המתנגדים – בהם רשות נחל הקישון, חברי מועצה מסיעת "הירוקים", החברה להגנת הטבע ועמותת "צלול" – טוענים בין השאר כי במקום מתחם אספלט לאחסון מכולות, יש להקים פארק לרווחת התושבים
אתמול (שלישי) חלף המועד האחרון להגשת התנגדויות לתוכנית המתחם הלוגיסטי של חברת נמלי ישראל (חנ"י). בין המתנגדים – רשות נחל הקישון, באמצעות המנכ"לית שרון נסים; חברי מועצת העיר חיפה, אביהו האן ומוטי בליצבלאו ("הירוקים"); האדריכלים מיכה רטנר ושמואל גלבהרט; החברה להגנת הטבע ועמותת צלול.
בהתנגדות שהגישה רשות נחל הקישון נכתב, בין השאר, כי התוכנית המוצעת הופכת את מרחב הקישון לאזור של מחסני ענק ומשטחי אספלט לאחסון מכולות, במקום שראוי להקים בו פארק רחב ידיים לטובת תושבי מטרופולין חיפה.
בהתנגדותה דורשת המנכ"לית נסים, כי ייעוד הקרקע לאחסנה והמכלה בתאי השטח הצמודים לקישון יבוטל, ושטחים אלו יצורפו לתחום פארק מורד נחל הקישון, כאשר כל שטח תפעולי יחויב ברצועת הפרדה בינו לבין המרחב הפתוח.
עוד דורשת הרשות, כי לתוכנית תתווסף התניה ולפיה שטח עורף הנמל לא יפותח כל עוד לא פותח פארק מורד נחל הקישון. הרשות טוענת לכל אורך הדרך, כי לחברת נמלי ישראל יש חלופות אחרות במרחב לאחסנת מכולות ולהקמת מחסנים לוגיסטיים, בעוד שלנחל ולסביבתו אין תחליף. על כן, טוענת הרשות כי יש לדחות את תוכנית חברת נמלי ישראל ולצרף את השטחים הללו לשטחי הפארק.
בהתנגדות שהגישו האן ובליצבלאו נטען, בין השאר, כי "תוכנית מתחם לוגיסטי נמלי ישראל היא אחת מכמה תוכניות שמקדמת חנ"י לפי שיטת הסלמי וללא ראייה כוללת של השפעות סביבתיות של כלל התוכניות על המרחב, שבו כלולים גם נחל הקישון ושטחים בעלי ערך ביולוגי אדיר וייחודי. מרחב המפרץ אינו מקשה אחת אלא אוסף של מפעלים מזהמים – כ-26 מהם מוגדרים על פי חוק אוויר נקי כבעלי סיכון גבוה, ונמצאים ברשימה A של מפעלים שיש עליהם פיקוח רצוף ושעליהם לקבל היתרי פליטה והיתרי רעלים כדי לפעול במפרץ".
נוסף על כך נטען, כי למפעלים אלו הנמל בעצמו מייצר זיהום ופליטות מזהמות מאוניות, ממתקנים להפעלה ומשינוע מטענים מהאוניות ואליהן, ממשאיות ומרכבות. כאשר נפח התנועה עולה, עולה רמות הפליטות המזהמות מכלי התחבורה השונים הנעים בצירי התנועה במפרץ. מהוראות התווכנית בסעיפים שונים נרשמו תנאים כלליים על נקיטת אמצעי זהירות מכלי שיט, למניעת זיהום של הקרקע והים, תנאים לאחסון חומרים מסוכנים בשטחים העורפיים במקומות סגורים – לרבות איגום לאיסוף נוזלים במקרה של דליפות.
עוד מציינים המתנגדים, כי הפיקוח למניעת זיהום אוויר מאוניות אינו רלוונטי, משום שלא הושלמה בארץ החקיקה של הטמעת סעיף 6, העוסק במניעת זיהום אוויר מאוניות, מאמנת מרפול – אמנה בינלאומית העוסקת במניעת זיהומים שונים מאוניות. כמו כן, בתוכנית עורף הנמל יש ריבוי מוגזם ועצום של שטחים לוגיסטיים, שלמעשה מונעים שימושים נוספים איכותיים יותר בהיבטי מסחר, תיירות, תרבות ופנאי.
כתבות נוספות
