מיגון, מענה רגשי וביטחון: האם חיפה ערוכה להסלמה ביטחונית?

בחיפה אמנם נשמעה רק אזעקה אחת מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', אך העיר, שידעה בעברה מלחמות, צריכה להיות ערוכה לאפשרות של הסלמה – אפשרות שנכון להיום (רביעי) נראית סבירה, בעיקר בשל המתיחות הגוברת בגבול הצפון. אז האם עיריית חיפה ערוכה לכך? מהן התכניות והפעולות שמתבצעות כבר עכשיו, ומי ידאג לאוכלוסיות המוחלשות בעיר?

מיגון

תושבים רבים בעיר מתגוררים בדירות או בניינים ללא ממ"ד או מקלט, בעיקר בשכונות החוף (נווה דוד, קריית אליעזר, בת גלים) וגם ברכס הכרמל יש לא מעט כאלו. ברחבי העיר פרוסים מקלטים ציבוריים, אך חלק מהתושבים מתגוררים במרחק שאינו מאפשר הגעה בזמן ההתגוננות שקבע פיקוד העורף.

"דווקא בשכונות חדשות לרוב אין מקלטים", טוענת ראש העיר עינת קליש. "אנחנו הכשרנו את כל המקלטים הציבוריים ופינינו כל מה שצריך. בנוסף עשינו פרויקט גדול של שיפוץ מקלטים". על פי תכנית העירייה, במקרה חירום – המקלטים בבתי הספר ייפתחו עבור התושבים. בנוסף, העירייה מאתרת חניונים תת קרקעיים שבהם יוכלו לשכן את התושבים.

"לגבי המקלטים – שיפוץ ותיחזוק – זה עניין של הרשות", מציין סגן ניצב חיים אזרד, מפקד תחנת משטרת חיפה. "אנחנו נוכחים בהיערכויות עם העירייה ומקבלים עדכונים, אנחנו ערוכים יחד עם העירייה".

פינוי התושבים לערים אחרות – תרחיש סביר?

במלחמה הנוכחית מדינת ישראל העבירה לראשונה ערים שלמות לבתי מלון ובתי הארחה, דבר שלא היה קיים לפני כן. האם דבר כזה עלול לקרות גם בחיפה? "יש הרבה שאלות אבל אף אחד לא מבין לאיזה תסריט הולכים, אם לפנות אלפי תושבים או מאות", מסבירה ראש העיר. "אני חושבת שקשה לענות על שאלה כזאת".

אוכלוסיות מוחלשות

בין תושבי העיר, ישנן גם אוכלוסיות שונות שזקוקות לסיוע מיוחד, כמו קשישים ובעלי מוגבלויות, החל מסיוע פיזי בפינוי, מענה רגשי או ליווי של גורמי הרווחה. מה יעלה בגורלם בזמן חירום והאם העירייה ערוכה לתת להם סיוע?

"בתחילת המלחמה העירייה והרווחה קיבלו מידע על כל רשימת האזרחים ותיקים שהם תושבי עיר", אומרת קליש. "הנתונים הוצלבו והתווספו לנתונים שיש בעירייה שפועלים כל הזמן. למעשה עשו מיפוי ורשימות של מי שנזקק לסיוע, יש במיפוי נתונים של משרד הבריאות, קופות החולים, כולל מידע על מצב המשפחתי, ערירים, או שיש להם משפחות, קושי בניידות, מטפל/ת אם יש, אם צריכים מענה או תמיכה פיזית, מענה רגשי".

לדבריה, מינהל הרווחה ביקש מידע מפורט על מי זקוק לסיוע ואיזה, ועם התושבים האלו מתקיים קשר רצוף על ידי הרווחה או המתנדבים. "חשוב להגיד שאנחנו נמצאים בקשר שוטף איתם. אם אנשים צריכים סיוע צורך פיזי או נפשי יהיו איתם בקשר ושיפנו למוקד 106. הוא מתוגבר עם המון עובדים גם היום שנקראו לעבוד בתקופת חירום".

מה לגבי נגישות למקלטים?

