חמישה חודשים לאחר שקרסה החומה בדרך יד לבנים – הגישה לבניינים עדיין חסומה והרחוב נראה כמו אתר בנייה. לתושבים נמאס לשתוק והם יוצאים למאבק. רותם בן ליבני בטור אישי
ככה נראה הרחוב שלנו כבר חמישה חודשים, ולא נראה שזה הולך להיגמר לעולם (אפילו שזו תקופת בחירות).
לפני חמישה חודשים בפסח קרס קיר תומך בסוף דרך יד לבנים בחיפה, תושבים ברחוב התריעו חודשים קודם על סדקים בקיר ורק במזל אף אחד לא נפגע כשהקיר קרס.
בהתחלה חשבנו שהעירייה פועלת, היא פתחה קבוצת וואטסאפ לתושבים, במשך חודש ומשהו עבדו ברחוב, הביאו עוד ועוד ועוד חול והעמידו לרשות התושבים שאטלים וקלנועית לסחוב דברים.
במאי, אחרי שכל הרחוב התמלא בשני מטרים גובה חול לאורך מאתיים מטרים, שמו גדר יפה והבטיחו שהעבודות יתחילו בתחילת יולי, והכל יגמר עוד חצי שנה.
אחרי כמעט חודשיים שלא קרה כלום, התחילו לעבוד ב-25.7 (לא ממש תחילת יולי), עבדו כמה ימים, פגעו בצינור מים שהשבית לנו את המים לשלושה ימים, הפסיקו, עבדו עוד יומיים ב-6-7.8 ומאז אין כלום. הרחוב סגור, החול עומד ריק ואנחנו צריכים ללכת את הדרך הזו בחום, ועכשיו הצפי שזה יגמר הפך ליוני 2024 מינימום!
וגם, הם אמנם עשו "דלתות" בגדרות כדי שלפעמים אנשים יוכלו לקבל משלוח של קניות, לעבור דירה או להזמין אמבולנס, אבל בחודש האחרון הדלתות האלה נעולות ושבוע שעבר כשהגיע אמבולנס לאחת הדירות בבניין שלנו, הפרמדיקים היו צריכים ללכת את כל הדרך מהחניה עד הבית עם כל הציוד.
זה מסוכן, זה קשה ומורכב לקשישים ולנכים שגרים ברחוב, עוד מעט חורף וסגרו לנו את ניקוז, ובעיקר זה נראה שלאף אחד לא אכפת ולא דחוף לעבוד על זה.
אתמול נפגשנו תושבי הרחוב כדי לדאוג שהעירייה לא תוכל להתעלם מאיתנו יותר, אנחנו לא מוכנים להיות שבויים בתוך אתר הבנייה הזה לעוד מינימום שנה (שבואו, אנחנו יודעים שזה אומר שזה ייקח לפחות שנתיים).
תושבי יד לבנים דורשים פתרונות, ועכשיו.
רותם בן ליבני היא תושבת דרך יד לבנים ונציגת מאבק יד לבנים.
