המשפחה והחברים חגגו יום הולדת 27 עצוב לאלעד ריבן ז"ל, שנספה באסון הכרמל. אמו, צביה: "צריך לזכור ולהזכיר. אני לעולם לא אשכח, אבל אני דואגת שיזכרו"

אודיה שווץ פרסום: 21:16 - 21/10/21
מצגת לזכרו של אלעד ריבן ז"ל | צילום: משה נזרי
מצגת לזכרו של אלעד ריבן ז"ל | צילום: משה נזרי

אסון הכרמל בשנת 2010 גבה את חייהם של 44 בני אדם. אחד מהם, אלעד ריבן, היה רק בן 16 בעת האירוע. כחניך בצופי אש, ריבן לא היסס ומיהר לסייע לכוחות בשטח, שנאבקו באש. שם, על ההר הבוער, קיפח ריבן את חייו.

אלמלא אותה תעוזה ואומץ שהפגין אז, כשרץ אל תוך הלהבות, היה אמור ריבן לחגוג אתמול את יום הולדתו ה-27. לפני שש שנים, מפגש בין מנהלת בית יד לבנים בחיפה, נטע דוברין לאמו של אלעד ז״ל, צביה ריבן הוליד מסורת של אירוע לציון יום הולדתו.

״נפגשנו כשבועיים אחרי שנכנסתי לתפקיד״, נזכרת דוברין, ״זה היה באירוע שבו נקראה על שם אלעד הספריה שנמצאת בקומה השנייה. מאותו ערב מרגש, נפשי נקשרה בנפשה״.

אמש הן נפגשו שוב, ואיתם כמיטב המסורת שהתפתחה גם חבריו של אלעד ז״ל, בני משפחתו, מורים מבית הספר הריאלי שבו למד, ונציגים מהרשות הארצית לכבאות והצלה וצופי האש – וחגגו יומולדת לילד שלעולם יישאר בן 16.

צביה ריבן ונטע דוברין | משה נזרי
צביה ריבן ונטע דוברין | משה נזרי

"אתמול ציינו יום הולדת לאלעד", סיפרה היום צביה ריבן, "כל שנה, מאז שפתחנו ספריה על שמו, עושים אירוע לזכרו ביום ההולדת שלו, כמעט חודש וקצת לפני האזכרה. אני מביאה הרצאות מעניינות או סיפורים אישיים מרגשים על התמודדות ואובדן, ואתמול היה על טכנולוגיות וחדשנות.

"דיברתי על כך שאנשים חושבים שהזמן מרפא. זו המחשבה של האדם הרגיל, שלא חווה שכול. ההרגשה היא ששוכחים, אבל בשכול זה לא מרפא, רק מחמיר עם השנים. לחשוב שאלעד היה צריך להיות בן 27, מה היה עושה, כמה ילדים היו לו, במה היה עובד, בטח סיים את הצבא. בסופו של עניין, הוא אפילו לא קיבל תעודת בגרות שכל כך רצה.

מה עושים החברים של אלעד היום?

"לומדים או סיימו, מעט התחתנו. תמיד הם באים, לפעמים גם עם ההורים. יש לי קשר מצוין עם הרבה הורים. זה מאוד מרגש. אמרתי שצריך לזכור ולהזכיר. אני לעולם לא אשכח, אבל אני דואגת שיזכרו. אחרי הערב הזה כל אחד חוזר לעניינו, יש כאלה שכל יום חושבים על אלעד".

מצגת לזכרו של אלעד ריבן | משה נזרי
מצגת לזכרו של אלעד ריבן | משה נזרי