יובל מנדלביץ ז"ל היה צריך להיות היום בן 33 אך חייו נגדעו בהיותו נער, כשמחבל מתאבד גבה את חייהם של 17 נוסעים באוטובוס בחיפה. אביו, יוסי, מספר על החברות שנולדה מתוך השכול

אודיה שווץ פרסום: 19:00 - 24/04/23
יובל מנדלביץ ז
יובל מנדלביץ ז"ל עם הוריו, יוסי וחגית | צילום: אלבום משפחתי

בחודש מארס עברו 20 שנה מאז הפיגוע בקו 37 בחיפה. מחבל פוצץ את עצמו באוטובוס, בשדרות מוריה, וגרם למותם של 17 שני בני אדם. יוסי מנדלביץ, אביו של יובל ז"ל שנרצח בפיגוע בהיותו בן 13 בלבד, נזכר במאבק הראשון להצבת האנדרטה בשדרות מוריה: "נעצנו את זכר הפיגוע בצורה מאוד צנועה טובה אבל חזקה. בהתחלה סירבו אפילו לאפשר לשים את האנדרטה במוריה. יונה יהב (ראש העיר לשעבר, א"ש) סירב, וכדי לעבור ביקורת ציבורית הקים ועדה והופענו בפניה.

"הייתה דרישת ביניים להקים במוריה. אם עוברים שם – מסתכלים, נזכרים, זוכרים את הילדים ואת האנשים שנפלו שם חלל בצורה ברוטאלית וממשיכים הלאה. זה היה מאוד חשוב לנו".

לדבריו משפחות רבות במעגלים הראשונים של הנרצחים כאבו את ההחלטה שלא לשים במקום אנדרטה: "בסך הכל זה היה המשך של מצנע (ראש העיר דאז, א"ש) שהקים את החלקה בשער הדס, ויש את הטקס בכל שנה. ליונה היה חשוב שבשעה שהעם כולו מתייחד, בשעה 11:00, יתקיים הטקס וכולם מונצחים בצורה מכובדת. כל המערכת הייתה די מתישה. מצד שני היא סימנה את הדרך למאבקים הרבים בהמשך".

האנדרטה לזכר נרצחי הפיגוע בקו 37, ביום שישי האחרון | צילום: רדיו חיפה
האנדרטה לזכר נרצחי הפיגוע בקו 37 | צילום: רדיו חיפה

אתם גם נאבקתם למנוע את חזרתו לחיפה של מוניר רג'בי שסייע לפיגוע.

"תבענו אותו לדין, הוא קיבל משכורת מהרשות הפלסטינית. כל סכום בגין מעשה טרור שמקבל מישהו שהיה בכלא, היא (המדינה, א"ש) אמורה לקחת את זה ממנו, והוא יכול לקבל עד עשר שנות מאסר. בינתיים הגשנו תלונה במשטרה על קבלת כספי טרור. זה נותן מסגרת שאנחנו לא אפאטים לטרור. חרתנו על דגלנו מה שאנחנו יכולים לעשות כאזרחים ונלחמים בטרור, ויחד עם הורים אחרים הגשנו תביעה נגד הבנק הערבי ב-2004 על מימון טרור שכתוצאה ממנו איבדנו את ילדינו.

אחרי שנים של מאבק, הבנק הערבי, הגיע להסכם פשרה, ולאחר מכן ההורים תבעו את הבנק הערבי בישראל. "בית המשפט המחוזי החליט שאין לנו זכות עמידה ועכשיו הגשנו תביעה לבית משפט עליון", מסביר יוסי. "אנחנו יכולים להביא לשינויים מרחיקי לכת, נמשיך בזה ואנחנו נילחם בטרור, ובהסטה, ובמימון שלו, ובכל דבר שיכול להביא לכך שאנשים לא יעברו את מה שאנחנו עברנו".

יובל מנדלביץ ז
יובל מנדלביץ ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

"מקווה שהטקס יהיה מחבר ומחבק"

"מדינת ישראל היא מבחינתי נס, יש פה נרטיב מדהים, שאחרי 2,000 שנות גלות מקימים פה מדינה מתוקנת, ממלכתית, דמוקרטית. אבל הקשר בין הקהילות תפור בקשרים גסים. כל אחד סוחב סיפור מקום המדינה, ואתה מקווה שהקשרים יתהדקו אבל יש פה אנשים וגופים שצריכים לגרד כל פצע ולפתוח מחדש.

