הזנחה, זבל וריח של שתן: כיכר מאירהוף – פוטנציאל לא ממומש

כיכר מאירהוף, המרכז המסחרי שהיה פעם הלב הפועם של העיר, הפך למלוכלך אך למרות זאת הוא תוסס ומלא חיים. זהו אחד המרכזים שאפשר למצוא בהם הכל: חנויות בגדים, תכשיטים, ממתקים, נעלים, מאפיות, ירקות ופירות, מספרה, סופר, בנק, ואפילו במחירים השווים לכל כיס. אז למה הוא עדיין מוזנח?

"המקום צריך להיות כמו השאנז אליזה"

אולי טפירו, בעלת עסק לארנקים ותיקים מזה 17 שנה, שמגיעה ממשפחה שמתמחה בתיקים. את הסחורה שלה, היא נאלצת לכסות בשקיות כדי שלא תתלכלך מצואת יונים. "יש פה מכת יונים מחרידה, משהו קטסטרופלי", היא מסבירה. "עשינו סככה, הכול נקרע, והעירייה לא דואגת לסככה מפני השמש והגשם. פשוט מכה.

"הניקיון נורא, ריח של שתן וביוב שמריחים מקילומטרים, פשוט מוזנח, אין תאורה. למה לא מחיים את המקום? זה אחלה מקום. יש חנייה, יש חנויות בשפע, מחירים נוחים והמרכז עובד".

אולי מציינת כי לפני 17 שנה הייתה באזור לשכת האבטלה, והאנשים שהגיעו לחתום אבטלה הגיעו לקנות במרכז. "היום אלו בעיקר לקוחות של קופת חולים לין".

היא מאמינה כי העירייה צריכה לפעול כדי למשוך לקוחות למקום: "צריך לעשות משהו שימשוך עבודה. צריך להעיר את המקום, לעשות שירותים ציבוריים נקיים, צריך לשפץ ולשטוף יותר מפעם בשנה, ושלא יציקו לסוחרים בהוצאת סחורות החוצה. אפשרי לתת הנחה או לא לשלם בכלל, אנחנו משלמים טונות ארנונה, זה טירוף. המקום הזה צריך להיות כמו השאנז אליזה".

"המקום תקוע בזמן"

אלי דדו מהחנות הסמוכה של הפיצוחים מאמין שהמרכז המסחרי "תקוע בזמן". "תראי איך זה נראה?", הוא אומר בכאב. "אני משלם 37 אלף שקל ארנונה על שתי חנויות. אלוהים ישמור, כל הרצפה מלוכלכת. כשהיו לי רק בגדים פחות הפריע לי הלכלוך, את יודעת כמה זרקנו לפח? אבל עם אוכל זה בעיה, כל היונים, המקום לא נעים להסתובב בו, יש פה ערמות של זבל ולא קשור לשביתה".

"בגלל בעיות תקציב, התחזוקה ירודה"

שי שקד מ"הפצת שי", נמצא בכיכר משנת 1994. "זה המרכז המוביל בארץ, מרכז מאוד סואן וסוער", הוא אומר. "הבעיה הראשונה: החניונים פתוחים לקהל הרחב בחינם, ובשיתוף פעולה שניסינו לעשות עם ראשי ערים זה לשים מחסומים שעה ראשונה בחינם ואחר כך בתשלום.

"אבל זה לא הלך, רופאים מלין תופסים לנו את החנייה ורק בחמש נפתחת התנועה. אנשים נמנעים מלהגיע עד אז. בנוסף, עשו טעות בריצוף. עשו אותה בהירה והבטיחו שטיפות שלוש פעמים בשנה עם מכונה מיוחדת, וזה לא קורה – רק לאחר מלחמות.

גם מפחי הזבל הפשוטים שהציבה העירייה והמחסור בפחים, שי לא מרוצה. "המרכז היה בעדיפות גבוהה עד לפני שנה מבחינת תחזוקה, וכעת אמרו לנו שעקב בעיות תקציביות יש פחות ניקיון, אין מופעי רחוב, שום דבר שימשוך קהל. כל החניונים לא מסומנים וזה מקשה על האנשים לנצל את החנייה במיטבה".

כיכר מאירהוף הוא נוף ילדותי. גדלתי בקריית אליעזר ועד היום הורי גרים שם, אני באה לבקר במרכז, עושה בו קניות, ומטיילת עם הילדים בטיילת הכי יפה בעיר. תמיד המקום עמוס באנשים שמגיעים למרות הזוהמה והריח של השתן ברחוב. כולי תקווה שיבוא יום והמקום יקבל צורה אחרת, כי עם קצת אור ואהבה, הוא יכול להפוך לפנינה, כמעט כמו השאנז אליזה.

מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה.