על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, חובות התאטרון שנוסד לפני 27 שנה עומד על כ-11 מיליון שקל: "45 מתוך 48 עובדים הוצאו לחל"ת ולא שבו לעבודה; לא ניתן לקיים פעילות"

אודיה שווץ פרסום: 18:31 - 02/07/20
פעולות החיטוי באולם, מרץ 2020 | צילום: תאטרון הצפון
פעולות החיטוי באולם, מרץ 2020 | צילום: תאטרון הצפון

האם אחרי כמעט שלושה עשורים תאטרון הצפון בדרך לסגירה? חברת תאטרון הצפון–מרכז אמניות הבמה מבקשת מבית המשפט המחוזי בחיפה להורות על מתן צו פתיחת הליכים ועל מינוי נאמן זמני, שיפעל לאיתור רוכש לתאטרון.

על פי הבקשה, חובותיו של התאטרון עומדים על כ-11 מיליון שקל: כארבעה מיליון שקל ללקוחות שרכשו מנויים לעונה הבאה, כ-2.5 מיליון שקל לספקים, כ-1.5 מיליון שקל לבנק הפועלים, כחצי מיליון שקל לעובדים, וכרבע מיליון שקל לבנק לאומי. בנוסף, חובו של התאטרון בהלוואות בעלים מסתכם בכשני מיליון שקל, להם יש להוסיף ערבויות של בעלי המניות לבנקים, בסך של כ-1.75 מיליון שקל.

עוד עולה מהבקשה, כי עד פרוץ משבר הקורונה העסיק התאטרון 48 עובדים – 45 מהם הוצאו לחל"ת וטרם שבו לעבודתם.

בנימוקים לבקשה נטען, כי חלק מהגירעון נובע מהקמת היכל התאטרון בקרית מוצקין. "בעוד שזה, כמו גם תאטרונים אחרים בחיפה ובסביבתה, נהנה מתקציבי עירייה ומתקציבי משרד התרבות, תאטרון הצפון, המאוגד כחברה בע"מ, אינו זכאי, לכאורה, ועל כל פנים אינו מקבל, כל תקציב או מימון ציבורי כלשהו. פרט לכך שתאטרון מוצקין נגס באופן טבעי במספר מנויי התאטרון, הרי שהסבסוד שממנו הוא נהנה באמצעות תקציב משמעותי מעיריית קרית מוצקין אפשר לו להתחרות באופן אגרסיבי על ידי הורדת מחיר המנויים באופן משמעותי".

עוד נכתב, כי "גם ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצבו הכלכלי של התאטרון שלא מן המשופרים, בלשון המעטה, והוא היה מצוי במחנק תזרימי שהביא אותו, כאמור, ליטול מפעם לפעם הלוואות גישור מבעלי המניות. מאז פרוץ המגפה וסגירת שעריו, הולך הגירעון שבו מצוי התאטרון ומעמיק.

"אמנם במהלך חודש יוני, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, ניתן היתר לקיים פעילות תרבות לעד 500 איש, אך לא זאת בלבד שהעלאת הצגה עבור 500 איש בלבד היא הפסדית עבור התאטרון, ובפרט לנוכח דרישות משרד הבריאות, שמשמעותן הכפלת כוח האדם מטעם התאטרון, לנוכח העלייה במספר החולים המאומתים מדי יום הופחת ההיתר לקיום פעולות תרבות ל-250 איש בלבד.

"בסאגה שמסתכמת לכדי אבסורד ממש, מאמצי התאטרון, באמצעות המנכ"לית, לקבל סיוע ממשרד התרבות ו/או מהרשות המקומית, העלו חרס. אפילו הניסיון לקבל סיוע ממשרד האוצר, כפי שזכאיות לקבל חברות מסחריות בעלות היקף הכנסות כשל התאטרון, לא צלחו. תחילה פעלה מנכ"לית התאטרון לנסות ולקבל סיוע באמצעות תקציב של כ-200 מיליון שקל, שהוקצה לשם כך על ידי משרד התרבות והמיועד למוסדות תרבות שמפיקים מופעי תרבות בעצמם, וזאת בשונה מתאטרון הצפון, שמשמש היכל תרבות ורוכש הצגות שמופקות על ידי תאטרונים יוצרים שונים בארץ.

