מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי בתנאים מסוימים התושבים יעדיפו לשלם יותר בארנונה תמורת טיפול בתופעה. האם נשים מעדיפות לשלם יותר מגברים ואיך השיבו מצביעי קליש?

אודיה שווץ פרסום: 14:34 - 07/11/22
חזירים בחיפה | צילום: עומר מוזר
חזירים בחיפה | צילום: עומר מוזר

עד כמה תופעת החזירים מטרידה את תושבי חיפה? כמחצית מהתושבים היו מעדיפים בתנאים מסוימים לשלם יותר ארנונה כדי שהעירייה תפעיל תכנית למיגור תופעת החזירים ברחובות. כך מצא מחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה בסוף שנת 2020.

את המחקר ערך פרופסור איתי בארי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטה במסגרת מחקר רב שנתי, ובו השתתפו 500 מתושבי חיפה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בעיר. המחקר עוסק בניהול משבר עירוני הנוגע ביחסי הגומלין שבין חיות-בר ואנשים, ובהשפעתם על הפוליטיקה והכלכלה המקומית.

האוניברסיטה מבהירה כי לא מדובר בקריאה להעלות את הארנונה של תושבי העיר אך היא טוענת כי הם מעידים על מידת הפגיעה, החשיבות והדחיפות שתושבי חיפה מייחסים לחזירי הבר. עוד צוין כי בשנים האחרונות עלה שיעור התושבים שחשו פגיעה מהחזירים (מ-6% בסוף שנת 2019, ל-14% בסוף 2020 ועד 29% בסוף 2021).

במהלך המחקר נאמר למשתתפים כי העירייה שוקלת להוציא לפועל חלופות למיגור תופעת החזיקים ברחובות והיא שוקלת בעקבות כך להעלות את הארנונה לצורך מימון פעולות העירייה. הוצגו להם שלושה חלופות:

-תכנית מלאה הכוללת 9 פעולות למניעה ותגובה: כמו הגבלת מקורות מזון, קיבוע פחים, תגבור מערך הניקיון וסיירת מתנדבים.

מכבי קרית מוצקין 320_100

-תכנית חלקית הכוללת 3 פעולות תגובה: תגבור מערך הניקיון; קו חירום 24/7; וסיירת מתנדבים.

-אי התערבות של העירייה בחזירי הבר.

לכל חלופה הוצמד צג מחיר (תוספת הארנונה לחודש לטובת המימון), החל מתוספת של 0 ש"ח לחודש (במקרה של אי-התערבות), תוספת של 20/50/100 ש"ח לחודש ועד תוספת של 200 ש"ח לחודש.

אוניברסיטת חיפה | צילום: אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה | צילום: אוניברסיטת חיפה

גברים או נשים – מי מעדיף לשלם יותר?

המחקר מצא כי באופן כללי התושבים מעדיפים לשלם פחות ארנונה, אך נמצא כי לא תמיד התושבים העדיפו לשלם את המחיר הנמוך ביותר שהוצע להם. בתנאים מסוימים כמעט מחצית מהתושבים (46%) העדיפו תכנית מלאה או חלקית למיגור חזירי הבר ולשלם על כך יותר ארנונה, למרות שהוצגה להם האפשרות של אי התערבות בעלות של 0 ש"ח לחודש.

בנוסף, נמצא כי כשהתושבים התבקשו לשלם פחות הם הסכימו לשלם יותר. כלומר, כאשר הוצגו לנחקרים "מחירים נוחים" – כלומר מקסימום תוספת של 50-100 ש"ח לחודש, יותר תושבים בחרו בתכנית מלאה או חלקית ולשלם על כך יותר מיסי ארנונה.

בחישוב מכליל, נמצא כי החיפאי הממוצע מוכן לשלם כ-19 ש"ח יותר מיסי ארנונה בממוצע לחודש (226 ש"ח יותר ארנונה לשנה) עבור תכנית לטיפול בתופעת חזירי הבר ברחובות העיר. בהכפלת הנתון במספר משקי הבית בעיר – מדובר על תוספת של קרוב ל-20-25 מיליון ש"ח בשנה שהעירייה תכניס.

ממצא נוסף הוא כי נשים מעדיפות לשלם יותר מגברים וככל שהנחקר הוא יותר ימני בדעותיו הפוליטיות, דתי יותר, מרגיש שעומס המיסים החל עליו נמוך יחסית, וחש פגוע יותר מתופעת חזירי הבר – כך הוא מעדיף לשלם יותר מיסי ארנונה ומעדיף אפשרות הכוללת התערבות רחבה יותר בטיפול בחזירים. שמאלנים, חילוניים, אלו שחשים שעומס המיסים החל עליהם גבוה יחסית ומי שנפגע פחות מחזירי הבר – מעדיפים לשלם פחות ולקבל בתמורה פחות התערבות עירונית בתופעה.

בנוסף, נמצא כי תושבים שהצביעו לעינת קליש בבחירות הישירות לרשות העירייה, מעדיפים לשלם יותר ארנונה בתמורה לטיפול בחזירי הבר, זאת בהשוואה למתנגדי קליש. כמו כן, ככל שהמשתתף יותר שבע רצון מהשירותים העירוניים, נותן אמון רב יותר במנהיגות המקומית, תופס את העירייה כאחראית יותר ומושחתת פחות, כך הוא מעדיף לשלם יותר מיסי ארנונה ומעדיף אפשרות הכוללת התערבות רחבה יותר בטיפול בחזירי הבר. ולהיפך – גם במחיר של התערבות מינורית יותר בתופעת חזירי הבר.