"רוב המקלטים הם מתחת לאדמה, הגישה לא פשוטה. אנחנו גם נפתח את תחנות הכרמלית שהן גם לא נגישות, אבל כמו שרואים את כל עם ישראל בערבות הדדית מדהימה – נעזור גם במצבים האלה לשכנים להיכנס למקלטים. מקלטים מתחת לאדמה לא יכולים להיות נגישים, גם אלו שנפתח בתוך בתי הספר לא כולם נגישים כי אין להם מעליות".

מענה רגשי

מצבי חירום, כמו מלחמות, מלוות גם במצבים רגשיים שאינם פשוטים. תושבים רבים סובלים כבר כעת מחרדות, והדבר עלול להחמיר אם יישמעו בחיפה אזעקות, יפלו חלילה רקטות או כל אסון אחר. בערים רבות בארץ מופעלים מרכזי חוסן, שמעניקים לתושבים סיוע נפשי, ומה בנוגע לחיפה?

בהקשר הזה מסבירים בעירייה כי המענה הרגשי לתושבים בשעת חירום יינתן באמצעות מנהל הרווחה והשירות הפסיכולוגי של עיריית חיפה. המענה יינתן במספר מישורים ואמצעים, באמצעות אנשי מקצוע, בהם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים של העירייה, המתמחים בתחום. לצד עובדי העירייה יפעלו פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים, בהם אנשי מקצוע המובילים בארץ, שהתנדבו לסייע במתן מענה רגשי בשעת חירום.

על פי התכנית שגובשה בעירייה, צוותים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים יצאו באופן יזום למוקדי האירועים, למקלטים הציבוריים ומתקני הקליטה העירוניים, על מנת לאתר נפגעי חרדה ולתת להם מענה ראשוני במקום. במידת הצורך התושבים הנזקקים יפונו למרכזי טיפול אחודים של קופות החולים במבנים ממוגנים. במקביל, העירייה תפעיל קו פתוח, בו יינתן מענה רגשי טלפוני לפניות שיגיעו באמצעות המוקד העירוני (106), בנוסף, לקו טלפוני שיופעל על ידי משרד הבריאות במטרה לתגבר את המענה הרגשי הטלפוני בחירום. בתוך כך, ימשיכו צוותי העירייה ללוות ולהעניק טיפול נפשי שוטף למשפחות המטופלות על ידי מינהל הרווחה וזקוקות לתמיכה רגשית.

בתי חולים

תוך זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה החלו בתי החולים בעיר להיערך למצב חירום. ב'רמב"ם' ו'בני ציון' הודיעו על הכנת מקלטים בעת הצורך. בית החולים 'כרמל' שחלק ממנו אינו ממוגן, הוכנה תוכנית לפיה מטופלים יועברו לבית החולים המוגן של רמב"ם. בתי החולים כבר קיבלו חולים מעטים מהצפון ומהדרום, אך בעיקר נעשתה הכנה למצב שבו יצטרכו לקלוט כמות גדולה של מטופלים.

אבטחה

כחלק מהיערכות גורמי הביטחון וההצלה השונים, במהלך המלחמה הוקם מערך ארצי של הקמת כיתות כוננות, בהובלת המשרד לביטחון לאומי. גם בחיפה הוקמו 3 כיתות כוננות, והמתנדבים קיבלו נשקים ארוכים. לצד זאת, פעילים רבים בשכונות הקימו מערכים משל עצמם, ללא תיאום עם המשטרה, חלקם אף מבצעים בימים אלו סיורים ברחבי העיר, ופועלים עצמאית על מנת להעניק תחושת ביטחון לתושבים.

שאלנו את ראש העיר האם היא רואה בהם אפשרות לשיתוף פעולה בזמן חירום. "כיתת הכוננות הן באחריות המשטרה ואנחנו עובדים בסנכרון מלא עם הצבא והמשטרה בחירום. הם גם יושבים אתנו במנ"מ (מרכז לניהול משבים, א"ש) והכל בתיאום", השיבה.

