למרות האירועים הקשים שחוותה חיפה בפרעות מאי 2021, בעלי עסקים במושבה הגרמנית נותרו עם אופטימיות זהירה, ויש להם גם ביקורת כלפי נבחרי הציבור: "מחובתנו להמשיך להגיד שחיפה היא סמל עולמי לשוויון אחווה וכבוד הדדי"
שנתיים עברו מאז הפרעות במאי 2021. אלימות, שנאה וגזענות השתלטו אז על המושבה הגרמנית בחיפה אבל העיר הייתה ונותרה סמל לדו קיום. היום נזכרים בעלי העסקים בקושי שחוו אבל הם עם הפנים קדימה: "חובתנו להמשיך את הדרך של אבות אבותינו".
מי שבעיקר סבל מהפרעות הם בעלי העסקים, שנאלצו לסגור את דלת המסעדה שלהם ולברוח מהאלימות ששררה ברחובות. לקוחות לא הגיעו, שלא לדבר על תיירים. נפש חיה לא הייתה אז ברחוב והנזק הכלכלי הורגש גם הרבה אחר כך.
היחידים שהסתובבו אז במושבה באותה תקופה היו עיתונאים, פרשים, שוטרים, וכמובן המפגינים שהגיעו בהמוניהם, רבים מהם מחוץ לחיפה. רבים מהעסקים הצליחו להתאושש והיום הם אופטימיים ומאמינים בעיר חיפה שמחבקת את כולם, ערבים ויהודים.
"עם יד על הדופק שאירועים כאלה לא יקרו שוב"
"זה נושא ממש מרגש לדבר עליו", אומר בעל מסעדה שחווה את הנזקים מקרוב, ראה את האבנים שנזרקו לעבר חלון העסק שלו, ומעדיף להישאר בעילום שם. "אני זוכר את הלחץ שהיה בקרב האנשים בגין כל האירועים הביטחוניים שעברנו ועדיין עוברים.
"היום אנחנו לוקחים את הדברים בזהירות רבה, ותמיד עם היד על הדופק שאירועים כאלה לא יחזרו על עצמם. העסקים בחיפה נפגעו קשות ועד היום מנסים להתאושש, ובלי לשכוח שזה הגיע מייד אחרי הקורונה שגם לה הייתה השפעה. ממש לא קל".
לדבריו של בעל המסעדה, חיפה היום היא לא מה שהייתה לפני אותם אירועים אלימים: "היא בירידה מבחינת תיירות ונופש, מבחינת חיים משותפים, ולצערי נקרא לזה גזענות משני הצדדים, בנוסף למצב הכלכלי שהמדינה עוברת היום. המדינה חיה ממש בפחד, באי יציבות כלכלית וביטחונית. כמובן שזה מייצר לחץ וכמובן יהיה לזה השלכות רבות על העסקים, המסעדות, בתי הקפה במושבה הגרמנית ולא רק".
"חיפה מסתכלת על האדם כשווה בשווה"
אנדרי סווידאן, הבעלים של כמה עסקים בוואדי סאליב, מרכז הכרמל וכיכר פריז, בהם חנות יין ומעדניה, אומר כי התחושות היום הן שחיפה ממשיכה את מה שאבות אבותיה עשו, ללא שום סמלים של קיצוניות.
"כולנו מאמינים בלב הרבה יותר מהאמונה שבפומבי", הוא מסביר, "אנו מכבדים את האדם באשר הוא ולא בגלל דת כזו או אחרת, וזו הייחודיות של חיפה. חיפה מסתכלת על האדם כשווה בשווה, וזה נובע מתחושת כבוד הדדי בין כל המשפחות החשובות והוותיקות, שהן עמוד התווך, ואותי כמובן לא מעניין יהודי או נוצרי או מוסלמי. המשפחות ידעו להתעלות בתקופות הכי קשות ומחובתנו להמשיך את דרכם".
