דווקא סגן ראש העיר החרדי, עם התדמית המפחידה והמאיימת, שמעלה חשש מפני בריחת צעירים ופגיעה בסטטוס קוו – הוא האיש שיעשה שלום עלינו. דני נישליס בטור אישי

מערכת רדיו חיפה פרסום: 09:40 - 27/09/19
מיכי אלפר | צילום: יח"צ
מיכי אלפר | צילום: יח"צ

מה? מיכי אלפר הוא איש השנה שלך? נפלת על הראש? העוכר ישראל הזה? המשסע בין חרדים לחילונים? האיש שמבריח חילונים מחיפה? השתגעת?! אלו רק חלק מהתגובות שקיבלתי כשסיפרתי את מי אני מתכוון להכתיר השנה בתואר "איש השנה" שלי. כן, סגן ראש העיר ויו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, מיכי אלפר, ״עוכר ישראל״.

במהלך כל השנים אלו המסרים שטפטפו לי באוזניים כל מיני אינטרסנטים שרק רצו להבאיש את ריחו בעיני, ולבושתי אומר שלא אחת הם הצליחו במשימתם. אלא שמדי פעם, כשפגשתי אותו באקראי, הצטיירה לי דמות הפוכה לחלוטין מכל הנאמר עליו, וזה לא הסתדר לי: דיבורו הרך, השיחה הנעימה והסדורה, דברי ההיגיון שיצאו מפיו, הנועם, האהבה הרבה למגזר שאותו הוא מייצג, הנאמנות לדרך הציבורית שלו – כל אלה לא התיישרו עם כל מה שסיפרו לי עליו. "הוא עובד עליך, כמו שהוא עובד על כולם", אמרו לי כשטענתי שבעיני אלפר מצטייר כאדם אחר. "הוא מומחה במתק שפתיים, הוא נחש מתחת לקש, הוא רמאי שמעולם לא נתפס דובר אמת; הוא הגיע לחיפה מבחוץ ורוצה להביא חרדים לגור כאן ולהבריח חילונים. הוא יהפוך את חיפה לחרדית, תראו מה הוא עשה עם ההשתלטות על הישיבה בשכונת בגין במרומי הכרמל!", זה מה ששמעתי מ״מקורבי״ במשך יותר משש שנים. ואני, לא עשיתי מספיק כדי לגלות שלא תמיד הדברים הנאמרים הם גם נכונים.
כשביקשתי לבחור את איש השנה, לא הייתי יכול להימלט מהעובדה שבאופן טבעי הזכאית לתואר היא ראש העיר, ד״ר עינת קליש-רותם – האישה הראשונה שנבחרה כאן לתפקיד, למרות שהתמודדה מול ראש עיר שכיהן במשך שלוש קדנציות. אבל, אמרתי לעצמי, זה יותר מדי צפוי. אני רוצה לחפש דמות שהתואר מגיע לה מבלי שעשתה רעש וצלצולים, בלי לעבוד למען הפרס, אלא מתוך העשייה היומיומית, ה"אני מאמין", השאיפה להגשים חזון ודרך עבודה סיזיפית וכפוית טובה. וכך הגעתי למיכי אלפר. הרב מיכאל אלפר.

מי אתה, מיכאל אלפר? בניגוד למה שמנסים לטפטף לנו, אלפר הוא לא אורח שהגיע לאחרונה לחיפה. הוא מתגורר בעיר כבר יותר מ-20 שנה; הוא אבא לעשרה (!) ילדים; ונבחר ציבור כבר עשר שנים, שבהן הוא דואג לקהילה שאותה הוא מייצג, פלג של החרדים, ועומד בראש סיעה בשם "דגל לתושב". אלפר הוא איש עסקים ממולח שהפך לשליח ציבור בפקודת הרב, אך לקח איתו לדרך את ארגז הכלים מעולם העסקי, ורואה בכל משימה עסקה שיש להשלימה בכל מחיר. לפעמים, גם אם זה מצריך קיצורי דרך או עיגול פינות.

