למה עד היום אין חוקה לישראל, מדוע הניסיונות לכונן אחת כזו נכשלו, ומה היא צריכה לכלול? פרופסור גד ברזילי, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה מסביר ולא כל כך אופטימי

עומר מוזר פרסום: 11:37 - 31/03/23
פרופסור גד ברזילי, בית המשפט העליון | צילום: דוריתה ראובן, Shutterstock, עיבוד: רדיו חיפה
פרופסור גד ברזילי, בית המשפט העליון | צילום: עופר חג'יוב, Shutterstock, עיבוד: רדיו חיפה

"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאחר מ-1 באוקטובר 1948…".

טקסט זה, הלקוח מתוך מגילת העצמאות, שאף לכונן חוקה לישראל כבר בימיה הראשונים. זה לא קרה. הועדה המכוננת הפכה לכנסת, תאריך היעד הפך לזמן אמורפי, והמדינה הצעירה נשארה ללא חוקה.

יום פתוח בטכניון 728_90

במקום חוקה, שאמורה להתייחס לזכויות אדם המוגנות בחוקה, לקבוע את זהות ואופי המדינה, ולסדר את היחס בין שלושת הרשויות, קיבלנו את 'החלטת הררי' (על שם ח"כ יזהר הררי), של הכנסת הראשונה – התנהלות ישראלית קלאסית בה מחליטים שלא להחליט.

בפשרה פוליטית, שנקבעה בשנת 1950, הוחלט על פריסת החוקה לחלקים – לחוקים נפרדים שנקראים 'חוקי יסוד' וכשתסתיים החקיקה, כל חוקי היסוד יתאגדו לחוקה. החקיקה לא הסתיימה וישראל נשארה עם אזורי ליבה אפורים דוגמת גבולות המדינה, דת ומדינה והפרדת רשויות בהם אין הכרעה ברורה.

יום פתוח בטכניון 320_100
מפגינים בצומת מת"מ עם מיצג ענק של מגילת העצמאות | צילום: מורן
"יש מחלוקות אדירות על סוגיות של המדינה". מפגינים במת"מ עם מיצג ענק של מגילת העצמאות | צילום: מורן

"האם נישואים יהיו על פי דת? מה עם נישואים חד מיניים? מה לגבי דיני כשרות? תחבורה ציבורית בשבת? גבולות קבע – מה הם גבולותיה של מדינת ישראל, מישהו יודע להגדיר אותם? אתה רואה הסכמה בין מפלגת העבודה לסמוטריץ' על גבולות הקבע?", יורה צרור שאלות פרופסור גד ברזילי, מומחה למשפט, חברה וממשל ולשעבר ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

"אני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד אבל הבנת את העניין, יש כאן מחלוקות אדירות על סוגיות של המדינה", הוא מבהיר.

חוקה בישראל – לא בציע ובעייתי

נראה שהמשבר הפוליטי-חברתי נוגע בכל הסוגיות שהזכיר פרופסור ברזילי: שמרנים מול ליברלים, חילונים ודתיים, זכויות מיעוטים ובעיקר איזון בין הרשות המחוקקת לזו השופטת. השאלה היא עם זה לא הזמן הטוב ביותר כעת, בהשהיית החקיקה ובכניסת החגים, לגעת פעם אחת ולתמיד בנושאים שקורעים את העם מבפנים ולעשות בהם סדר.

"אני מטיל ספק בדיון אמיתי בעת הזו", הוא סבור. "ראיתי מי הולך לבית הנשיא להידברות, אלה פוליטיקאים שיודעים לקרוא חוקות, יש להם ידע השוואתי אבל אין שם מספיק משפטניים. זה מקצוע שצריך להתעמק בו".

אז מי כן יוכל לחוקק חוקה?

"מועצה ציבורית שכוללת אנשי מקצועי רציניים. יש בארץ מאות שמתוכם אפשר לבחור 40-30 שבאמת מבינים מהן חוקות. אתה צריך שתהיה תמיכה של הפוליטיקאים מכל הפלגות, כולל אלה הערביות, כי בלי זה – זה לא יוכל לעבור, ולכן פרויקט חוקה לישראל נראה לי א' – לא במיוחד בציע, ו-ב' – מאד מאד בעייתי.

דוד בן גוריון בנמל חיפה, יוני 1948 | צילום: ארכיון הנמל
"התנגד לחוקה". דוד בן גוריון בנמל חיפה, יוני 1948 | צילום: ארכיון הנמל

"הסיכוי לייצר מסמך שיעגן זכויות אדם ואזרח וישקף הסכמה בין החרדים, המתיישבים בשטחים, הערבים, ליברלים מהשמאל והימין זה כמו הסיכוי שתהפוך אותי לאלוף העולם בריצה. הסיכוי תמיד קיים, ההסתברות היא קטנה".

קיצור תולדות החוקה בישראל

לפי פרופסור ברזילי ישנם שני זמנים אידאליים לכונן חוקה: הראשונה, בעת כינון המדינה, דוגמת ארה"ב; השנייה, בעת משבר שמרעיד את אמות הסיפים, כמו החוקה הצרפתית שהגיעה אחרי כמעט מלחמת אזרחים בעקבות הנסיגה מאלג'יר או החוקה הדרום אפריקאית שנחקקה לאחר קריסת האפרטהייד.

בישראל, היה ניסיון לחוקק חוקה בעת כינונה, ניסיון שנכשל. "בין 1950-1948 הכנסת הראשונה עושה דיונים מעמיקים בנוגע לחקיקה חוקת לישראל. מי תומך? 'חירות' בראשית בגין, 'הליברלים' בראשון יוחנן בגר, 'מק"י' – מפלגה יהודית-ערבית. מי מתנגד? הדתיים –  מפד"ל ואגודת ישראל – הם דורשים בעצם או מדינת הלכה בישראל או השפעה אדירה על החיים הציבורים הישראל, ו… כאן ההפתעה הגדולה, בן גוריון. 'מפא"י' מתנגדים לחוקה. למה? כי הוא רוצה שליטה ללא עוררין".

ההפגנה בצומת מת"מ | צילום: עומר מוזר
"לשכלל את חוקי היסוד". ההפגנה בצומת מת"מ | צילום: עומר מוזר

הניסיון השני בשנת 1984 הובל על ידי פרופסור אוריאל רייכמן (היום נשיא אוניברסיטת רייכמן), שבמהלכו נכתב ספר בן 600 עמודים. "הספר הזה נקבר כמו שהוא", מציין פרופסור ברזילי. "מה עשו איתו? כלום".

ועוד ניסיון אחד מ-2005 אפשר למצוא אחרי דפדוף מהיר באינטרנט: מסמך בן 250 עמודים שנקרא 'חוקה בהסכמה', שהנהיג השופט בדימוס מאיר שמגר אך גם הוא נותר יתום.

בדמיון, איך תיראה חוקה בישראל?

"אני רוצה מגילה שמשריינת זכויות אדם ואזרח שעד היום מופיעות רק בפסיקות בג"צ – אותו בג"צ הדיקטטור שיוצאים כעת כנגדו – שתכלול חופש ביטוי; חופש תנועה; חופש דת וחופש מדת, זה נהדר להיות חרדי אבל גם נהדר להיות חילוני; שלכל אדם יהיה החופש לחיות לפי אמונתו. בסוף, צריך לשכלל את חוקי היסוד הקיימים, לשריין זכויות אדם ואזרח עם דגש על זכויות מיעוטים".