מאותה התקופה החשוכה זוכר סווידאן את הפחד להגיע למושבה הגרמנית: "היו התעמרויות ובריונות. זה הגיע מפלגים קיצונים מכל מיני צדדים. מי שהבסיס החיפאי שלו – של ההבנה של כבוד האדם באשר הוא – לא נרתע, ואנחנו מבחינתנו ממשיכים את מה שממשיכים הורינו – לא לחשוב על עצמנו. מחובתנו להמשיך להגיד שחיפה היא סמל עולמי, לא מקומי, לשוויון אחווה וכבוד הדדי".
יש חשש שזה יקרה שוב?
"שימוש באלימות נגד פוליטיקה הוא לא דבר חדש. אם כוונת הפוליטיקאים להתכסות בצרה שלא במקומה, שהוא (ראש הממשלה נתניהו, א"ש) יצר או טיפח כדי לכסות על הבעיות האישיות שלו ועל ההתנהלות הקלוקלת שלו – זה יקרה, נראה שוב פורענות, אלימות ברחובות ונראה אנשים שזורעים חוסר ביטחון בפחד שלא במקומו, בעיר שהיא מעבר לזה.
"המשפחות ידעו להתעלות בתקופות הכי קשות ומחובתנו להמשיך את דרכם"
"הדוגמא הנפלאה היא ההפגנות שמתקיימות בחורב. אנחנו מכבדים את ההורים והסבים והסבתות. אלה אנשים מסכנים, נסעדים על ידי צעירים. זה שמישהו פותח את הפה לבזות, זה אומר דרשני, כי אם היה כבוד הדדי לא היינו רואים כאלה דברים. אני שומע הרבה שמבזים את ההפגנות, זו הדרך להתנגח? מול זקני העם? איזה כבוד יש לחברה? קודם כל שנכבד את מה שעשו ובזכות זה אנחנו פה".
סווידאן, יחד עם עוד אנשים טובים, יזם אירוע קירוב לבבות ברחוב יפה נוף לפני שנתיים. הגענו לסקר את האירוע, ובאמצע הפרעות – ראינו ערבים ויהודים שקוראים שלא להיות אויבים.
"הכוונה הייתה לחבר את הכרמל לעיר התחתית, לעשות צעדה", הוא משחזר. "אבל באותה העת חשבנו שיש סכנה, ביטלנו את זה והגענו לטיילת לואי, אחר כך היינו אמורים לרדת למושבה הגרמנית בהליכה וביטלנו בגלל האיומים שהיו".
סווידאן מאמין שהפתרון לשסע שיש בין הערבים והיהודים, הוא כבוד הדדי.
איזה מסר תרצה להעביר?
"לכבד את אביך ואימך וסבך וסבתך, זה המסר. מרגע ששמרנו על זה הכל טוב. העירייה צריכה לבוא עם חוט שדרה הרבה יותר חזק. הייתה חסרה מנהיגות באותה תקופה. כן ראינו את אביהו האן ומוטי ויעל (חברי סיעת הירוקים במועצת העיר, א"ש). זה לא הגיע ממי שמנהל את העירייה ואני מקווה שלהבא נראה דברים יותר טובים. בתקופה של יונה לא היינו רואים בחומרה כזו. אוהבים אותו או לא, הוא ידע לנהל משברים בצורה אחרת".
"הפחד הוא מהממשלה הגזענית"
פאדי נג'אר היה הבעלים של מסעדת 'דוזאן' המוכרת במושבה הגרמנית. באותה תקופה הוא התבטא נגד הפרעות, וקרא להפסיק את האלימות במושבה. לפני שנה הוא מכר את המסעדה והיום הוא מתעסק בעיקר בנדל"ן.
"אנחנו עובדים ביחד, ערבים ויהודים", אומר נג'אר. "אני עדיין בחיפה ועובד עם אותם אנשים בענף הנדל"ן. הבעיה והפחד שלנו הוא מהממשלה הגזענית שהיא מסיטה אנשים נגד המרקם היהודי-ערבי בחיפה, ואנחנו רק הולכים ומדרדרים.