והמתנדבים? אלו שלא בכיתת הכוננות הרשמיות אבל מתנדבים מעצמם בשכונות כמו משמר השכונה?

"אנחנו מעודדים תושבים לפעול במסגרות הרשמיות, לא באופן פיראטי", השיבה קליש.

מפקד תחנת משטרת חיפה מבהיר כי אם יש אנשים שיוצאים על דעת עצמם, אין להם אישור על פי החוק לשים צ'אקלקה על הרכב והנושא יטופל. לצד זאת הוא מסביר כי "מי שמסתובב ברחוב, 'משמר שכונה', הגיע למשהו חשוד וקורא לי – אני רואה בזה אזרחות טובה, אנחנו מגיעים ומטפלים אבל אין לי שום אחריות עליהם".

הוא מדגיש כי אדם כזה שיפעיל סמכות על אדם אחר ללא שקיבל רישיון לכך יטופל על ידי המשטרה, וייחקר כמו כל עבריין אחר: "אף אחד לא לוקח את החוק על עצמו, אני הבהרתי את זה. עשינו הדרכה להרבה אנשים והם מסיירים ככל שהם יכולים. אם הם רוצים להציל חיים או לסייע בחילוץ זה טוב, אני מתערב רק במי שמפעיל סמכות בניגוד לחוק".

סנ"צ אזרד מבקש להבהיר: "לא כל אחד יכול להתנדב אצלנו. מי שמבקש עובר רישום פלילי, הצהרת בריאות, בדיקה משטרתית. בגלל שפנו מאות זה לוקח זמן, חלק מתייאשים. רק 40 אחוז עברו מכל מי שמגיע אלינו ורוצה להתנדב, הרבה נפסלים. לא נותנים בקלות נשקים".

כפי שציין סנ"צ אזרד, המשטרה עורכת הכשרות למתנדבים, וכך פועלים גם בכבאות והצלה. נציגי הכבאות מעבירים סדנאות מזורזות לתושבים שמבקשים לסייע במקרה חירום. "מה שיש עם העירייה זה משמר השכונות", מסביר רשף יובל ברק, מפקד אשכול רכס הכרמל בכבאות וצהלה. "אחרי אירוע ה-7 באוקטובר פנו אלינו תושבים וביקשו ללמוד כיבוי אש. בניתי רשימת המלצות לציוד שאני ממליץ לרכוש והתחילו להגיע אלי אנשים.

"מי שמרכז את הנושא זה עיריית חיפה שמרכזת את התושבים על פי מתנדבים בחבל. היו אצלי מכל העיר: בת גלים, ואדי, כבביר. אני מלמד אותם להיערך, מעביר הדרכה בת שעתיים – חלק עיוני שלומדים את מהות האש ושיטות כיבוי, מקבלים המלצות לרכש מה לקנות, וחלק מעשי בתחנה".

יש לכם שיתוף פעולה טוב עם העירייה?

סנ"צ חיים אזרד: "בסך הכל אני מרוצה משיתוף הפעולה. אני בקשר עם ראש העיר ומתעדכנים, וקצינים שלי מדברים עם ראש אגף הביטחון. בסוף בסוף עובדים מול אנשי מקצוע וראש מינהל תפעול, וצריך לזכור את זה באירועים שמתרחשים כל השנה.

"עשינו לפחות שני תרגילים תוך כדי הלחימה ואני מקווה שנהיה ערוכים. התרחישים יכולים להיות לא פשוטים, תרחישי ירי טילים לחיפה. מחר אנחנו בסיור בבתי זיקוק, עם פיקוד העורף ותחנת זבולון, יש היערכות. לא יכול להגיד שאין סכנה בכלל אבל יש היערכות ואנחנו מוכנים".

רשף יובל ברק: "יש שיתוף פעולה טוב עם העירייה. אנחנו נותנים מענה למי שפונה לעירייה ומפנה אלינו מבחינת הדרכות, יש מענה עצום, גם לשריפות גדולות כמו השריפה בכרמל. צוותים כאלה שיעברו הדרכה ידעו לתת מענה כדי למנוע התפשטות, זה לגמרי כוח".