וכן, זה קרה לו לאחרונה, כשניסה לרגע לחזור ולהיות איש עסקים בתחום הציבורי, ונכשל. לפני שנה וחצי ישב אצלי אלפר במשרד. הוא בא לשוחח איתי על מצב התושבים החרדים המקופחים בעיר מבחינת תשתיות, חינוך ותקציבים. כאב לי לשמוע את הדברים, כי זו היתה הפעם הראשונה שהוא שטח אותם בפני. מי מכם לא היה זז בכיסאו בחוסר נוחות אם היה שומע שבקרית שמואל, למשל, יש כיתת לימוד בתוך מחסן כלים ולומדים בה כ-40 תלמידים? אלפר הודיע לי אז, ואני זוכר מילה במילה: ״יונה יהב לא יהיה ראש העיר הבא״. שאלתי אותו, מהיכן הוא שואב את הביטחון הזה? ואני מכיר את הדם הרע הזורם כנהרות ביניהם לא מעט שנים. ״הוא לא יהיה ראש העיר של חיפה״, חזר אלפר על משנתו, והפעם באופן נחרץ יותר. מאז לא ראיתי אותו, אלא רק ממש בסמוך ליום הבחירות.

שידרתי אז תוכנית שבועית בשם ״הנבחרים״ שבה ראיינתי את ראשי הסיעות המתמודדות למועצת העיר, כדי לחשוף אותם בפני הציבור הרחב. כמובן שממטה קליש אסרו על כולם להתראיין (עד היום ה"חוכמה" הזו נמשכת והפלא ופלא, העולם עוד סב על צירו, אתם מאמינים?). דווקא אלפר, שכבר היה מחובר אל הגברת חזק, החליט כן להתראיין כי הבטחתי לו שהריאיון יהיה הוגן והגון. וכך היה.

מיכי אלפר מצביע | צילום: רדיו חיפה
מיכי אלפר מצביע, בחירות 2018 | צילום: רדיו חיפה

במהלך הריאיון שוב פגשתי בצעיר הדור, לבוש כמיטב צו האופנה החרדי, בעל סבר פנים נאות, עיניים כחולות, דיבור רך, לא מתלהם, גם כשאומר דברים קשים נגד ראש העיר הקודם והגם שידעתי שהוא מתעב אותו, כי הוא הפר הסכם קואליציוני למנותו לסגן ראש עיר. במשך כל הריאיון לא הצלחתי להבין איך יהב, פוליטיקאי כל כך מנוסה, לא מצא כל השנים דרכים להשלים עם אלפר ולעמוד בהבטחתו אליו למנותו כסגן ראש העיר. הרי יהב לא תמים והוא יכול היה לתאר לעצמו שאריה שבע לא מתנהג כמו אריה מורעב בכלובו. לא הבנתי איך יהב לא קרא את המפה ולא מצא דרכים לפייס אותו. אני מעריך שאם יהב היה עושה שולם עם כמה מהצ׳ילבות שלו, הוא היה היום ראש עיר מכהן.

נחזור לאלפר. במהלך הריאיון הוא כל הזמן ניסה, ואף הצליח, לשכנע אותי שפני החרדים אינם למלחמת אחים; הם רוצים לחיות ביחד איתנו, החילונים, אבל מבקשים לקבל זכויות שוות, כמו למשל מספר התלמידים בכיתות, מספר כיתות הלימוד והגנים ותיקון תשתיות, ממש כמו לכל אזרח. כשדיברנו על הכוח האדיר שהוא הולך לקבל מקליש, בהסכם הקואליציוני שנראה אז הזוי למי שבקושי יביא מנדט אחד, הוא הסביר לי שאין רבים בעיר הזו עם ניסיון ארוך שנים בוועדה המקומית כמו שיש לו, אז מדוע לפסול אותו לתפקיד? כי הוא חרדי עם כיפה וציציות? כי מעולם לא היה חרדי בתפקיד הזה קודם?

