הכשת נחש – מה מותר ומה אסור לעשות?

הקיץ כבר כאן ובחודשי הקיץ אנחנו עדים בדרך כלל למקרים של הכשות נחשים, שמובילות לפציעות קשות מסכנות חיים. ד"ר גל נוימן, מומחה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות ומומחה בפרמקולוגיה קלינית והרעלות, מסביר על סכנת הנחשים, כיצד נזהה אותם, למה עלולה לגרום הכשת נחש, מה מומלץ לעשות כשאדם הוכש ואיך ניתן להישמר.

באזורנו ישנם 40 מיני נחשים, מתוכם 9 מינים נחשבים ארסיים ומסוכנים לאדם, השכיח ביניהם הוא הצפע הארצישראלי (צפע מצוי) הנחשב לנחש הלאומי של ישראל. רוב הנחשים פעילים ומתרבים בחודשים שבין אפריל לספטמבר, והם נוהגים לצאת מהמחבוא בשעות הערב המוקדמות. בישראל מדווחות כ-300 הכשות נחשים בשנה, מתוכן מעל 90% הן הכשות הצפע המצוי. כשליש מהכשות אלו הן "יבשות" כלומר ללא ארס.

איך תזהו נחש צפע?

אורכו עד כ-160 ס"מ, משקלו עד 1.5 ק"ג, צבעו אפור-חום, על גבו מעוינים כהים, לרוב מחוברים. ראשו משולש ובעל אישונים אנכיים ושיני ארס בולטות. זה המקום להדגיש שאין לסמוך על המידע הזה לביצוע זיהוי ודאי של הנחש, אלא יש להשתמש בשירותיהם של המוסמכים לכך כגון לוכדי נחשים מוסמכים.

מהן הסכנות מהכשת נחש ארסי?

בארס הצפע הארצישראלי ישנם מספר חלבונים בעלי פעילות ביולוגית הגורמת להרס דפנות כלי הדם, דימומים מקומיים והפרעות בקרישת הדם. סימני ההכשה מתחלקים ל"מקומיים" ול"כלליים". הסימנים ה"מקומיים" באים לידי ביטוי בבצקת שמתחילה במקום ההכשה ומתפשטת במעלה הגפה. ההכשה גם מלווה לרוב בכאבים ניכרים, ולעיתים אף בנימול. ייתכנו גם כיחלון או חיוורון מקומיים, או כתמים שנראים כדימום תת עורי.

תסמינים "כלליים" כוללים כאבי בטן, שלשולים, הקאות, ירידה במספר טסיות הדם (פגיעה בקרישיות הדם), ולעיתים נדירות הפרעה בתפקודי הכליה, בצקת ריאות עם קוצר נשימה, או סיבוכים אחרים ואף מוות. חשוב לדעת כי בקרב ילדים עד גיל חמש שנים, לאור משקל גופם הנמוך יחסית לכמות הארס של הנחש, הסיכון להתפתחות הרעלה קשה גבוה יותר מאשר במבוגרים.

כך תפעלו במקרה של הכשה

כל אדם שנפגע מהכשת נחש צריך לפנות לבית החולים להשגחה. במקרים בהם יש בצקת או כאבים ניכרים, או תסמיני הרעלה כלליים כמו כאבי בטן או הקאות, הפינוי צריך להיות דחוף באמצעות אמבולנס. בנוסף, יש למנוע כמה שאפשר את התפשטות הארס.

לצורך כך יש להרגיע את הנפגע, למנוע אכילה ושתייה, לקבע את אזור הנשיכה, ובמקרים בהם דרוש פינוי באמבולנס לבית החולים יש לקבע את הנפגע על אלונקה או קרש גב. במידת האפשר, מבלי לעכב טיפול או פינוי ומבלי לסכן אנשים נוספים, מומלץ להביא את הנחש לחדר המיון, או לפחות לנסות להשיג תיאור כמה שיותר טוב שלו, כולל תמונות.

מה לא לעשות עם אדם שהוכש?

אין להניח חסם עורקי למניעת התפשטות הארס ואין לסכן אנשים או לעכב פינוי בניסיון ללכוד את הנחש. אין לקרר את מקום ההכשה באמצעות מגע ישיר עם קרח – עקב סכנה להחמרת חומרת הפגיעה. כמו כן, אין לבצע חיתוך של מקום ההכשה ו/או למצוץ את הארס ממקום ההכשה, זאת מכוון שהדבר יביא להתפשטות מהירה יותר של הארס בגוף הנפגע.

איך ניתן לזהות אם ההכשה בוצעה על ידי נחש ארסי או לא?

ללא הסמכה מתאימה, יהיה קשה מאוד להבחין בין סוגי הנחשים ולכן נפעל בשיטת "יש ספק אין ספק": במידה והוכש אדם, עלינו להניח שמדובר בנחש ארסי, ולהתייחס בהתאם.

כיצד נמזער את הסיכויים שנחשים יגיעו לחצר ביתנו?

ידוע כי נחשים, שהם מין טורף, מחפשים מקורות מזון ומסתור. לכן מומלץ להדביר מזיקים שונים באזור הבית, כולל עכברים, חולדות, מכרסמים אחרים, יונים וכיוצא בזה. כשאלו לא בקרבת מקום, המקום פחות אטרקטיבי לנחשים.

בנוסף, יש להימנע מערמות גזם, פלטות עץ ואסבסט, עשבייה גבוהה, מחסנים מבולגנים וכל ה-"ג'אנקיות" למיניהן. סדר וניקיון באזור הבית והחצר יכול לצמצם את הסיכוי שהנחש יישאר באזור. נוסף על כך, מכיוון שנחשים יכולים להיות גם נטרפים ולא רק טורפים, ניתן להביא "טורפים טבעיים" של נחשים לחצר ביתנו, בין חיות הבית שעונות על הגדרה זו ישנם כמובן החתולים.

לסיכום, מודעות ומניעה יעזרו מאד להקטין את הסיכון להכשות נחשים באזורנו. לרוב נחש מתקיף רק כאשר הוא מרגיש מאוים, ולכן אם אתם רואים נחש בסביבתכם השתדלו לתפוס מרחק בזהירות מהאזור ואל תנסו להתחכם ולתפוס אותו. 

יחד עם זאת, לעיתים הטבע חזק מאתנו, ואם חלילה ילדינו או אנחנו מוכשים, חשוב להקפיד על מספר כללים ודרכי פעולה, כולל הרגעת הנפגע, קיבוע הגפה הפגועה, פינוי לבית חולים להשגחה, לא לעכב פינוי או לסכן אנשים נוספים בניסיון לזהות את הנחש.

לבסוף, אם אינכם בעלי מקצוע בתחום, אל תחליטו לבד שמדובר בנחש לא ארסי, להחלטה שגויה כזו עלול להיות מחיר כבד. עדיף ללכת על בטוח ולהיות בהשגחה למספר שעות בבית החולים.