מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ובחן את אופן ניהול משבר הקורונה, מצא שלציבור אין סבלנות לחכות 30 שנה. וגם: מדוע מומחים המבקרים את משרד הבריאות מסכנים בעיקר את עצמם?
60 אחוז מהציבור הישראלי יתקשה לבטוח בממשלה, כל עוד הפרוטוקולים של קבינט הקורונה יישארו חסויים למשך 30 שנה. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת "Risk Management and Healthcare Policy". עוד עלה מהמחקר, כי כמחצית מהציבור סבור שמומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות, מסכנים בכך את הקריירה שלהם. "המחלוקת המדעית בין המומחים יכולה לתת למקבלי ההחלטות את הכלים להבין את מורכבות הבעיה, ולכן יש חשיבות בהקשבה לכל העמדות, גם לאלה המבקרות את העמדות הרשמיות של המערכת", אומרת פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, ראשת מגמת קידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר. חוסר הוודאות בעת ניהול משבר הקורונה בשנה החולפת, שבא לידי ביטוי גם בימים אלה, בהם עולה החשש מהתפרצות מחודשת של המגפה, והפולמוס סביב מתן חיסון לילדים בגיל 12 עד 15, מתנהל באופן פומבי בכל אמצעי התקשורת וברשתות החברתיות".
לדברי החוקרות, נמצאו במחקר שתי גישות בולטות לטיפול בסוגיות שונות הקשורות בניהול המשבר הבריאותי של הקורונה: הראשונה, הקואליציונית, היא זו של אנשי משרד הבריאות, הוועדות השונות המייעצות לו ולממשלה, וקבינט הקורונה. השנייה, האופוזיציונית, היא זו של קבוצות או יחידים, המורכבת מאנשי מקצוע שונים כגון מודל היגיון בריא ומועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה. במחקר הנוכחי, שנערך בין נובמבר 2020 לפברואר 2021 – כלומר, לפני השבעתה של הממשלה החדשה, ביקשו פרופ' גסר-אדלסבורג, הדוקטורנטית רנא חג'אזי מבית הספר לבריאות הציבור, וד"ר מינה צמח לבחון את עמדות הציבור בנוגע לעמדות המומחים השונים בנושא משבר הקורונה, וההנחיות השונות הניתנות לציבור.
במחקר – שנעשה באמצעות שיטות מחקר משולבות, איכותניות וכמותניות – רואיינו 924 משתתפים ונדגמו 435 ידיעות ממסיבות עיתונאים, ראיונות בתקשורת, מכתבים רשמיים, פוסטים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה והנחיות רשמיות של הממשלה, שהיו שנויים במחלוקת.
מתוצאות המחקר עולה, כי 47 אחוז מהציבור סברו שמומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות מסכנים בכך את הקריירה שלהם. עוד נמצא, כי 41 אחוז מהציבור האמינו באופן שווה למומחי בריאות המייעצים למשרדי הממשלה בנושא הקורונה ולמומחים שמבקרים אותם, בעוד 11 אחוז לא האמינו לאף אחד מהם.
תמיכת הציבור בממשלה היתה בנושאים הקשורים בחיסונים, ואילו התמיכה במומחים המתנגדים למדיניות משרד הבריאות היתה בנושאים הקשורים בהשלכות של הסגרים ובשקיפות. כך, לדוגמא, בנושא החיסונים, 68 אחוז מהציבור סברו שלא ניתן להשיג חיסון עדר באופן טבעי, ללא החיסון של פייזר נגד הקורונה; 72 אחוז מהציבור סברו שהחיסון יגן עליהם מהידבקות בקורונה; ו-85 אחוז סברו שחשוב לחסן אנשים בני 65 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון. למרות תמיכה גבוהה זו בנושאי החיסונים, עדיין 60 אחוז מהציבור סברו כי הממשלה לא הציגה להם את החסרונות של החיסונים נגד הקורונה.
מאידך, לגבי ההשלכות של הסגרים, 87 אחוז סברו שהילדים סבלו בתקופה שבתי הספר היו סגורים; 64 אחוז מהציבור סברו שהנזק לכלכלת המדינה כתוצאה מהסגרים והמגבלות פגעו בה יותר מאשר הקורונה עצמה; ו-63 אחוז מהציבור סברו שהסגרים והמגבלות פגעו בבריאות הנפשית של הציבור יותר מאשר הקורונה עצמה.
"חשוב לעודד מחלוקת וחילוקי דעות על מנת לערער על חשיבה ולמנוע תפיסות מוטעות והשקפות דוגמטיות", סיכמו החוקרות,, "אנחנו מציעות שלחשיבה מחודשת יכולה להיות השפעה בשני מישורים: הראשון כולל שילוב מומחים ממדעי ההתנהגות, שיכולים להראות לוועדות כיצד הן מנהלות את המחלוקת ולהמליץ על שיטות דיון דיאלקטיות; השנייה כוללת מתן חשיפה עקבית למומחים מהאופוזיציה, שיכולים להשמיע את דעותיהם ללא חשש, ובכך לאתגר את המערכת לחשוב ולהסיק מסקנות".
כתבות נוספות
