב. שנים ארוכות של כניעה לסחטנות סקטוריאלית והיותם לשון המאזניים הפכו את המצב לכזה.
רגע, אם אני אומר שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את ליצמן בגין עבירות שוחד ושדרעי הוא עבריין מורשע, האם גם אז אני אנטישמי? או שזה כבר לגיטימי?
יאיר לפיד הותקף לא רק על ידי המפלגות החרדיות, אלא גם על ידי שותפיו למפלגה. אם אפשר להאשים את יאיר לפיד במשהו, זה בכך שהוא ניסה להיות מצחיק במקום להציג את הנתונים היבשים לבחינת הציבור.
אבל בעניין הזה הוא יודע שאת אף אחד לא מעניינים הנתונים היבשים, ושדווקא דחקות ויראליות עושות גלים ומחלחלות מסרים. בעניין הזה הוא למד מהטוב ביותר.
כתבות נוספות
