עינת קליש הגישה לחברי ועדת המנכ"לים נייר עמדה מקיף, המפרט את הסכנות הטמונות בהמשך קיומה של התעשייה במפרץ חיפה
"תושבי המטרופולין משלמים בבריאותם על הימצאותה של תעשייה פטרוכימית בלב מפרץ חיפה. אם ממשלת ישראל לא תקבל החלטה על פינוי התעשייה המזהמת, יהיה צורך בפינוי אוכלוסייה, שכן שני אלו אינם יכולים לדור יותר בכפיפה אחת". כך אמרה היום (שני) ראש עיריית חיפה לחברי הוועדה הבין-משרדית בנושא פיתוח וקידום מפרץ חיפה, שביקרה בעיר.
קליש הגישה לוועדה נייר עמדה מקיף, המפרט את הסכנות הסביבתיות והבריאותיות הטמונות בהמשך קיומה של תעשייה פטרוכימית במפרץ חיפה, לצד הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בפינוייה.
"במשך שנים רבות מפרץ חיפה מתפקד כחצר האחורית של מדינת ישראל, ועד היום ממשיכות להתבסס בו תעשיות לאומיות מזהמות", אמרה, "גם גורמי הפיקוח והאכיפה לא הצליחו לרסן ולמתן את מפגעי זיהום האוויר בצורה משמעותית דיה ועל כן, רק החלטה על סגירה יעילה ומסודרת של התעשייה הכבדה והמזהמת תוכל לייצר את השינוי הנדרש.
"את המחיר להימצאות המפעלים משלמים תושבי מטרופולין חיפה בבריאותם. זיהום האוויר הוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם לתחלואה. נתוני משרד הבריאות מצביעים גם הם על תחלואה עודפת בחיפה במגוון נרחב של מחלות".
קליש שבה ואמרה, כי אין צורך במחקרים נוספים על מנת להוכיח שהאזור סובל מזיהום אוויר קשה כתוצאה מקיומה של התעשייה הכבדה במפרץ, וכי רק הוצאתם של המפעלים תאפשר לתושבי המטרופולין לנשום אוויר נקי. "לשם כך, נדרשת החלטה פוליטית ואמיצה, ולא עוד דוחות או ועדות", הוסיפה.
"לדימוי של המפרץ כמזוהם וחולה יש השפעה ישירה על חוסר האטרקטיביות הנדלנית שלו, ערכי השוק הנמוכים לתעסוקה ולמגורים הנגזרים מכך מאיצים את הידרדרות את האזור כולו. לצד כל אלה, מציין המסמך כי האיום מהמשך פעילותה של התעשייה המזהמת אינו רק על בריאותם של תושבי המטרופולין אלא גם על עתידו הכלכלי. בפינוי התעשייה המזהמת טמון פוטנציאל כלכלי, הן במונחים תעסוקתיים והן במונחים של כלכלת העיר בטווח הקצר והארוך".
במסמך מפורטות הפעולות הנדרשות לשינוי פני חיפה והמטרופולין, בהן החלטה חד משמעית על סגירת בזן ופינוי התעשייה הפטרוכימית תוך קביעת לוחות זמנים; הכנת תוכנית מתכללת (דוגמת "מפרץ החדשנות"), המאזנת את האינטרסים השונים במפרץ ורואה את טובת הציבור ובריאותו לנגד עיניה; איתור מיקומים לאחסון מכלי תזקיקים כתחליף לחוות תשן ולפעילות בזן בפריסה ארצית; עצירת התוכניות המוקדמות בימים אלה בוועדה לתשתיות לאומיות לנמלי דלקים, עד קבלת החלטות לגבי עתיד התשתיות בראייה כוללת; קידום ביצוע פרויקט הכפלת ומנהור מסילת החוף, דרך חיפה, עד שנת 2030 על מנת לשפר את הנגישות למפרץ ואת תפקודו המטרופוליני; במקביל, קידום פרויקט הרכבת הקלה חיפה-נצרת, על מסילת הרכבת המתפנה עד למבואות טירת כרמל, על מנת לקשור את המטרופולין מצפון לדרום; קידום תוכנית "חזית הים", עם פעולות להפרטת נמל חיפה, לחיזוק הכלכלה העירונית, תוך הבטחת השמירה של שטח זה נקי מחומרים מסוכנים, כולל הוצאת חוות המכלים ההיסטורית, ה-20 אקרס ונמל הדלק הישן; חיזוק מנועי צמיחה ברי קיימא, להם פוטנציאל גידול משמעותי, כמו מרכז לאומי לחדשנות וכלכלה כחולה.
כתבות נוספות