אז ניסיתי לתקוף אותו בשאלות הנובעות מההרכב הקואליציוני המסתמן, כמו למשל איך יישב עם מרצ באותה קואליציה כשהם, למשל, דורשים להפעיל את הכרמלית בשבת. אלפר דיבר על הסטטוס קוו. "הסטטוס קוו לא ייפגע בכלום", אמר. "יש מצעד הגאווה בחיפה", הקשיתי, "איך תוכל לחיות עם זה?". "היום יש מצעד גאווה?", הוא שאל, ואני עניתי "כמובן". "אז ימשיך להיות", ענה אלפר בשלווה. ואכן, לפני כמה שבועות צעד מצעד גאווה גדול בכרמל, כפי שהתחייב. אחר כך הוא דיבר על שישה מבנים פנויים, לדבריו, בהדר, שאותם הוא רוצה להעביר לחינוך החרדי. כבר אז הוא התחיל לרקום את התוכנית לביצוע, אבל היא נפלה בגלל הניסיון שלו לעיגול פינות וללכת בדרכים חריגות ומשונות. הוא דיבר על חבירתו לקליש, על היושרה, האמינות, המנהיגות שלה, ועל כך שיעשה הכל כדי שהיא תנצח. נתתי לו לדבר ולא צינזרתי ולו מילה אחת, כהבטחתי אליו.

אני מודה ומתוודה, שיצאתי עם דעה שונה על הבחור שמכרו לנו אותו כעוכר העיר, כמי שמנסה וינסה לפרק אותה, שייבא אלפי חרדים מבחוץ, שיבריח צעירים ובקיצור, שיהפוך את חיפה לעיר חרדית. יצאתי עם רושם הפוך ואף אמרתי לו זאת בשידור. כשאלפר יצא מהאולפן אמרתי לעצמי, או אני שיכור או מטומטם והוא שחקן תאטרון אלוף, או שעבדו עלי כל השנים. אבל הרגשתי, שזה לא האלפר שלו ציפיתי.

מאז אותו ריאיון נעלמו עקבותיו. הוא סירב להתראיין (אני מניח שבמצוות הרבה), המעיט להיחשף, בישיבות מועצה נדם קולו; אבל מאחורי הקלעים ובוועדות השונות שבהן הוא פעיל, התחיל לעבוד למען העיר ולטובת קהילתו. בדרך הוא גם ניסה לעבוד קצת עלינו ועל משרד הפנים בפרשת המבנים הפנויים בהדר, אבל מי מאיתנו מצליח ב-100 אחוז? לזכותה של הגברת קליש יש לומר, שלמרות הדרך העקומה שבה הלך אלפר, היא נתנה לו לעבוד כפי שהבטיחה.

החלטתי להעניק למיכי אלפר את תואר איש השנה שלי כי הוא דבק במילה שלו, דבק במשימה, הגן ונלחם לטובת צאן מרעיתו, וגם על פעילותו הסיזיפית כיו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה וראש מינהל התכנון. אני שומע בעיקר דברים טובים וחושב שדווקא איש כמו אלפר יוכל לעזור לחיפה לחזור לימיה הטובים כעיר בלי שסעים בחברה, בלי דעות קדומות ויחסי רעות טובים בין פלגיה והעמים החיים בה. דווקא מאלפר, שציירו לי אותו כנביא הזעם והחורבן, אני מצפה שיעשה את מה שהגברת קליש עושה להפך. היא מפצלת, מתסיסה, מסכסכת, מתנשאת, משמיצה, מתעלמת. דווקא מאלפר אני מצפה להפוך את המושג "עם ישראל ערבים זה לזה", או חברים זה לזה, למציאות. בשקט בשקט הוא מבסס את מעמדו ואני מקווה שבשנה הבאה ייקח על עצמו מה ששאר סגני ראש העיר לא עושים – השמירה על דו הקיום, על הדמוקרטיה ועל ייחודה של חיפה כעיר פלורליסטית דמוקרטית. כן, אלפר החרדי המפחיד, זה שאיימו עלינו שיפרק את העיר, דווקא ממנו אני מצפה לעשות שלום עלינו ועל כל ישראל. ונאמר אמן ושנה טובה.

מיכי אלפר | צילום: רדיו חיפה
מיכי אלפר באולפן "הנבחרים", אוקטובר 2018 | צילום: רדיו חיפה