"לאט לאט, פרה קדושה אחר פרה קדושה נשחקת. אני חושב שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל זה הפרה האחרונה שעוד לא פצעו. אני מקווה שיכבדו את הממלכתיות ואת הכנסת. אולי הפוליטיקאים יגידו דברים שלא מוצאים חן בעינינו, ואני מקווה שהטקסט יהיה מחבר ומחבק ולא מפריד. אני חושב שזה לא לעניין שפוליטיקאים ידברו, אני לא מקבל את זה, זו עמדה שלי".

יובל מנדלביץ ז
יובל מנדלביץ ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

"קשה להכיל, זה לא עובר לך"

אם יובל ז"ל היה עדיין בחיים, הוא היה צריך להיות היום בן 33. "כל החברים שלו נשואים עם ילדים, החברים הקרובים היו מחוגי סיור. הם שומרים על קשר, באים לאזכרות, ואני עוקב אחריהם, כולם מסודרים ועובדים.

"מצד אחד אני שמח, מצד שני זה נותן געגוע חזק, ומגדיל את ההחמצה. אני יותר לכיוון שאני שמח בשבילם שהחיים טובים, גם חברים שלנו – כל מי שהכיר את יובל – באים לאזכרות ובקשר. אני לא כתבתי ספר, אבל הקמתי לזכרו אתר. זה קשה להכיל את הדבר הזה, לא עובר לך".

קברו של יובל מנדלביץ ז
קברו של יובל ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

"הנחמה הגדולה זה הנכדים שלי", מעיד מנדלביץ תוך שהוא מונה את צאצאיו: תאומים, עומרי ומיכל, בני 43, ובנוסף חמישה נכדים (יונתן, נועם, שני, אלון ונוגה). "כולם בריאים וגרים לידנו. עברנו בעקבות הילדים מחיפה לתל אביב".

"הסיפור שלנו מתחיל בטרגדיה וממשיך עם חברות מופלאה"

בכל שנה מתקיים בבית הספר הריאלי, בו למד יובל, טיול לזכרו, ויוסי נושא דברים בפני התלמידים. "אני מחובר מאוד ליוסי בן דוב המנכ"ל. החיים נמשכים, זוכרים את יובל, מה אני אגיד?!

"אחד הדברים המעניינים זה שהסיפור שלנו מתחיל בטרגדיה נוראית. עד עצם היום הזה הטרגדיה נמשכת אבל יוצאים עם סיפור חברות מופלאה עם יוסי צור ורון קרמן. אנחנו לא יכולים להתנתק מהזיכרון הקסום והילדים לא הכירו בניהם. טל (קרמן, א"ש) הייתה בת 18, יובל היה בן 13, ואסף (צור, א"ש) היה בן 17. מה שחיבר אותם זה שהיו באותו אוטובוס, באותה שעה".

יובל מנדלביץ ז
"דיבר איתי בטלפון והתפוצץ". יובל ז"ל | צילום: אלבום משפחתי

"יובל דיבר איתי בטלפון. שמעתי רעש שכאילו יוצא אויר ואז הייתה נפילת קו. רצתי לשם והגופות היו בתוך שקים. הוא עלה על האוטובוס בשעה הזו למרות שהיה צריך לעלות קודם כי עזר למורה לאומנות לעשות כרזה לפורים, ונשאר בגלל זה שעה נוספת. כשעלה על האוטובוס הוא דיבר איתי.

"אני זוכר שסיפרתי לו בדיחה, הוא אמר 'אבא אני אוהב אותך' ומיד אחר כך הוא התפוצץ. המחבל עמד בניהם, ראינו את האוטובוס, היו סימנים של תביעות ההרגל. מיד אחר כך אני, יוסי ורון הפכנו לחברים אמיתית וזה אחד הדברים היותר יפים שאני יכול להתהדר בהם".

יהי זכרו ברוך!