תאטרון הצפון | צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה
תאטרון הצפון | צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה

"משרד התרבות טען, כי תאטרון הצפון אינו נכנס בגדר התרבות המתוקצבת. עוד עשתה מנכ"לית התאטרון מאמצים לקבל סיוע באמצעות כ-40 מיליון שקל שהקצה משרד התרבות לסייע להיכלי תרבות באמצעות הרשויות המקומיות, אך נענתה שתקציב זה יועד לתאטרון שפועל מטעם עיריית חיפה, וזאת אף שתאטרון חיפה נמנה עם הזכאים לקבלת התקציב ממשרד התרבות עבור תאטרונים יוצרים. לבסוף, אפילו הניסיון לקבל סיוע בסך של 400,000 שקל, שהוקצה על ידי משרד האוצר לכל חברה בעלת הכנסה שנתית כשל התאטרון, נדחה מכיוון שהתאטרון הוא אמנם חברה בע"מ, אך מוגדר לצורכי מע"מ כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). לבסוף, ולאחר מאמצים בלתי נלאים, נאותו הגורמים המטפלים במשרד האוצר לאשר לתאטרון סיוע בסך 150 אלף שקל, אך זה מבושש ונכון למועד הגשת בקשה זו ובחלוף יותר מארבעה חודשים מאז פרוץ המשבר לא התקבל".

על רקע זה, נכתב בבקשה, "לא ניתן לקיים את פעילות התאטרון, אלא באופן גירעוני; אך לאחר שנים שבהן העמידו לתאטרון הלוואות ומימנו את פעילותו הגירעונית, שעה שמנגד ממומנים התאטרונים השכנים מתקציבים ציבוריים, הגיעו בעלי המניות לכלל החלטה שהם אינם מעוניינים עוד להוסיף ולהזרים עוד ועוד כספים לצורך המשך הפעלה הגירעונית של התאטרון. לנוכח הכספים הרבים שכבר השקיעו בעלי המניות ולא יושבו לידיהם, בסך של כשני מיליון שקלים, והסכומים שבערבותם האישית, בסך של כ-1.75 מיליון שקל, הם אינם נכונים עוד להשקיע כספים לצורך הניסיונות להציל את התאטרון. ומכאן בקשה זו – לפירוק התאטרון.

"אין בשלב זה מימון לקיים הליך שיקום של התאטרון, אך בעלי המניות סבורים כי ייתכן שיעלה בידי נאמן שימונה להצליח למכור את התאטרון ואולי להותירו כעסק חי. בהתאם להוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק, רשאי התאטרון לבקש את פירוקו שלו בעצמו מחמת חדלות הפירעון והחובות. אשר על כן, מתבקש בית המשפט ליתן צו לפתיחת הליכים ולהורות על מינוי נאמן לתאטרון".

מנכ"לית היכל התאטרון בקרית מוצקין, דפנה צורי מסרה בתגובה: "כואב לי מאוד שמפעל תרבות גדול כל כך נסגר. הקורונה פגעה אנושות בעסקים רבים, וכאחת שחיה תרבות 24 שעות ביממה, אני רק יכולה להצטער על כך. עם זאת, עלי לציין שהיכל התאטרון במוצקין אינו נתמך על ידי משרד התרבות, ומקבל תקציב זעום ביותר מרשת המתנ"סים העירונית.

"הקהל בחר להגיע בהמוניו להיכל התאטרון במוצקין כי שינינו את כללי המשחק. הבאנו מבחר גדול של הצגות, המקום חדש ומרווח, המחירים היו דומים מאוד. צר לי שהבעלים מפנים אצבע מאשימה לאחרים, בזמן שהיו צריכים להפנות אותה לעצמם. "היכל התאטרון ימשיך לשרת את אלפי לקוחותיו ולהוות מרכז התרבות של חיפה והצפון, כמו שהוא עושה ב-11 השנים האחרונות".

LIVE

00:00 - 07:00
המוזיקה של רדיו חיפה
08:00 - 09:00
אפי לשבת
09:00 - 18:00
להיטים לנצח
18:30 - 06:00
המוסיקה של רדיו חיפה