"הבעיה השנייה היא ראש העיר שלא עובדת כמו יונה יהב. היא הרסה את המרקם החזק שיש בחיפה, לא משקיעה בדו קיום. ניהלתי איתה מלחמות לפני שנתיים כי היא רצתה לבטל את החג את החג של החגים, זה הדבר היחיד שמביא לפה אנשים ושם את חיפה על המפה. אני מקווה שיגיע דור צעיר שיבין שאנחנו צריכים לחיות ביחד, אני פוגש עדיין אנשים שלא מוכנים למכור נכסים לערבים כי הם דתיים. עם אנשים כאלה אני לא אעבוד".
לפאדי יש ביקורת קשה על המצב במושבה הגרמנית ותמיד הייתה לו: "הרחוב לא מושקע, לא יהיו בחיים אירועים כאלה כמו שעברנו לפני שנתיים אם יהיה ראש עיר חזק. אנחנו בתור ערבים רצינו להגן על עצמנו אבל הבעיה שהמשטרה לא מגינה על תושבי חיפה ערבים, היא ראתה את המתנחלים הורסים לנו את הבתים ולערבים הרביצו במכות ורימוני הלם. הממשלה יורדת לתהום, אני מפחד. היום מפחיד להגיד שאנחנו מארץ ישראל, לא רוצים לשמוע עברית בגלל איתמר בן גביר".
"המושבה הגרמנית מוזנחת ולא מושקעת"
פאדי מסביר כי חלק מהסיבות שמכר את המסעדה הוא בגלל שאין השקעה ברחוב, ואין תיירים כמו פעם: "אני שנים דורש לסגור את הרחוב בשישי-שבת, לעשות אירועים. המקום מוזנח ולא מושקע, מתדרדר, המצב הכלכלי לא טוב. חיפה היא המקום הכי יפה בעולם אבל זה כמו שיש לך יהלום ביד – את נותנת לאשה לשים אותו והיא לא יודעת להעריך.
"אנחנו עובדים ביחד כל החיים, יש לקוחות ערבים ויהודים. הבעיה היא לא תושבי חיפה, היא הגזענות מהצד המתנחלים והמשטרה. לפני שנתיים בפרעות במושבה לא היו תושבי חיפה, אף יהודי או ערבי מחיפה לא זרק אבן. בזמנו של מצנע ויונה ירדו לעיר, נפגשו עם האנשים, הרגיעו את הרוחות ואף מתנחל לא נכנס לחיפה. יש מלחמה בין מנהיגים, לא בין תושבים".
לא רק בעלי העסקים יזכרו את הפרעות של חודש מאי, גם התושבים, גם המבלים במסעדות, העיר כולה, וגם אני, שסיקרתי כל ערב את ההפגנות האלימות, השנאה והגזענות שחיפה מעולם לא חוותה. כולנו תקווה לעתיד טוב יותר, ושזו הייתה הפעם האחרונה.
מהמשטרה נמסר:
"משטרת ישראל פעלה בימי הפרעות במהלך ארצי, חריג, תקדימי, של מאמץ כפול: התפרעויות אלימות הנפרסות על פני כל הארץ, בשילוב עם מצב לחימה שבה כל הארץ תחת אש. בימים אלו תפקדה המשטרה כשכפ"ץ כפול- מבחוץ ומבפנים.
"לא מדובר היה באירועי מחאה או אירועי סדר ציבורי אלא קריאת תיגר על מדינת ישראל כמדינת חוק תוך ניסיון להשפיע על סוגיית המשילות, ומשטרת ישראל חצצה בין הניסיונות האלה לבין המימוש שלהם.
"התמודדנו עם אירועים חמורים כגון אלימות כלפי שוטרים, יידוי אבנים, הצתות וזריעת הרס לרכוש ציבורי.
"השוטרים הם אלו שעמדו סביב השעון וחוצצו בגופם בין האזרחים הנורמטיביים לבין אותם פורעי חוק, מסכנים את חייהם, נפצעים, הכל במטרה אחת! לשמור על חיי האזרחים.
"המשטרה טיפלה וחקרה את אירועי הפרות הסדר בשוויוניות, על בסיס שיקולים עניינים ומקצועיים, ללא משוא פנים וללא קשר לזהותם של החשודים או נפגעי העבירה.
"נמשיך לפעול באופן אחיד, שוויוני ועל פי החוק ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום".
תגובת עיריית חיפה טרם נמסרה.
