סמוך לפרוץ המלחמה באוקראינה, ורוניקה וקיריל עזבו את רוסיה, עלו לישראל והתאהבו בחיפה. כעת הם מספרים מה הם אוהבים בעיר, למה היא עדיפה על פני תל אביב ומתעקשים: "זו מלחמה של פוטין, הרוסים לא רוצים אותה"

עומר מוזר פרסום: 08:42 - 06/07/23
ורוניקה אנבינדר וקיריל גרין | צילום: עומר מוזר
התאהבו בחיפה. ורוניקה אנבינדר וקיריל גרין | צילום: עומר מוזר

8,152 עולים חדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לחיפה בשנת 2022, כך על פי נתוני המשרד לקליטה ועלייה. מדובר בתוספת כח משמעותית לעיר שמשוועת לדם חדש, צעיר ורענן שיכול להפריח רוח קדים נעימה. כך קרה בדיוק לאחרונה ברחוב שיבת ציון, אזור שוק הפשפשים, כשחלל נטוש הפך לתערוכת פופ אפ של שלושה ימים בשם "I LOVE HAIFA" – תערוכה שכל כולה מוקדשת לעיר ולזווית שבה חלק מהעולים החדשים רואים את חיפה.

מאחורי התערוכה עומדים שניים: ורוניקה אנבינדר, שדף האינסטרגם שלה מונה קרוב ל-20 אלף עוקבים ומשגר מדי יום תוכן חיפאי שגורם למקומיים להרגיש כמו זרים בעירם, וקיריל גרין, מאייר גרפי שמצייר את בנייני העיר האייקונים, מעצב חולצות על פי המגוון האנושי, והפך את חזיר הבר לסמל הבלתי מעורער של העיר.

הכניסו רוח חיה למקום נטוש. הפופ אפ של ורוניקה וקיריל | צילום: עומר מוזר
הכניסו רוח חיה למקום נטוש. הפופ אפ של ורוניקה וקיריל | צילום: עומר מוזר

"אנחנו רוצים טו מייק חיפה גרייט אגיין", הם אומרים כפרפרזה לביטוי שטבע נשיא ארצות הברית לשעבר דולנד טראמפ, כשאמר 'make america great again'. "אני יכולה לגרום לך להתאהב בחיפה", ורוניקה מוסיפה, "יש פה תיירים, עולים, ואפילו מקומיים שלא יודעים מה קורה בעיר ואני מראה להם מה יש לעשות.

"קיבלתי פידבקים שאמרו לי 'וואו, חשבנו שאין מה לעשות פה, טעינו'. בנוסף, יש פה מיקס משוגע של יהודים, ערבים ורוסים, יש ים, יש הר, זול פה ביחס לתל אביב, ובעיקר יש פה את החופש להיות מי שאנחנו רוצים להיות".

יצירה של קיריל | צילום: מתוך אינסטגרם
יצירה של קיריל | צילום: מתוך אינסטגרם

ברוסיה לא היה לכם חופש?

"לא", הם עונים חד משמעית. "לפעמים אני אוהבת להתלבש באופן משוגע", אומרת ורוניקה, "וברוסיה היו מסתכלים עלי כאילו אני זונה או משהו כזה, ופה אין את זה, פה אני יכולה להיות ולהרגיש איך שאני רוצה".

"הייתי צריך לעבוד הרבה יותר קשה ולהרוויח פחות", מוסיף קיריל, "ובחיפה זה לא ככה, חיפה נתנה לי את הזמן לצייר". את העלייה לחיפה עשו השניים לפני שנה, סמוך לפרוץ מלחמת אוקראינה-רוסיה. "זו לא מלחמה של רוסיה",  קיריל מתקן, "זו מלחמה של פוטין. הרוסים לא בעד ולא רוצים את המלחמה".

יצירה של קיריל | צילום: מתוך אינסטגרם
יצירה של קיריל | צילום: מתוך אינסטגרם

"ברוסיה אנשים לא מדברים, פה יש חופש ביטוי"

הגורם שאמון על קליטת העולים בישראל הוא העמותה לקליטת עלייה בראשות חבר לזר קפלון. "75% אחוז מהעולים מגיעים מרוסיה", מסביר קפלון, "חבר'ה משכילים שחלקם לא מקבלים את השלטון של פוטין, חלקם ברחו מחובת גיוס לצבא, ואפשר לראות אנשים איכותיים בגילאים 40-30 שהם רופאי שיניים, פסיכולוגים ומתכנתים".

למה הם מגיעים דווקא לחיפה?

"קודם כל שליש מתושבי חיפה הם דוברי רוסית. דבר שני, יחסית לתל אביב והמרכז – החיים בחיפה יותר זולים וזה בטח טוב לעלייה כזו שהיא לא מתוכננת, שבה למשפחות היה שבוע לארוז ולברוח מהמלחמה. ברוסיה הכל תחת שלטון כמעט דיקטטורי. אנשים שם הולכים בשקט, לא מדברים, פה יש להם חופש ביטוי ופעולה".

לזר קפלון | צילום: תום וקנין
לזר קפלון | צילום: תום וקנין

איך העירייה עוזרת להם לעולים להיקלט?

"הקמנו מערך אולפנים ללימוד עברית כי בלעדיה אי אפשר להתקדם, זה קריטי. דבר שני, פיתחנו מנגנון לדירות קלט שכל עולה שפונה אלינו יודע שיש לו במשך שבוע איפה לשים את הראש. בהמשך, השגנו תרומות בשביל להכיל את גל העלייה המסיבי ולהקים מערך הסבה מקצועי כדי שיוכלו להישאר פה ולתרום לכלכלה המקומית".