עומר גזלין בן ה-32, הגיע למשמרת שגרתית במוקד רפואי שבו הוא עובד, ומצא את עצמו מציל את חייו של אדם שהתמוטט: "האנשים בקניון עמדו ופשוט מחאו לי כפיים, זה היה כל כך מרגש"

זה התחיל בעוד משמרת שגרתית במוקד שנמצא בקניון ראשונים בראשון לציון, כשלפתע שמע עומר גזלין, אח בחדר המיון של בית החולים כרמל, שגבר מתמוטט וצונח ליד המעליות.
תוך דקות ספורות עומר הגיע במהירות למקום והחל בהחייאה אינטנסיבית שכוללת מכות חשמל, באמצעות מכשיר הדפיברילטור שבקניון. לאחר 10 דקות של החייאה מאומצת, הגבר האלמוני התעורר וחזר לחיים.
עומר גזלין בן ה-32 מיפיע, שעובד פעמיים מחודש במוקד הרפואי בראשון לציון ובשאר החודש במיון של בית החולים כרמל, מספר: "הייתי באמצע המשמרת ופתאום הגיעה מישהי מהקניון למוקד ואמרה שיש גבר שנפל בכניסה ליד המעליות. רצתי הגעתי אליו בדקתי אותו והוא היה מחוסר הכרה ובלי דופק, מיד התחלתי לעשות עליו עיסויים, אמרתי למי שהיה לידי שיביאו לי מהר את מכשיר הדפיברילטור שנמצא בקניון, חיברתי את המטופל שכבר היה ממש בסכנת חיים ונתתי לו 3 שוקים חשמליים.

"כל זה מתרחש על הרצפה ליד המעלית של הקניון. כעבור 10 דקות בערך הבן אדם פשוט התעורר. בכל הזמן הזה הבן שלו עומד לידי וכשהוא התעורר הוא פשוט פרץ בבכי ואני אמרתי לו 'הכל בסדר, אבא חזר' ובכיתי יחד איתו. אני לא אשכח את החיבוק שהוא נתן לי. זה היה הרגע הכי משוגע שהיה לי בחיים. כל האנשים בקניון עמדו במרפסות ופשוט מחאו לי כפיים, זה היה כל כך מרגש".
האדם שניצל פונה בדחיפות לבית החולים, שם אמרו לו כי ללא פעולות ההחייאה של עומר הוא לא היה שורד. "תודה רבה שהצלת את החיים שלי, קיבלתי חיים חדשים בזכותך", הודה המטופל לעומר.
"לפני חצי שנה לא היה לי אומץ להתחיל החייאה"
"עומר הוא אח מקצועי, אמפתי, רגיש ומלא באהבת אדם", אומר יאנה ציפורה, סגנית אחות אחראית חדר המיון בכרמל. "אני גאה שהוא חלק מהצוות המצוין שיש לנו במלר"ד כרמל".
עומר נשוי לראנה, שעובדת גם היא בכרמל במעבדות הכימיה ואבא לסמיח הקטן בן השנתיים וחצי. הוא אח במקצועו ב-6 השנים האחרונות, והצטרף כאח לצוות מיון כרמל לפני מספר חודשים.

"מאז שאני במיון כרמל הביטחון העצמי המקצועי שלי כל כך השתפר", אומר עומר. "אני לא חושב שלפני חצי שנה היה לי את האומץ לקבל בעצמי החלטה כזאת של להתחיל החייאה בעצמי אבל זה הביטחון שרכשתי במיון כרמל.
"הצוות המדהים שלנו במיון פשוט נתן לי תחושת מסוגלות ועצמאות והבנה שאני יכול לקבל החלטות מקצועיות בזמן אמת, וכשראיתי את הבן אדם הזה ממוטט ליד המעלית, מיד קיבלתי החלטה להתחיל החייאה, להביא את דפיברילטור ופשוט לעשות מה שאני יודע. זה פשוט היה סיפוק אדיר – לדעת שאתה קם בבוקר בשביל דברים כאלה, להציל חיים של אנשים".